הרפורמה בהוצאה לפועל בעקבות קבלת חוק ההוצאה לפועל החדש בכנסת
יום שני, 24 בנובמבר 2008
תקציר
לפני מספר שבועות, ביום שלישי, 4 בנובמבר 2008, אושר חוק הרפורמה בהוצאה לפועל בקריאה שניה ושלישית בכנסת.
החוק שואף מחד לייעל את גביית החובות מחייבים ומנגד לבצר את זכויות היסוד של
החייבים. בכל הנוגע לייעול גביית החובות, יקנה החוק החדש לרשמים של לשכות ההוצאה
לפועל כוח משמעותי באיסוף מידע על מצבו הכלכלי ונכסיו של החייב הן מגופים פיננסיים
כגון בנקים, חברות אשראי וחברות ביטוח, והן מגופי מידע ממשלתיים כגון רשם המקרקעין
ורשות הרישוי. בנוסף לשיפור ביכולת איסוף המידע על החייב, מעניק חוק ההוצאה לפועל
החדש לרשמים כוח להטיל סנקציות של עיקול נכסים וכספים של חייב, גם אם אלה מצויים
בידי צד שלישי. פרט לסנקציות אלה, יוכלו רשמים גם להקפיא לחייב את כרטיסי האשראי
שלו, את רשיון הנהיגה שלו ואת דרכונו על מנת להפעיל עליו לחץ לפרוע את חובו. בצד
הייעול באיסוף המידע על מצבו הכלכלי של החייב ובמתן הכוח לרשמי ההוצאה לפועל להטיל
סנקציות, החוק מבקש גם לבצר את השמירה על זכויות האדם של החייב. ובהקשר זה מתקן
החוק שני עיוותים. ראשית, במסגרת הרפורמה בהוצאה לפועל יצומצמו בשלב ראשון פקודות
המאסר המוצאות נגד חייבים ובתוך שנתיים הן יופסקו כליל לתקופת ניסיון. שנית, באה
הרפומה להגן על לווי משכנתאות שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא. ההגנה שמעניק החוק
החדש היא בכך שבנקים לא יוכלו לפנות דיירים בשל חוב משכנתא אלא אם כן הם מעמידים
לרשות הדיירים דיור חלופי הולם. רשמי ההוצאה לפועל יוכלו לקבוע את משך התקופה לה
יהיו זכאים הדיירים לדיור חלופי. בכך, מבקש
החוק החדש למנוע מצב של מחוסרי דיור, ולהעניק לחייבי המשכנתאות אפשרות למצוא דיור
חלופי מבלי לפגוע בכבוד האדם שלהם.
להלן תובא סקירה מקיפה ויסודית של השינויים שיחולו במערכת ההוצאה לפועל בעקבות
הרפורמה וכניסתו לתוקף של חוק ההוצאה לפועל החדש
הצגת השינויים המרכזיים שהוכנסו ברפורמה בהוצאה לפועל
ביום 4.11.08 התקבל בכנסת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט – 2008 (להלן – "החוק המתקן") - ביום 16.11.08 פורסם החוק המתקן - כאשר בחוק המתקן הוכנסו לתוך חוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז – 1967 (להלן – "החוק המקורי") תיקונים ושינויים רבים, חלקם מהפכניים. את עיקר השינויים נציג להלן. למען הנוחות, ייכונה חוק ההוצל"פ הנוכחי (החוק המקורי בו שולבו הוראות החוק המתקן) – "החוק הנוכחי".
המועד שבו ייכנסו הוראות החוק המתקן לתוקף:
בסעיף 55 לחוק המתקן נקבע מתי ייכנסו לתוקף הוראות החוק המתקן, כמפורט להלן:
- ככלל, ובכפוף לאמור להלן, הוראות החוק המתקן ייכנסו לתוקף ביום 16.5.09 (תוך 6 חודשים מיום פירסום החוק המתקן), שמוגדר כ"יום התחילה" בחוק המתקן.
- ההוראות בסעיף 7.ב. בחוק הנוכחי לגבי מסירת מידע מקיף מגורמים שונים ייכנסו לתוקף במועדים שונים, כאשר הקרוב מביניהם הוא ביום 16.5.09, כאשר לגבי חלק מפריטי המידע והגורמים מוסרי המידע המועד הוא יום 16.8.09 (תוך 9 חודשים מיום פירסום החוק המתקן) או יום 16.10.09 (תוך 11 חודשים מיום פירסום החוק המתקן) וכאשר נקבע זמן החלה מירבי (תוך 3 שנים מיום פירסום החוק המתקן) של ההוראות על כל הגורמים ופריטי המידע הנזכרים בסעיף.
- ביום 1.1.09 ייכנסו לתוקף הוראות החוק המתקן הנוגעות להפרדת מערכת ההוצאה לפועל מהרשות השופטת, ובכלל זה: הקמת לשכות הוצל"פ חדשות (סע' 2 לחוק הנוכחי), מינוי בעלי תפקידים חדשים בהוצל"פ – הממונה על רשמי ההוצל"פ (במקום נשיא בית משפט השלום שהיה ממונה עד כה), רשמי ההוצל"פ (במקום ראשי ההוצל"פ), מנהל מערכת ההוצל"פ (אחראי על סדרי המינהל, במקום הנהלת בתי המשפט עד כה) מנהלי לשכות ההוצל"פ (במקום המוציאים לפועל) (סעיפים 3+4 לחוק הנוכחי).
- ביום 1.1.09 ייכנסו לתוקף הוראות החוק המתקן הנוגעות לסמכויות השיפוטיות של רשמי ההוצל"פ (סעיפים 19, 25, 48, 58 לחוק הנוכחי).
- ביום 1.1.09 ייכנסו לתוקף הוראות החוק המתקן הנוגעות לקביעת צו חיוב בתשלומים מינהלי/סטנדרטי (סעיף 69א לחוק הנוכחי), כאשר עד היום היתה קיימת טבלת מנהל בתי המשפט, שתוכנה הודפס על גב "אזהרה" שנמסרה לחייב.
- ביום 1.7.09 ייכנסו לתוקף הוראות סעיף 45.ג. (החדש) לחוק הנוכחי, שכותרתו: "עיקול מתחדש בתיק מזונות".
- הוראות פרק א-1 לחוק הנוכחי (הוצאה לפועל במסלול המקוצר) ייכנסו לתוקף ביום 1.8.09 (ויהיו בתוקף עד יום 1.8.11).
- ביום 16.11.10 (תוך 18 חודשים מיום תחילת החוק, שהינו תוך 6 חודשים מיום פירסומו – 16.11.08) ייכנסו לתוקף הוראות סעיף 3(א) לחוק הנוכחי הנוגעות למינוי רשמי ההוצל"פ. ככל הנראה (נוסח החוק לא חד-משמעי בעניין זה להבנתנו), הכוונה היא לכך שרק נושא ייחוד כהונת הרשם (כרשם הוצל"פ בלבד בתקופת המינוי) יידחה ליום 16.11.10, אולם כבר מיום כניסת החוק המתקן לתוקף יימונו רשמי בית משפט המכהנים כבר היום ככאלה לתפקיד של רשמי ההוצל"פ.
- לפי לשון סעיף 56(ה) לחוק המתקן, הוראות פרק ו-1 (הטלת הגבלות) ייכנסו לתוקף ביום 16.5.09 (יום התחילה) ביחס לתיקי הוצל"פ חדשים שייפתחו מאותו יום, אך ביחס לתיקים ישנים (שנפתחו לפני יום 16.5.09) יחולו ההוראות הנ"ל רק ביום 16.11.09 (חצי שנה לאחר יום התחילה).
- ביום 16.5.09 (יום התחילה) ייכנסו לתוקף הוראות סעיפים 80(ב) + 80(ב1) (הגשת ערעור ובקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, ולא לבית המשפט המחוזי), באופן שבו ערעור שיוגש מיום 16.5.09 ואילך יוגש לבית משפט השלום.
- לפי לשון סעיף 56(ג) לחוק המתקן, ההוראות החדשות לעניין מסירת מידעים שונים לפי סעיף 7ב לחוק הנוכחי ייכנסו לתוקף רק ביום 16.11.09 לגבי תיקי הוצל"פ שנפתחו עד יום 16.5.09 (יום התחילה).
הוצאתה של מערכת ההוצל"פ מהרשות השופטת והפיכתה לחלק מהרשות המבצעת:
- עד היום היתה מערכת ההוצל"פ חלק מהרשות השופטת, הן מבחינה פיסית (לשכות ההוצל"פ היו בצמידות למבנים של בתי משפט השלום) והן מבחינה מהותית (בהוצאה לפועל שימשו בעלי תפקידים מהרשות השופטת ומהנהלת בתי המשפט), ומעתה ועל-פי הרפורמה החדשה, מערכת ההוצל"פ יוצאת ומופרדת מהרשות השופטת ועוברת להיות חלק מהרשות המבצעת. ראו, למשל, סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק הנוכחי.
- לפי סעיף 2 לחוק הנוכחי, נראה שלאחר הפרדת ההוצל"פ מבית המשפט יהיו פחות לשכות הוצל"פ מאשר ישנן כיום, כך שלא ליד כל בית משפט שלום תהיה בעתיד לשכת הוצל"פ.
חובת המתנה בת 30 יום בטרם פתיחת תיק הוצל"פ:
- בסעיף 6 (ב) לחוק הנוכחי הוכנס תיקון חדש, שלא היה כדוגמתו בחוק המקורי, לפיו על זוכה להמתין 30 יום מיום מתן פסה"ד בטרם יוכל לפתוח תיק הוצל"פ למימוש פסה"ד. הוראה זו באה להתמודד עם תופעה שלפיה מס' זוכים מיהרו לפתוח תיקי הוצל"פ מיותרים, מבלי שנתנו לחייבים הזדמנות נאותה לשלם את החוב הפסוק ללא הליכי הוצל"פ.
קבלת מידע על חייב מידי גורמים שונים:
- לפי סעיף 7ב(א1) לחוק הנוכחי, מוסמכים מנהל לשכת ההוצל"פ ורשם ההוצל"פ להוציא, בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת כתובת עדכנית של חייב המופנה למס' גורמים ארציים מרכזיים הרשומים בתוספת השלישית לחוק הנוכחי.
- לפי סעיף 7ב(א2) לחוק הנוכחי, מוסמך רשם ההוצל"פ להוציא, אף בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת מידע מקיף המופנה לגורמים שונים כמפורט בסעיף (המוסד לביטוח לאומי, מרשם המקרקעין, הנהלת בתי המשפט, ועוד), בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
- החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או רואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג (לא הרים את נטל ההוכחה, לא מילא אחר האזהרה ולא ביקש צו תשלומים), 67(ד) (לא התייצב לחקירת יכולת, או התייצב ולא הגיש מסמכים), 69יא(ד) (לא התייצב לבירור), 69יג(ד) (חקירת חייב במעמד הבאתו בפקודת מאסר).
- חלפו 45 יום מיום מסירת האזהרה לחייב.
- האזהרה נמסרה לחייב ב"המצאה מלאה".
- נשלחה לחייב התראה בדואר בדבר כוונה להוציא צו כזה, וחלפו 7 ימים מיום המצאת ההתראה בלא שנפרע החוב (לפי סעיף 7ב (א4) לחוק הנוכחי).
- לפי סעיף 7ב(א3) לחוק הנוכחי, מוסמך רשם ההוצל"פ להוציא, אף בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת דפי תנועות חשבון עו"ש בבנק ודפי תנועות בכרטיס אשראי המופנה לבנקים ולחברות אשראי, בהתקיים התנאים המצטברים המחמירים הבאים:
- תחילה הוצא צו לפי סעיף 7ב(א2) לחוק הנוכחי.
- הצו הנוסף נחוץ לצורך בירור במסגרת חקירת יכולת.
- על רשם ההוצל"פ לציין טעמים להוצאת הצו הנוסף ולשקול הפגיעה בפרטיות החייב.
- על רשם ההוצל"פ להשתכנע כי המידע הקודם שנמסר לו בדבר הוצאות החייב אינו מספיק.
- נשלחה לחייב התראה בדואר בדבר כוונה להוציא צו כזה, וחלפו 7 ימים מיום המצאת ההתראה בלא שנפרע החוב (לפי סעיף 7ב (א4) לחוק הנוכחי).
סמכויות שיפוטיות של רשמי ההוצל"פ:
- לרשמי ההוצל"פ קיימות 4 סמכויות שיפוטיות מובהקות, בסעיפים 19 (פרעתי) + 25 ( חיוב נאמן) + 48 (חיוב צד שלישי) + 58 (חיוב כונס נכסים) לחוק ההוצל"פ (המקורי והנוכחי). השינוי העיקרי שהוכנס בחוק המתקן הוא, שבוטלה הוראת החוק המקורי, לפיה הדיון שנערך בפני רשם ההוצל"פ לפי הסמכויות והסעיפים הנ"ל הינו דיון "כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה". כלומר, להבנתנו, בעוד שלפי נוסח החוק המקורי חייב היה רשם ההוצל"פ לקיים דיון פרונטאלי בבקשות שהוגשו לפי הסעיפים הנ"ל (דבר המתחייב מדרך "ההמרצה" בסדר הדין האזרחי המסורתי), הרי שלפי נוסח החוק הנוכחי, אין חובה רשמית כזו, ולכאורה רשם ההוצל"פ רשאי להכריע בבקשות גם ללא קיום דיון פרונטאלי (נושא זה נתון לפרשנות ויש להמתין לפרשנות המוסמכת שצפוי שתינתן לדברים בעתיד ע"י רשמי ההוצל"פ ובתי המשפט).
- שינוי נוסף שהוכנס בנוסח הסעיפים הנ"ל הוא, שהוחלף הביטוי הקודם "ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום", בביטוי המופיע בחוק הנוכחי: "לענין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין" (זה המקום לציין, כי נראה לנו שחל שיבוש בניסוח החוק הנוכחי, שכן הנוסח החדש הנ"ל, המופיע כיום בסעיפים 25+48+58 לחוק הנוכחי, אמור היה להופיע גם בסעיף 19 לחוק הנוכחי לפי כוונת מחוקקי החוק הרשומה בפרוטוקולים של דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת). שינוי זה קשור גם בכך שערכאת הערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ שונתה גם היא, ובמקום בית המשפט המחוזי, תהיה מעתה ערכאת הערעור בית משפט השלום.
ערכאת הערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ:
- סעיף 80(ב) לחוק המקורי תוקן, וכיום לפי סעיף 80(ב) לחוק הנוכחי, ערכאת הערעור על החלטות רשם ההוצל"פ היא בית משפט השלום (ולא בית המשפט המחוזי, כפי שהיה בסעיף 80(ב) לחוק המקורי).
הוצאה לפועל "במסלול מקוצר":
- החוק המתקן הוסיף פרק חוקי חדש שלם – "פרק א-1 – הוצאה לפועל במסלול המקוצר – הוראת שעה" (סעיפים 20א עד 20י לחוק הנוכחי).
- הוראות פרק זה ייכנסו לתוקף רק ביום 1.8.09 ויהיו בתוקף עד 1.8.11 (סעיף 20א לחוק הנוכחי).
- כניסה למסלול המקוצר היא אופציונאלית מבחינת הזוכה, ואינה חובה (סעיפים 20ב + 20ד לחוק הנוכחי).
- ככלל, המסלול המקוצר חל רק על חיוב כספי שסכומו עד 10,000 ₪ (לא חל על חיוב מזונות ועל בקשה למימוש משכנתא/משכון) (סעיף 20ב(א) לחוק הנוכחי).
- רשימת הליכי הגביה במסלול המקוצר היא מקוצרת ומוגבלת (סעיף 20ה לחוק הנוכחי).
- ככלל, משך ההליכים המירבי במסלול המקוצר הינו 8 חודשים מיום פתיחת תיק ההוצל"פ (סעיף 20ו לחוק הנוכחי).
- ככלל, ניתן לגבות את יתרת החוב שלא נגבתה במסגרת המסלול המקוצר, בהליכי הוצל"פ רגילים (סעיף 20ו לחוק הנוכחי).
- ככלל, זוכה אינו זכאי לשכ"ט עו"ד במסלול המקוצר (סעיף 20ח לחוק הנוכחי).
מיטלטלין (מוחשיים) הפטורים מעיקול:
- סעיף 22(א)(2) לחוק המקורי שונה, כך שכיום בסעיף 22(א)(2) לחוק הנוכחי מופיעים פריטים נוספים הפטורים מעיקול: ציוד רפואי + תרופות.
- החוק המתקן הוסיף לסעיף 22(א) לחוק המקורי שני סעיפים קטנים (סעיפים 22(א)(7)+(8)), שבהם ניתן פטור מעיקול גם לאחד מפריטי המיטלטלין הבאים (מחשב,טלויזיה או רדיו, טלפון נייח או טלפון נייד, או מכונת כביסה).
- הוסף סעיף חדש (סעיף 22(ה) לחוק הנוכחי), המקנה לרשם ההוצל"פ סמכות רחבה לפטור מיטלטלין נוספים שאינם נזכרים בחוק, לפי שיקול דעתו.
נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי:
- הוסף סעיף 50(א)(5) בחוק הנוכחי, לפיו ניתנת חסינות מעיקול לכספים המגיעים לחייב מכוח סעיף 38(ב) או סעיף 38(ג) לחוק הנוכחי (כספים להם זכאי החייב במסגרת סידור חלוף המוענק לו בשל פינויו מדירת המגורים). חסינות זו הוגבלה למקרה הנזכר בסעיף 50(ג) לחוק הנוכחי (משכיר דירת מגורים), אך הורחבה גם למקרה שבו מדובר בחוב מזונות.
- הוסף סעיף 50(א)(6) בחוק הנוכחי, לפיו ניתנת חסינות לכספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה. בסעיף מוגבלת החסינות, כאשר הכספים שולמו באמצעות תאגיד בנקאי, למשך 30 יום מיום ששולמו. חסינות זו הוגבלה למקרה הנזכר בסעיף 50(ג) לחוק הנוכחי (משכיר דירת מגורים), אך הורחבה גם למקרה שבו מדובר בחוב מזונות .
- הוסף סעיף 50(ד) בחוק הנוכחי, המקנה לרשם ההוצל"פ סמכות ליתן הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, במקרה שבו הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, וזאת כדי למנוע מצב שבו תינתן חסינות רחבה מדי מעיקולים, לנכסים ששווים המצטבר עולה על הסכום הפטור מעיקול.
סידור חלוף במקרה של פינוי מבית מגורים:
- החוק המתקן הכניס בסעיף 38 לחוק המקורי שינויים משמעותיים מאוד. למעשה, משנה המחוקק, בתיקונים שהוכנסו, את יחסי הכוחות ששררו עד כה בין בנקאים למשכנתאות לבין נוטלי הלוואות לרכישת בית מגורים. עד כה, הכתיבו הבנקים למשכנתאות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בהוראות שטר המשכנתא והסכם ההלוואה אותם ניסחו סעיף שהיקנה לבנקים פטור מהעמדת סידור חלוף לטובת נוטלי הלוואות המשכנתא. בסעיף 38(ג) לחוק המקורי נקבע שהתנאה כזו אפשרית וחוקית, וגם בהלכה הפסוקה אישרו בתי המשפט את התוקף של הפטור הגורף שניתן כאמור לבנקים. ועד היום כאשר חייב ניסה לתקוף את תוקפו ואת חוקיותו של סעיף הפטור הזה, בנימוק שהוא לא היה מודע למשמעות סעיף הפטור הנ"ל ולא הסכים לו, היה על אותו חייב לפנות לבית המשפט המוסמך, וראש ההוצל"פ לא דן בדברים (ההלכה הפסוקה קבעה שראש ההוצל"פ לא מוסמך לדון בשאלת תוקפו המחייב של סעיף הפטור, מאחר שמדובר למעשה בטענה בדבר תוקף שטר המשכנתא, וע"פ הדין ראש ההוצל"פ אינו מוסמך לדון בכך). כל זה השתנה ברפורמה, כמפורט להלן.
- בסעיף 38(א) לחוק הנוכחי הוספה הגבלה, המצמצמת לכאורה את המקרים בהם יש צורך עקרוני להעמדת סידור חלוף. נקבע בסעיף החדש, כי יוענק פטור ממתן סידור חלוף, לא רק כאשר לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו יש מקום מגורים סביר, אלא גם כאשר יש להם יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר.
- לפי סעיף 38(א1) לחוק הנוכחי, חייב רשם ההוצל"פ לקיים בפניו דיון פרונטאלי לבחינת שאלת הזכאות לסידור חלוף, כאשר המחוקק טרח ופירט אף את תוכן ההזמנה לדיון שיש למסור לחייב, הזמנה שחייבת להימסר לחייב ב"המצאה מלאה".
- בוטלה ההוראה הקודמת שהיתה קבועה בסעיף 38(ג) לחוק המקורי, לפיה ניתן היה להתנות על חובת העמדת סידור חלוף באופן גורף ומלא, וסעיף 38(ג)(1) לחוק הנוכחי לא כולל עוד הוראה כזו.
- בסעיף 38(ג)(2) לחוק הנוכחי מכשיר המחוקק התנאה מסוימת של בעלי משכנתא/משכון על החובה להעמיד סידור חלוף רגיל, באופן שבו מתיר להם המחוקק לקבוע בשטר המשכנתא/משכון כי הסידור החלוף לא יהיה לפי סעיפים 38(א) + 38(ב) לחוק הנוכחי, אלא לפי סעיף 38(ג2) לחוק הנוכחי, שמקנה סידור חלוף מצומצם יותר, ובלבד שהובהרה לחייב משמעות ההתנאה המסוימת הנ"ל שנכללה בשטר המשכנתא/משכון. הערה שלנו: המחוקק לא אומר מיהו הגורם שיבחון את חוקיות ההתנאה הנ"ל, אך לאור הוראת סעיף 56(ד) לחוק המתקן, המסמיך את רשם ההוצל"פ לבחון את הדברים ביחס להסכמי משכנתא/משכון ישנים, ניתן להסיק ולפרש כי כוונת המחוקק היתה שרשם ההוצל"פ הוא גם זה שיבחון חוקיות ההתנאה בהסכמים החדשים.
- הסידור החלוף המצומצם יותר כאמור מתבטא במתן סכום כסף המאפשר שכירת דירת מגורים מתאימה למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודש, כאשר לרשם ההוצל"פ ניתנה סמכות משמעותית להורות על תשלום סכום גדול יותר בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (לפי סעיף 38(ג)(2)(א) לחוק הנוכחי).
- לפי סעיף 38(ג2) לחוק הנוכחי, שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9 לחוק (משמע, לאחר שבעל המשכנתא ישלם לחייב סכום כסף כסידור חלוף, יעמיס בעל המשכנתא את הסכום הנ"ל על החוב שבגינו ניתנה המשכנתא, והחייב יידרש איפוא בסופו של יום להחזיר לבעל המשכנתא את סכום הכסף הנ"ל).
- בסעיף 56(ד) לחוק המתקן (שכותרתו: תחולה והוראות מעבר) קובע המחוקק קביעה משמעותית נוספת, לפיה הוראות סעיף 38(ג) לחוק הנוכחי (ההוראות שביטלו את חוקיות הפטור הגורף מהעמדת סידור חלוף) יחולו רק על הסכמי משכנתא/משכון שנכרתו מיום 16.5.09 (יום תחילת החוק) ואילך, אולם לגבי הסכמי משכנתא/משכון ישנים מוענקת לרשם ההוצל"פ סמכות לבחון אם הובהרה לחייב (בכריתת ההסכמים הישנים) זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור על זכות זו.
הטלת הגבלות מיוחדות על חייב משתמט:
- בחוק המתקן הוסף פרק חדש שלם לחוק המקורי – פרק ו-1 – "הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו" (סעיפים 66א עד 66ד לחוק הנוכחי).
- לפי סעיף 66א לחוק הנוכחי רשאי רשם ההוצל"פ להטיל, ביוזמתו או לבקשת זוכה, אחת או יותר מההגבלות הנ"ל על חייב:
- הגבלת קבלת דרכון ישראלי, בכפוף לצורך ביציאה מטעמי בריאות של החייב או קרובו התלוי בו.
- עיכוב יציאת חייב מהארץ, בכפוף לצורך ביציאה מטעמי בריאות של החייב או קרובו התלוי בו.
- הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
- הגבלת חייב מעשות שימוש בכרטיסי חיוב/אשראי.
- הגבלת חייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד.
- הגבלת חייב מקבל/מהחזיק/מחדש רשיון נהיגה, בכפוף לשיקול דעת רשם ההוצל"פ, כמפורט בסעיף.
- לפי סעיף 66ב לחוק הנוכחי, צריך להתקיים אחד משלושת התנאים החלופיים הבאים, כדי שניתן יהיה להטיל ההגבלות הנ"ל:
- הוכח פוזיטיבית לרשם ההוצל"פ שהחייב הינו בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב.
- החוב הוא חוב מזונות, למעט חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי.
- קיימת חזקה שבחוק שהחייב הינו בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב, כאשר במקרה כזה יש תנאי נוסף של המתנה, במשך חצי שנה או שנה (לפי גובה החוב), מאז מסירת האזהרה (בהמצאה מלאה).
- לפי סעיף 66ג לחוק הנוכחי, קיימת חובת משלוח מכתב התראה לחייב, לאחר שהוטלה הגבלה שלא במעמד החייב, לפיה ההגבלה תיכנס לתוקף אם החייב לא יפרע החוב בתוך 30 יום מיום המצאת ההתראה או אם החייב לא יתייצב עד אז לחקירת יכולת וישכנע הרשם שאינו משתמט. ואילו כאשר ההגבלה הוטלה במעמד החייב, אין צורך בשיגור התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתוך 30 יום מיום הטלתה.
- בסעיף 66ד לחוק הנוכחי מוסדר אופן ביטול הגבלה שהוטלה, כאשר לפי לשון החוק יש לבטל הגבלה כאשר חייב עומד בצו תשלומים או בהסדר תשלומים שעשה עם הזוכה ושניתן לו תוקף של החלטה.
צו הבאה:
- בפרקטיקה שהיתה קיימת לאור הסדרי החוק המקורי (ובעיקר לאחר תיקון 19 לחוק ההוצל"פ, שאיפשר מאסר של חייב שלא שילם ולא עשה דבר לאחר קבלת אזהרה), לא נעשה שימוש תכוף בהוצאת צווי הבאה נגד חייבים, מאחר, שכאמור, ניתן היה להוציא נגדם ישר את צו המאסר. דומה, כי הרפורמה עתידה לשנות פרקטיקה זו, כמפורט להלן.
- סעיף 69יב(א) לחוק שונה, והוכנס בו תיקון, לפיו ניתן לתת צו הבאה רק בחלוף חודשיים מיום מסירה (בהמצאה מלאה) של אזהרה (או של הזמנה לבירור או של חקירת יכולת) לחייב.
- לפי סעיף 69יב(ב)(ב1) לחוק הנוכחי, לא יבוצע צו הבאה שהוצא, אלא בחלוף 14 ימים מיום המצאת התראה לחייב.
- לפי סעיף 69יג(ג) לחוק הנוכחי (העוסק במעמד ההבאה), "רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית המשפט". הערה שלנו: יתכן שמכוח הסמכה חדשה ומפורשת זו ניתן להחיל את הוראות "פקודת בזיון בית משפט", שע"פ ההלכה הפסוקה, לא חלה עד היום בהוצל"פ.
- לפי סעיף 69יג(ד) לחוק הנוכחי, רשאי רשם ההוצל"פ לקבוע במעמד ההבאה כי יראו את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בנסיבות המפורטות בסעיף.
צו מאסר:
- זהו אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת בקרב כל מי שעסקו רבות בהכנת הרפורמה. בקצה האחד עמדו מתנגדי המאסר, בנימוק העיקרי לפיו אין זה מוסרי וראוי לאסור אדם על חוב אזרחי-כספי, ובקצה השני עמדו מצדדי המאסר, בנימוק העיקרי לפיו הליך המאסר הוא מכשיר הגביה היעיל וההרתעתי ביותר שהיה קיים בחוק המקורי, ובלעדיו לא תושג גם לא הגביה המועטה שנעשתה בהוצל"פ. בסופו של דבר הושגה מעין פשרה בין העמדות הנ"ל, כאשר צו המאסר לא בוטל לחלוטין, אך נוספו בחוק הנוכחי תנאים שונים שמטרתם להפוך את צו המאסר להליך אחרון, שננקט רק בהיעדר ברירה (בניגוד לפרקטיקה שתוארה בפרק צו ההבאה, לפיה צווי מאסר הוצאו באופן תדיר, ולעיתים אף כאחד ההליכים הראשונים בתיק ההוצל"פ).
- לפי סעיפים 70(א)(1)+(2)+(3) + 70(ג) לחוק הנוכחי, צו מאסר יינתן רק בהתקיים חמשת התנאים המצטברים הבאים:
- החייב הובא פיסית בפני רשם ההוצל"פ, בין בצו הבאה ובין בדרך אחרת.
- הרשם בירר את יכולת החייב במעמד הנ"ל ושוכנע כי החייב בעל יכולת ואינו משלם כפי יכולתו ללא הצדק סביר, או, שהרשם ניסה לברר את היכולת אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מצד החייב.
- צו המאסר מתבקש בטרם חלפו 6 חודשים מיום המעמד הנ"ל של בירור היכולת.
- קיימים חוב פסוק או חובות פסוקים במצטבר בסך של 2,000 ₪ לפחות.
- רשם ההוצל"פ שוכנע כי אין כל הליך נוסף (לרבות הליכי קבלת מידע + הליכי הטלת הגבלות) שפגיעתו בחייב חמורה פחות ושיש בו כדי להביא לפירעון החוב.
- לפי סעיף 70(ג1) לחוק הנוכחי, רשם ההוצל"פ רשאי להשהות קבלת החלטה בעניין מאסר, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עו"ד.
- לפי סעיף 74(א) לחוק הנוכחי, ניתנה סמכות חדשה לרשם ההוצל"פ שלא לאסור חייב בתיק מזונות, אם ניתן לגבות החוב החוב בדרך אחרת או להטיל עליו הגבלות.
חלוקת כספים שנגבים בתיק הוצל"פ אחד בין כל הזוכים בכל התיקים:
- גם בנושא זה שינה החוק המתקן את המצב הקיים: ע"פ הוראות סעיף 76 לחוק המקורי, כפי שפורשו בהלכה הפסוקה, כאשר נגבים בתיק הוצל"פ אחד כספים, הם אמורים להתחלק בין כל תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגד אותו חייב, ללא כל מתן עדיפות לזוכה שיזם את ההליך שבעקבותיו נגבו הכספים. בא החוק המתקן ושינה את הדברים, באופן שבו בחוק הנוכחי כן תינתן ובאופן מובהק עדיפות ובכורה בחלוקת הכספים לאותו זוכה שיזם את הליך הגביה.
- בסעיף 76(א) לחוק הנוכחי נקבע העקרון החדש, לפיו כספים שנגבו בעקבות יוזמה של זוכה או זוכים אחדים, ילכו לפירעון החובות וההוצאות בתיקי ההוצל"פ של אותם זוכים, ולא ייחולקו בין כל תיקי ההוצל"פ הפתוחים.
- לפי סעיף 76(א1) לחוק הנוכחי, העדיפות לזוכה היוזם תינתן גם כאשר פתוח נגד החייב תיק איחוד, אם כי במקרה כזה מוגבלת העדיפות רק לחלק מהכספים שנגבים, כמפורט בסעיף.
- בסעיף 76(א2) לחוק הנוכחי, ניתנת לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על חלוקת יתרת הכספים שנגבו בעקבות יוזמת זוכה אחד (כספים שנותרו לאחר סילוק החוב לזוכה היוזם), בין שאר תיקי ההוצל"פ הפתוחים.
- בסעיף 76(ב) לחוק הנוכחי ניתנת בכורה לחוב המזונות, באופן שחוב זה נהנה מעדיפות בחלוקת הכספים, אף על פני הזוכה שיזם את ההליך שהביא לגביית הכספים.
יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל והשהיית הליכים לצורך הפניה:
- ע"פ המצב החוקי הקיים (לפני הרפורמה), קורה לא אחת שחייבים, שברור לגמרי שלעולם לא יוכלו לפרוע את חובותיהם (נוכח היקף החובות הגדול שלהם ונוכח יכולת ההחזר המוגבלת שלהם), מוצאים עצמם במשך שנים ארוכות בהליכי הוצל"פ, ללא כל תוחלת ותועלת של ממש ומבלי שהדבר מביא לפירעון החובות, מחד, או לקבלת הפטר מהחובות, מאידך (כידוע, רק במסגרת הליכי פשיטת ע"פ פקודת פשיטת הרגל יכול חייב, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת בית המשפט של פש"ר, לקבל הפטר מחובות העבר שלו ולפתוח דף חדש אמיתי בחייו, תוך מחיקת חובות העבר). על רקע מצב דברים זה התפתחה פסיקה של בית המשפט המחוזי (הגם שיש לציין שבעניין זה יש מחלוקת פוסקים), שמסמיכה את ראש ההוצל"פ להפנות חייבים הנמצאים במצב קשה זה להליכי פשיטת רגל, לעיתים בעל כורחם של חלק מהחייבים, שמסיבותיהם מעדיפים להישאר בהוצל"פ ולא לפנות להליכי פש"ר, למרות חוסר התוחלת כאמור. ברפורמה עשה המחוקק צעד (חלקי/מסוים) לפתרון הבעיה, כמפורט להלן.
- בסעיף 77א לחוק הנוכחי (זהו סעיף חדש לחלוטין, שלא היה כדוגמתו בחוק המקורי) הוסמך רשם ההוצל"פ ליידע את החייב והזוכה על האפשרות לפנות להליכי פש"ר, וזאת לאחר שהרשם בירר את יכולת החייב ונוכח כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצל"פ. באותו סעיף הוסמך הרשם גם להשהות הליכים לתקופה מסוימת, במידת הצורך, באופן שיאפשר פניה להליכי פש"ר. הערה שלנו: לפי לשון החוק, מדובר בסמכות חובה, כלומר כאשר הרשם מתרשם שאין תועלת בהליכי ההוצל"פ מחובתו ליידע כאמור.
זכאות אפשרית לשכ"ט עו"ד של תובע שהגיש תביעה לסכום קצוב לבית המשפט, במקום להוצל"פ:
- סעיף 81א2 לחוק הנוכחי כולל תוספת, שלפיה מוסמך בית המשפט כן לפסוק לתובע שכ"ט עו"ד, הגם שניתן היה להגיש התביעה ישירות להוצל"פ כ"תביעה על סכום קצוב", בהתקיים נסיבות מיוחדות שהצדיקו הגשת התביעה לבית המשפט דווקא, ולא ישירות להוצל"פ.
הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב:
- החוק המתקן הכניס לחוק הנוכחי את סעיף 81א3, שהינו סעיף חדש שלא היה קיים בחוק המקורי. באותו סעיף 81א3 לחוק הנוכחי ישנן הוראות מפורטות לגבי אופן חישוב הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל במקרה של שטר המוגש לביצוע בהוצל"פ ובמקרה של תביעה על סכום קצוב שמוגשת לביצוע ישירות בהוצל"פ.
- הוראות הסעיף כוללות בעיקרן רכיבים טכניים, שלא נפרטם כאן, ורק נאמר, כי סעיף זה בא להסדיר גם את נושא ריבית הפיגורים בתיקי הוצל"פ לביצוע שטר ותביעה על סכום קצוב.
|
|
