ברוכים הבאים לאתר הוצאה לפועל
סקירות מקצועיות בנושא הוצאה לפועל וכינוס נכסים בהוצאה לפועל
האתר "הוצאה לפועל" מגיש לך מדריך ממוין של פסקי הדין העדכניים ביותר מכל הערכאות של בתי המשפט בתחום הוצאה לפועל וכינוס נכסים בהוצאה לפועל. עבור כל פסק דין תמצא תמצית עניינית ומראה מקום. החלוקה לנושאים מקלה עליך להתמצא בסבך המידע ולאתר בדיוק את האסמכתא הנחוצה לך במהירות וביעילות. האתר "הוצאה לפועל" מתעדכן באופן שוטף ומגיש לך סקירות גם לגבי פסקי הדין החדשים ביותר, דבר הייחודי לאתר זה. באתר זה תוכל ללמוד מה מותר ומה אסור לכונס נכסים לעשות, תוכל למצוא הדרכה ופירוט לגבי כל הנושאים החשובים והמעשיים המתעוררים בהוצאה לפועל, מהם גבולות סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנושאים, מה אומרת הלכת בית המשפט העליון המפורסמת בעניין "שטיינמץ" בנושא מימוש משכנתאות, מהי "אזהרה" וכיצד קובעים שאזהרה נמסרה באופן חוקי, האם עקרון תום הלב חולש גם על הליכי ההוצאה לפועל, ועוד ועוד
למד אילו שינויים צפויים במערכת ההוצאה לפועל בעקבות הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל שעברה בכנסת
האתר "הוצאה לפועל" עודכן לאחרונה בתאריך 4 באפריל 2010
להתחלה, אנא בחר בראש הפרק הרצוי
עדכונים אחרונים:
הוצאה לפועל - עדכונים אחרונים: (למפתח העניינים המלא לחץ כאן)
לשכת ההוצאה לפועל שבה ננקטים ההליכים
בקשת חייב להעביר תיק מלשכה מקורית ללשכה אחרת:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ לדחות בקשת חייב להעברת תיק, מלשכת ת"א ללשכת טבריה. ביהמ"ש פוסק כי הוראות החוק מקנות לזוכה זכות להגיש את בקשת הביצוע בכל לשכת הוצל"פ בארץ, עפ"י בחירתו, ובמקרה זה גם במצב בריאותו של החייב לא היה כדי לחייב את הזוכה להרחיק עד טבריה, וזאת גם בשים לב לכך שהחייב אינו משלם הדרוש בהוצל"פ במשך שנים (רצ"פ 1423/09 (מחוזי ת"א) לוי נ' ועד כפר עבודה (טרם פורסם, 7.3.10)). 614
בקשת הבהרת פסק דין
הפניה בבקשת הבהרה יכולה להיעשות גם לבית המשפט שנתן פסק דין שמשנה את פסק הדין המבוצע בתיק (ולא רק לבית המשפט שנתן את פסק הדין המבוצע):
העליון קובע כי גם ביהמ"ש אשר יושב כערכאת ערעור על פסה"ד המבוצע בתיק ההוצל"פ הינו בעל סמכות להבהיר את פסה"ד המבוצע, לפי הוראות סעיף 12 לחוק ההוצל"פ (רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח (5) 785 (29.12.94)). 618
דוגמאות לפסקי דין הטעונים הבהרה:
ביהמ"ש מבהיר את פסק דינו, עפ"י בקשת הבהרת מאת רשם ההוצאה לפועל, כך שפסה"ד אכן השמיט באופן מקרי ובהיסח דעת את המילה "ריבית" (בש"א 5947/07 ע"א 2674/04 (מחוזי ת"א) פטל נ' ד"ר הדר (טרם פורסם, 26.8.09)). 623
ביהמ"ש קובע, כי רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה כאשר פירשה את פסה"ד המבוצע בתיק באופן שבו אימצה פירוש אחד מתוך שניים אפשריים וסבירים של פסה"ד לגבי סוג הריבית שנפסקה (בפסה"ד לא נאמר מהו סוג הריבית, כאשר התביעה היא תביעת בנק שתבע ריבית בנקאית וכאשר לשון פסה"ד תומכת בשתי האפשרויות הפרשניות גם יחד). ביהמ"ש ביטל החלטת הרשמת, שניתנה במסגרת טענת פרעתי, והורה לה לפנות בבקשה למתן הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (ע"א 1094/03 (מחוזי ת"א) בנק מסד בע"מ נ' עו"ד הרצל יצחק (לא פורסם, 21.9.04)). 628
לא ניתן להוסיף בדיעבד לנוסח פסק דין הוראות דבר ניכוי מס במקור ועיקולים:
העליון דוחה בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי שלא לשנות מהוראות פס"ד שניתן בפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט. נפסק, כי התוספת שהמערערים מבקשים להכניסה לפסה"ד (תוספת כי הסכום שנפסק הינו "נטו", לאחר תשלומי מס, וכי יתווספו לסכום הפרשי הצמדה מלפני כמה שנים) אינה אפשרית, לא בגדר הבהרה של פסה"ד ולא בגדר תיקון טעות, שכן פסה"ד ברור ואינו כולל הרכבים הללו נשוא הבקשה, כאשר ביהמ"ש אומר שתרופתם של המערערים היתה צריכה להיות בדרך של הגשת ערעור על פסה"ד (ונימוק ערעור לפי פסה"ד חורג מהסכמת הצדדים שעל בסיסה ניתן פסה"ד) (רע"א 9078/08 פינקלשטיין נ' לב (טרם פורסם, 10.4.09)). 624
"פסיקתה משקפת" ו-"פסיקתה מתקנת"
הבחנה של ההלכה הפסוקה בין "פסיקתה משקפת" לבין "פיסקתה מתקנת":
ביהמ"ש מזכיר את ההלכה והדיעה הנ"ל בדבר השימוש האפשרי בפסיקתא כמכשיר לתיקון והבהרת פסה"ד בידי השופט שכתב את פסה"ד, אך מסייג ואומר כך: "ככלל אין תפקידה של פסיקתה להיות אלא שיקוף של פסק הדין, לא "מקצה שיפורים" לו; שאם לא נאמר אחרת, לא יחדלו דיונים מקרב הארץ.." (רע"א 9643/09 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ (טרם פורסם, 23.12.09)). 625
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל ליתן תוקף מלא לפסיקתא שתיקנה, למעשה, את פסה"ד (בכך שהפסיקתה הוסיפה חיובים אופרטיביים בדבר ריבית ועוד, שלא נכללו באופן ברור בפסה"ד) (ע"א 2136/08 (מחוזי ת"א) שיליאן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (טרם פורסם, 27.8.09)). 626
אי-זכאות זוכה לריבית פיגורים בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין ובתקופת התנגדות לביצוע שטר
פס"ד תקדימי של בית המשפט העליון הקובע אי-זכאות בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש קובע כי ריבית עפ"י סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה הינה בעלת תחולה אוטומטית, ללא צורך בהחלטה שיפוטית כלשהי (עש"א 12/09 (מחוזי ת"א) אוחיון נ' חממי (טרם פורסם, 21.12.09)). 629
התנגדות לביצוע שטר
העברת התנגדות לביהמ"ש, גם בהיעדר בקשה להארכת מועד להגשתה:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלא להעביר התנגדות שהוגשה באיחור לביהמ"ש בשל כך שלא הוגשה גם בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. ביהמ"ש מציין כי גם בהיעדר בקשה להארכת מועד על רשם ההוצאה לפועל להעביר ההתנגדות לביהמ"ש, כאשר יש לראות בהתנגדות עצמה משום בקשה להארכת מועד. יצוין, כי במקרה שנדון בפסה"ד טענו החייבים כי לא קיבלו האזהרה במועד הרשום בתיק (בר"ע 2137/08 (מחוזי ת"א) ג'ודה נ' וו.אס.אי בע"מ (טרם פורסם, 26.8.09)). 644
סמכות לדון בהליכי ההוצאה לפועל לאחר העברת התנגדות לביהמ"ש:
העליון קובע כי עפ"י הדין ממועד העברת ההתנגדות לדיון בביהמ"ש עוברת הסמכות לדון בכל הליך, לרבות הליך שננקט לפני הגשת ההתנגדות, לביהמ"ש, וביהמ"ש ידון בדברים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. בהקשר זה קובע העליון, כי כאשר ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק ההוצאה לפועל בטרם הגשת ההתנגדות, הדיון בבקשת ביטול הצו ייעשה עפ"י הוראות תקנות סד"א, לרבות בדבר העמדת בטוחות ע"י התובע (הזוכה), ולכן, ולמרות שמלכתחילה היה פטור הזוכה מהעמדת ערובות, הרי שבדיעבד, לאחר הגשת התנגדות, על הזוכה להעמיד ערובות, שביהמ"ש יחליט עליהן. הערה שלנו: מתעוררת שאלה, האם הדין הנ"ל חל רק לגבי התנגדות שהוגשה במועד (שאז עפ"י הדין חל עיכוב הליכים אוטומטי), כאשר להערכתנו אכן כוונת ההלכה הנ"ל להחיל עצמה רק כאשר ההתנגדות הוגשה במועד, שכן רק אז עפ"י הדין נפסקים כל הליכי ההוצאה לפועל (רע"א 7815/09 אופיר יונן דוד נ' אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ (טרם פורסםן, 3.11.09)). 622
ביהמ"ש קובע כי באותו רגע ממש שבו רשם ההוצאה לפועל מקבל את מסמכי ההתנגדות ומגיע למסקנה שההתנגדות הוגשה במועד, עליו לחדול מדיון בכל הליך שהוא ולהעביר את כל מה שעומד על הפרק בתיק ההוצאה לפועל לביהמ"ש, אליו מועבר הדיון בהתנגדות. במקרה הנדון היה קבוע בפני רשם ההוצאה לפועל, ביום בו הוגשה ההתנגדות, דיון בבקשת החייב לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, וביהמ"ש קבע שרשם ההוצאה לפועל לא היה מוסמך לקיים את הדיון בצו העיכוב, אלא להותירו לביהמ"ש הדן בהתנגדות (בר"ע 1391/09 (מחוזי ת"א) ברק צברי נ' צמח תערובת בע"מ (טרם פורסם, 1.11.09)). 645
תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל)
בדיקת השאלה האם ההתנגדות הוגשה במועד, והשלכותיה:
ביהמ"ש קובע כי עפ"י ההלכה רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע אם ההתנגדות הוגשה במועד, כאשר אם הרשם מגיע למסקנה, לאחר בדיקה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, על הרשם להימנע מהעברת ההתנגדות לביהמ"ש, אלא אם החייב (המתנגד) מגיש גם בקשה מתאימה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. במקרה שנדון בפסה"ד לא ביצע רשם ההוצאה לפועל בדיקה עניינית בשאלה האם ההתנגדות הוגשה במועד (החייב טען לאורך כל הדרך כי האזהרה לא נמסרה לו כדין), והדבר הביא למס' הליכים שלדעת ביהמ"ש יכולים היו להיחסך (בר"ע 2141/08 (מחוזי ת"א) אלחדד נ' עירית רעננה (טרם פורסם, 20.1.10)). 615
סמכות לדון בתיק ההוצאה לפועל מרגע עיכוב ההליכים בעקבות העברת התנגדות לביהמ"ש:
ביהמ"ש קובע כי ממועד עיכוב ההליכים (בעקבות העברת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לביהמ"ש) ואילך, רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך להידרש להליכים בתיק ההוצאה לפועל, והמחלוקת כולה עוברת להכרעת ביהמ"ש, ולו בלבד נתונה מאותו שלב הסמכות ליתן כל צו והכרעה בנוגע לתיק ההוצאה לפועל (בר"ע 2141/08 (מחוזי ת"א) אלחדד נ' עירית רעננה (טרם פורסם, 20.1.10)). 615
הטלת הגבלות (סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל)
תנאים להטלת הגבלות:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי הוצאת צו לקבלת מידע (לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל) אינה מהווה תנאי מוקדם הכרחי להטלת הגבלות לפי סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, לאור פרשנות הביטוי "ככל הנדרש" בסעיף 66א לחוק. ביהמ"ש פוסק, כי על רשם ההוצאה לפועל לשקול, בטרם הטלת הגבלות, את מכלול ההליכים והפעולות שננקטו בתיק ולהחליט אם נדרש בנסיבות התיק גם צו לקבלת מידע בטרם הטלת הגבלות, אם לאו. בנסיבות המקרה שנדונו בפסה"ד נקבע שאין צורך גם בהוצאת צו לקבלת מידע ולפיכך ניתן היה להטיל הגבלות ללא הוצאת צו הבאה (עש"א 7760-12-09 (שלום ת"א) החברה הדרומית לשווק בע"מ נ' עטאש (טרם פורסם, 28.2.10)). 647
עיקול - כללי
עיקול עצמי (כאשר המעקל הוא גם החייב):
ביהמ"ש לא מאפשר עיכוב הליכי הוצאה לפועל נוכח צו עיקול עצמי שהוצא בהליך משפטי מקביל בו תובע החייב את הזוכה, והכל בנסיבות המקרה בהן, בין היתר, הוכח שאין בידי החייב הכספים לפי פסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל (בר"ע 564/01 (מחוזי ב"ש) שי אברהם נ' אבשלום חדד (לא פורסם, 3.9.01)). 239
ביהמ"ש קובע כי עיקול עצמי בביהמ"ש, בנסיבות העניין, גרם לעיכוב ביצוע פסה"ד בהוצאה לפועל, באופן שפוטר את החייב מתשלום סנקציה בגין איחור בביצוע פסה"ד (ע"א 2750/04 (מחוזי חיפה) עו"ד בסטוני נ' קלינגר (לא פורסם, 10.2.05)). 240
ביהמ"ש לא מאשר הטלת עיקול עצמי זמני במסגרת תביעת החייב נ' הזוכה, תוך קביעה שמטרת בקשת העיקול היתה ניסיון לסכל את ביצוע פסה"ד לטובת הזוכה בהוצאה לפועל (בש"א 15483/07, ת"א 2171/07 (מחוזי ת"א) שועית בע"מ נ' אשד (לא פורסם, 11.9.07). 241
ביהמ"ש קובע כי לא היה בכוחו של העיקול העצמי בביהמ"ש, בנסיבות העניין, כדי לגרום לעיכוב ביצוע פסה"ד בהוצאה לפועל, בכל הנוגע לרכיב ריבית הפיגורים, שנפסק שהוא כן מגיע לזוכה, חרף צו העיקול העצמי הזמני (ע"א 3487/05 (מחוזי ת"א) גוליאן קון נ' ג'ראלד וורנר (טרם פורסם, 30.8.09)). 242
ביהמ"ש רואה בעין לא יפה עיקול עצמי שבוצע, כדרך להתחמקות מתשלום נדרש בפועל וישירות לצד שכנגד (בע"מ 6633/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 28.8.08)). 243
נכסים שלא ניתן לעקלם
זכות עתידה לעומת תקוה או ציפיה בלבד שבעתיד תיווצר זכות:
ביהמ"ש קובע כי ניתן לעקל בהוצאה לפועל זכות של חחייב אצל חברת ביטוח, נגדה הגיש החייב תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. ביהמ"ש קובע כי מדובר בזכות עתידית הניתנת לעיקול בהוצאה לפועל, נוכח סממניה ומידת הסתברות התממשותה (רצ"פ 7940-05-09 (מחוזי חיפה) אגבריה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (טרם פורסם, 15.11.09)). 638
כספי קופת גמל למטרת קיצבה:
ביהמ"ש פוסק כי ניתן לעקל כספים שנצברו לצרכי פנסיה ושטרם הגיע מועד תשלומם לחייב, אך לא ניתן לממש עיקול זה כל עוד לא בשלו התנאים לזכאות החייב לקבל הכספים. ביהמ"ש מורה אפוא על בטלות החלטת רשם ההוצאה לפועל שהורתה על מימוש העיקול על כספים אלו (רע"צ 40704-12-09 (שלום ת"א) מבטחים נ' סמיה (טרם פורסם, 3.2.10)). 632
מתנות חתונה:
בית המשפט של פש"ר קובע שאין לנקוט בהליך של עיקול ותפיסת מתנות חתונה של פושט רגל, למרות שביהמ"ש קובע שמדובר ברכושו, וזאת לאור הפגיעה הכרוכה בהליך כזה ולאור חוסר מידתיותו (בש"א 9108/09 פש"ר 4136/07 (מחוזי ירושלים) עו"ד אורי נ' הרוש (טרם פורסם, 1.9.09)). 627
חשבון בנק בנאמנות:
ביהמ"ש מקבל תביעת חייבת לסעד הצהרתי כי הזוכה לא רשאי לעקל כספים בחשבון בנק שהחייבת היא אחת מבעליו, לאחר קביעה שמדובר בחשבון נאמנות שלחייבת אין בו נכסים אישיים (ה"פ 200990/08 אברמוביץ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם, 31.8.09)). 643
חיוב צד שלישי שלא פעל ע"פ צו עיקול
הליך חקירה לפי סעיף 46 לחוק, לפני הליך חיוב לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל:
בהלכה תקדימית של בית המשפט העליון נפסק, כי זוכה לא רשאי להגיש בקשה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, אלא לאחר שהוכיח תחילה כי אכן קיימים בידי צד ג' נכסים מעוקלים, כאשר היעדר תגובה מטעם צד ג' לצו העיקול לא מספיק כדי לבסס קביעה שבידי צד מצויים נכסים ברי-עיקול. מכאן, שעל הזוכה לנקוט תחילה בהליך של חקירת צד ג' לפי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, כדי לברר בו אם אמנם בידי צד ג' נכסים ברי-עיקול (רע"א 5222/93 גוש 1992 בנין בע"מ נ' חברה חלקה 168 בגוש 6181 בע"מ (לא פורסם, 25.7.94). 637
ביהמ"ש קובע (בשים לב להלכת העליון הנ"ל ב-רע"א 5222/93) כי כאשר צד ג' עצמו מודה שנמצאים בידיו נכסים של החייב, פטור הזוכה מלנקוט בחקירה לפי סעיף 46 לחוק כדי שמטרתה לברר אם צד ג' מחזיק בנכסי החייב. בכך, ביהמ"ש ביטל את קביעתו של רשם ההוצאה לפועל לפיה לא היה רשאי הזוכה לדלג על שלב החקירה לפי סעיף 46 לחוק (עש"א 474/08 (מחוזי חיפה) בנק אוצר החייל בע"מ נ' לבנת א.א. שירותים בע"מ (טרם פורסם, 31.1.10)). 636
צד שלישי שקיבל צו עיקול לאחר שהוציא שטר לידי החייב:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק, בנסיבות בהן במועד צו העיקול טרם הגיע מועד הפירעון בשיק, אך באותו מועד השיק סוחר לאחר ולא היה עוד קניינה של החייבת ולכן ביהמ"ש קובע שהוא לא היה בר-עיקול באותו מועד. ביהמ"ש קובע שעומד לצד ג' בנסיבות "הצדק סביר". יצוין, כי ביהמ"ש מאבחן למעשה את הלכת העליון ב-ע"א 533/87 (וזאת גם בעקבות איבחון דומה שנעשה ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים ב-1408/00) (עש"א 10220-05-09 (מחוזי חיפה) בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' חברת זלמן בראשי ואחיו בע"מ (טרם פורסם, 4.10.09)). 635
הפטר של צד שלישי הפועל ע"פ צו העיקול:
ביהמ"ש קובע כי במקרה הרגיל די לצד ג' שיפקיד את הסכום שבידו בלשכת ההוצאה לפועל שבו הוטל אחד העיקולים ויודיע על קיומם של שאר העיקולים שהוטלו אצלו, כדי לזכות בחסינות (בג"צ 375/66 עירית נהריה נ' יו"ר משרד ההוצאה לפועל, חיפה, פ"ד כא (1) 598 (25.5.67). 633
ביהמ"ש קובע שיש להעניק חסינות לצד ג' שהעביר ללשכת ההוצאה לפועל כספים המחוזקים בידיו בצירוף החלטות רלוונטיות שניתנו ע"י גורמים שיפוטיים אחרים לגבי המועקלים. ביהמ"ש מוסיף, כי הדבר מתחייב גם מטעמים שבהגיון ויושר, שכן אין הצדקה לחייב פעמים צד ג' שנהג בסבירות וכדין ופנה לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות לגבי הכספים שבידיו (רע"א 467/99 קל בניין בע"מ נ' עבד יזבק בע"מ, פ"ד נד (2) 230 (31.5.00). 634
צו עיקול שהוצא בהוצאה לפועל המופנה לרשות שיפוטית:
העליון קובע כי רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם שאמור לדון ולהכריע בשאלת גורל עיקול שהוצא בהוצאה לפועל והופנה לרשות שיפוטית כצד שלישי. העליון קובע עוד, כי על הרשות השיפוטית למסור לרשם ההוצאה לפועל תגובה מפורטת לצו העיקול (כולל הבעת דיעה לגבי זהות בעל הכספים שבידי הרשות השיפוטית), ורשם ההוצאה לפועל הוא שיכריע בדברים. במקרה שנדון בפס"ד זה הכרעת ביהמ"ש הפכה תיאורטית (עקב כך שבית הדין הכריע שהכספים לא שייכים לחייב והחזירם כבר בפועל לאחר), אך העליון אומר, למעשה, כי המשיב (בית הדין הרבני) נהג שלא כשורה בכך שהחליט בעצמו על גורל צו העיקול וקבע והכריע כי אין בידיו כספים בני עיקול (היתה מחלוקת בשאלה למי שייכים כספי ערבות שהופקדו עבור החייב אצל בית הדין הרבני) (בג"צ 5637/08 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם, 28.3.10)). 238
הצגת אופן התנהלות סבירה של צד ג' (בנק או אחר) שמקבל צו עיקול:
העליון הופך החלטת המחוזי וקובע, בהלכה עקרונית וחשובה, כי גם כאשר צד ג' מקבל לידיו צו עיקול ששם הנמען בו שונה משמו של צד ג', אך ברור כי הצו מכוון לצד ג', אסור לצד ג' להתעלם מצו העיקול (כפי שנהג צד ג' במקרה הנדון) אלא עליו לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות. העליון קובע שחובה זו מוטלת על צד ג' מתוך עקרון תום הלב, כאשר במקרה הנדון חויב צד ג' לשלם לזוכה באופן חלקי (בהתחשב בנסיבות ובשים לב לכך שעדיין מדובר בצו בעייתי). בית המשפט משקיף על הסיטואציה במשקפיים של "אשם יחסי" (רע"א 1016/08 ע.א.מ. קונדוס בע"מ נ' אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ (טרם פורסם, 14.1.10)). 641
טענת פרעתי
הליך שבמהותו הינו בקשה בטענת "פרעתי" צריך להידון ככזה:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שהכריע בטענת קיזוז שלא בדרך של דיון בבקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש ביטל את החלטת רשם ההוצאה לפועל והחזיר אליו, למעשה, את הדיון בדברים. ביהמ"ש קובע שבמקרה הנדון הדיון שקוים ע"י רשם ההוצאה לפועל בטענת הקיזוז שלא בדרך של טענת פרעתי הינו דיון שהתקיים תוך חריגה מסמכות. הערה שלנו: אפשר שקביעת ביהמ"ש, שנתנה משקל רב לפרוצידורה שבה נדונו הדברים, קשורה בכך שבעבר (עד לרפורמה) נידונה בקשה בטענת פרעתי בדרך ההמרצה (הליך שחייב קיום דיון פרונטאלי), בעוד שעפ"י הדין היום אין חובת דיון פרונטאלי בטענת פרעתי (בר"ע 1689/01 (מחוזי ת"א) אשכנזי נ' ינוביץ (לא פורסם, 9.2.06)). 602
סיכומים:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחתה בקשת חייב לבטל החלטה שדחתה טענת פרעתי בשל אי-הגשת סיכומים בכתב במועד ע"י החייב. ביהמ"ש קובע כי מלכתחילה לא היה מקום ליתן החלטה הדוחה טענת הפרעתי בהיעדר סיכומים, ללא קבלת תגובת החייב, וגם בדיעבד לא היה מקום שלא לבטל החלטת דחיית הפרעתי, והכל מאחר ש"דחיית טענת "פרעתי", היא החלטה מהותית, חותכת גורלות, המכריעה בחיובי הצדדים" (בר"ע 1424/08 (מחוזי ת"א) י.ו. סוכנויות (החשמלית) בע"מ נ' ש.ש. מיסף שיווק בע"מ (טרם פורסם, 11.10.09)). 603
דיון חוזר בטענת פרעתי שלא נדונה לגופה:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שלא לאפשר דיון חוזר בטענת חייב. ביהמ"ש קובע שעל רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת החייב, חרף כך שהיא נטענה כבר בהליך פרעתי קודם ולא התקבלה, וזאת בשל כך שבמסגרת ההליך הקודם לא נדונה הטענה לגופה באופן ענייני וממצה. ביהמ"ש קובע כי תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל לא חלה בנדון וכי תקנה 126 א כן חלה בנדון. יצוין, כי ביהמ"ש נותן משקל לכך שהזוכה התנהל באופן בעייתי שיצר היסטורית את הצורך לדון בטענה הנ"ל (בר"ע 1298/08 (מחוזי ת"א) יוסף הרמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם, 10.2.10)). 642
התניית שמיעת טענת פרעתי בהפקדת ערובה:
ביהמ"ש קובע שרשם ההוצאה לפועל היה מוסמך להתנות את קיום הדיון בבקשת החייבים בטענת פרעתי בהפקדת ערובה, אך ביהמ"ש מפחית בנסיבות את סכום הערובה מ- 200,000 ₪ ל- 70,000 ₪ (רצ"פ 1156/09 (מחוזי ת"א) סלומון נ' בנק מזרחי (טרם פורסם, 9.12.09)). 605
הסכם שנעשה בין החייב לבין הזוכה לאחר פסק הדין המבוצע, והשלכתו על סמכות ראש ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שקבעה כי המחלוקת והפרשנות לגבי הסכם הפשרה אותו עשו הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל צריכות להידון ע"י ביהמ"ש המוסמך ולא ע"י רשם ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מאשר גם את קביעת רשם ההוצאה לפועל לפיה מן הראוי עד להכרעה העתידית של ביהמ"ש לעכב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (רצ"פ 1145/09 (מחוזי ת"א) בן דוד נ' דגלדטי (טרם פורסם, 1.3.10)). 607
טענת קיזוז:
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבלה טענת פרעתי שעניינה קיזוז. ביהמ"ש קובע כי מדובר במקרה זה בזכות קיזוז נטענת, ולא בזכות קיזוז קיימת, שכן הזכות המדוברת היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. עוד נפסק, כי בנסיבות המקרה שנדון לא התקיים התנאי ההכרחי בדבר היות החיוב "קצוב", שכן הסכום המדובר היה רק חלק ממכלול ההתחשבנות הנרחבת בין הצדדים במסגרת הסכם בוררות מסועף ומורכב וסבוך. בנוסף נפסק, כי לא מתקיים במקרה הנדון תנאי הכרחי נוסף של הדדיות החיובים, שכן בעלי החיובים הנגדיים אינם זהים (ע"א 2641/08 (מחוזי ת"א) אבניאל נ' פולק (טרם פורסם, 27.10.09)). 604
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי שעניינה קיזוז בשל כך שהרשם חסר סמכות לדון בטענת הקיזוז שבנדון, טענה שנקבע לגביה שהיא זכות קיזוז נטענת, ולא קיימת. במקרה הנדון היה מדובר בהסכם בוררות מורכב ובטענות עובדתיות, חלקן נוצרו לפני ההסכם וחלקן לאחריו, כאשר לגבי חלק מהדברים נדרשת הכרעה שיפוטית בהיעדר ממצאים בגוף הסכם הבוררות (עש"א 1227/09 (מחוזי ת"א) בובליל נ' שלינגר (טרם פורסם, 26.1.10)). 606
נטל השכנוע בטענת פרעתי קבוע ומוטל על החייב:
העליון מציג הדין, לפיו: נטל השכנוע בטענת פרעתי הינו קבוע ומוטל תמיד על החייב. מדובר בנטל ראשוני והוא אינו עובר אל הזוכה לעולם. במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור (למשל כאשר החייב מביא מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו, ואז צריך הזוכה להראות כי פני הדברים שונים מאלו שנראים לאור מסמכי החייב), אך גם אז נטל השכנועי הראשוני והעיקרי מוטל על החייב, כך שאם בסוף הדיון עדיין נשאר ספק (כפות המאזניים מעוינות), כי אז הספק פועל לרעת החייב ולטובת הזוכה (רע"א 5438/09 עו"ד גרוסמן נ' אסלן (טרם פורסם, 19.11.09)). 600
טענה בדבר שיהוי בביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי בדבר שיהוי בפתיחת תיק הוצאה לפועל ובדבר אי-זכאות הזוכה לריבית והפרשי הצמדה בגין השנים הרבות שחלפו מעת מתן פסה"ד עד מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מציג הדין הנוהג ומיישמו על נסיבות העניין, תוך קביעה שהיה לזוכה צידוק ענייני לפתוח את תיק ההוצאה לפועל במועד בו פתחו, בשים לב לכך שהיתה מניעות לפעול כנגד החייב לאור עונש מאסר ממושך אותו ריצה בחו"ל לאחר מתן פסה"ד (עש"א 1972/08 (מחוזי ת"א) פרי נ' עו"ד קשלס (טרם פורסם, 14.3.10)). 601
גבול סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפרש פסק דין במסגרת טענת פרעתי:
העליון קובע כך: "אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק-דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם מקום בו יש אי-בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול השעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטבעו. מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין ונסיבותיו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת פסק הדין. במקרים של חוסר בהירות יידרש אפוא השלב השני באכיפת החיוב, היינו שלב הבהרת פסק הדין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל." במקרה שנדון בפסה"ד היתה מחלוקת פרשנית לגבי ביטוי בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד (פס"ד פשרה זה הוא שבוצע בהוצאה לפועל), כאשר ביהמ"ש קובע שאכן הביטוי שבמחלוקת הינו דו-משמעי. ביהמ"ש מפרש ומבהיר את הביטוי בעזרת פניה לרקע העובדתי לתביעה (עיון בכתבי הטענות והשוואת תוכנם עם תוכן הפשרה שהושגה) (6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח (5) 785 (29.12.94)). 618
ביהמ"ש קובע, כי רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה כאשר פירשה את פסה"ד המבוצע בתיק באופן שבו אימצה פירוש אחד מתוך שניים אפשריים וסבירים של פסה"ד לגבי סוג הריבית שנפסקה (בפסה"ד לא נאמר מהו סוג הריבית, כאשר התביעה היא תביעת בנק שתבע ריבית בנקאית וכאשר לשון פסה"ד תומכת בשתי האפשרויות הפרשניות גם יחד). ביהמ"ש ביטל החלטת הרשמת, שניתנה במסגרת טענת פרעתי, והורה לה לפנות בבקשה למתן הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (ע"א 1094/03 (מחוזי ת"א) בנק מסד בע"מ נ' עו"ד הרצל יצחק (לא פורסם, 21.9.04)). 628
חקירת יכולת
התערבות ערעורית בהחלטת רשם ההוצאה לפועל לעניין שיעור צו התשלומים:
העליון מזכיר ומיישם את ההלכה, לפיה הכלל הוא שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בעניין קביעת צו תשלומים, וההתערבות תהיה רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, שכן קביעת צו תשלומים מצויה בתחום המומחיות של רשם ההוצאה לפועל (רע"א 7195/09 קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי (טרם פורסם, 3.12.09)). 609
דוגמאות מהפסיקה לאופן קביעת צו תשלומים:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לקבוע לחייב צו תשלומים של 4,000 ₪ וזאת בנסיבות בהן החייב משלם הלוואות מחוץ להוצאה לפועל בסך 8,000 ₪ לחודש וכן מחזיק בנכס מקרקעין (רצ"פ 1066/09 (מחוזי ת"א) בוקס נ' קבוצת וילנאי לשיווק בע"מ (טרם פורסם, 16.3.10)). 610
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל להגדיל צו תשלומים מ-1,500 ₪ ל- 3,000 ₪, תוך שביהמ"ש דוחה טענת חייב לפיה אין להקשות גם על אישתו שאינה חייבת. ביהמ"ש קובע בהקשר זה כך: "בקביעת גובה התשלום בהליכי הוצאה לפועל יש להביא בחשבון את כל ההכנסות של התא המשפחתי ולא רק את הכנסות החייב עצמו" (רצ"פ 11481-04-09 (מחוזי חיפה) מרקו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 9.9.09)). 611
ביהמ"ש קובע כי לצורך קביעת צו תשלומים יש להתייחס גם לנכסים של החייב, ואף לתוכן של הסכם ממון בין החייב לבין אשתו שבו העביר החייב לאשתו רכוש רב, בנסיבות המעלות אפשרות של הברחת נכסי החייב מפני נושיו הרבים (רצ"פ 2961-01-09 (מחוזי חיפה) נוימן נ' לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ (טרם פורסם, 8.9.09)). 612
חייב מוגבל באמצעים
האם שאלת ההכרזה מותנית במס' תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשת ההוצאה לפועל שלא להכריז על חייבת כמוגבלת באמצעים בשל כך שפתוחים נגדה שני תיקי הוצאה לפועל בלבד. ביהמ"ש אומר: "השאלה אם יש מקום להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים אינה תלויה במספר התיקים אשר פתוחים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל אלא בשאלה מהו סך החובות בתיקים אלה ומהי יכולתו הכלכלית ויכולת ההשתכרות שלו". ביהמ"ש החליט במקרה הנדון להכריז על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים (רצ"פ 12241-03-09 (מחוזי חיפה) מאור נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 23.3.10)). 608
איחוד תיקים
פיזור תיק האיחוד:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל לפזר תיק איחוד, נוכח העדפת הנושים האסורה שביצע החייב (לא עמד בצו התשלומים בתיק האיחוד ובאותו זמן ממש שילם לאחד מנושיו סכום גדול) (רע"צ 7588-07-09 (שלום חדרה) פארוק נ' רשות השידור (טרם פורסם, 3.11.09)). 630
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לפזר את תיק האיחוד בשל אי-עמידת החייב בצו התשלומים בו וגם לא כל סכום אחר. ביהמ"ש קובע כי כאשר נקבע לחייב צו תשלומים בו הוא אינו יכול לעמוד, עליו להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם, ואין לקבל עשיית דין עצמי של אי-תשלום וגם של אי-השגה ערעורית (רצ"פ 1314/09 (מחוזי ת"א) לזרוביץ נ' דפי זהב בע"מ (טרם פורסם, 28.1.10)). 631
מאסר חייבים
קביעת צו תשלומים במעמד הבאת החייב בצו מאסר:
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שהפחיתה במעמד הבאת חייב בצו מאסר את צו התשלומים מ- 1,000 ₪ ל- 250 ₪. נפסק, כי ספק אם לאור לשון סעיף 70(ד) לחוק ההוצאה לפועל קיימת כלל סמכות הפחתה כזו, וכי, גם אם אכן קיימת סמכות כזו, מן הראוי להימנע מהפעלתה במקרים שבהם נקבע צו תשלומים קודם בחקירת יכולת, והכל גם בשים לב לעובדה שהזוכה לא נוכח בדיון שבו מתקבלת ההחלטה (שכן עפ"י הדין והפרקטיקה, זוכים אינם מוזמנים לדיון שבו מובא חייב בפני רשם ההוצאה לפועל בעקבות צו מאסר) (רע"צ 20833-12-09 (שלום ת"א) קרנית נ' בן עמרם (טרם פורסם, 15.3.10)). 613
עיכוב יציאה מן הארץ
צו עיכוב יציאה מול צו הסגרת החייב למדינה זרה ומול צו הרחקתו מישראל:
העליון קובע כלל, לפיו צו הסגרה של חייב למדינה זרה גובר על צו עיכוב יציאה מן הארץ, מפאת מעמדו הרם של האינטרס הציבורי בדבר כיבוד התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל להסגרת מבוקשים למדינות זרות לצורך העמדתם לדין. נפסק כי חריגה מכלל זה תיעשה רק ב"נסיבות מיוחדות של פגיעה מהותית בערכים בסיסיים של שיטתנו המשפטית". נקבע כי חשש מפני עגינותה של אשת החייב (הנמצאת בישראל) אם ייבוצע צו ההסגרה אינו מספיק כדי לסטות מן הכלל הנ"ל של עליונות צו ההסגרה (בג"צ 4976/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הרבני האזורי, נתניה, פ"ד נו (5) 345 (20.6.02)). 619
העליון קובע את עדיפותו של צו הרחקת אדם מישראל (שוהה בלתי חוקי בישראל) על פני צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא לצורך הבטחת תשלום מזונות לאשה אזרחית ישראל. בית המשפט מחיל בהיקש בעניין את הוראת תקנה 387 לתקנות סד"א וקובע כלל בדבר עדיפות צו הרחקה על פני צו עיכוב, נוכח האינטרס הציבורי בהוצאת שוהים בלתי חוקיים מן הארץ, כאשר "רק בנסיבות יוצאות דופן יועדף צו עיכוב היציאה על פני צו ההרחקה" (בג"צ 9385/04 היעץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין השרעי לערעורים (לא פורסם, 4.8.05)). 620
על ביטול צו עיכוב, על התנאתו בתנאים ועל האיזון בין הזכויות המתנגדות:
ביהמ"ש קובע שיש מקום להטיל על חייב לשלם חלק מפיגוריו כתנאי לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, כחלק מאיזון האינטרסים הדרוש, בנסיבות בהן הנסיעה היא לצורך חופשה והחייב לא עומד בצו התשלומים (רע"צ 24873-09-09 (שלום ת"א) פרנקל נ' שחורי (טרם פורסם, 29.9.09)). 621
ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל
שאלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לעכב ביצוע החלטתו עקב ערעור עליה:
ביהמ"ש קובע, תוך פרשנות סעיף 80 (ג) לחוק ההוצאה לפועל, כי לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בבקשה לעיכוב החלטה שלו הניתנת על ידו בתור ערכאה ראשונה, בהבדל מערר המוגש בפני הרשם על החלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל (רע"צ 1131-10-09 (שלום ת"א) קזו כהן נ' בנק לפיתוח תעשיה (טרם פורסם, 4.11.09)). 639
הוצאה לפועל והליכי פשיטת רגל
הפניית חייב שמקומו בפשיטת רגל, מהוצאה לפועל לפשיטת רגל:
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות על הסף בקשת חייב להכרזתו כמוגבל באמצעים תוך הפנייתו להליכי פש"ר. ביהמ"ש קובע כי רשם ההוצאה לפועל מחוסר סמכות להפנות חייב, נגד רצונו, להליכי פש"ר. ביהמ"ש קובע כי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל מדבר רק על יידוע בדבר הליכי פש"ר, ולא מסמיך את הרשם להפנות את החייב להליכי פש"ר (רצ"פ 48/09 (שלום ת"א) אמויאל נ' בנק הפועלים (טרם פורסם, 28.6.09)). 616
פס"ד תקדימי וחשוב, הסוטה מההלכות הנ"ל(בר"ע 2031/99 קאשי + בר"ע 2890/06 איפולייט), בעקבות הרפורמה בהוצאה לפועל (תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, שהוסיף את סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל), וקובע כי רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך עוד לדחוק בחייב לפנות להליכי פש"ר, וסמכות הרשם מצומצמת לאחר הרפורמה רק ליידוע החייב והזוכה על אפשרות הפניה להליכי פש"ר, וגם זאת רק לאחר שנערכת חקירה והרשם מגיע למסקנה שאכו אין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מדגיש, כי לאחר הרפורמה השיקול בדבר היעדר תועלת בהליכי הוצאה לפועל (נוכח חובות גדולים של החייב ונוכח יכולת החזר מצומצמת) אינו רלוונטי עוד בשאלת הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים, וגם כאשר ברור שהחובות בהוצאה לפועל לא ייפרעו בתוך זמן סביר בעקבות הכרזת החייב, אין בכך כדי למנוע ההכרזה. ביהמ"ש ער להשלכות פסה"ד ואומר: "הדבר אכן עלול ליצור מצב שהחייב משלם סכומי כסף קטנים בלבד על חשבון החוב, באופן המנציח את החוב, אין בו תועלת ממשית לנושיו, והוא מהווה הכבדה על מערכת ההוצאה לפועל". ביהמ"ש אף מותח בקורת מסוימת על הפתרון החקיקתי שניתן ברפורמה בדמות סעיף 77א לחוק ואומר: "לגישתי, הטלת חובה על רשם ההוצאה לפועל ליידע את החייב (והזוכה) בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל, אין בה די, ולמעשה, המחוקק לא נתן פתרון של ממש לחייבים המוכרזים כחייבים מוגבלים באמצעים המשלמים סכומים נמוכים בלבד על חשבון חובם. חייבים אלה אינם משתחררים מחובם ומההגבלות הנובעות מההכרזה, במשך שנים, ותהליך הגביה נותר חסר משמעות, באופן הפוגע בחייבים, בזוכים ובתכלית חוק ההוצאה לפועל" (רצ"פ 1323/09 (מחוזי ת"א) דוידאן נ' יעד פרזול בע"מ (טרם פורסם, 20.1.10)). 617
ביהמ"ש עומד על הפירוש הראוי להוראות סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, תוך עמידה על אי-הבהירות שבלשון ובמטרת הסעיף. בית המשפט (של פש"ר) מציין, כי להבנתו על רשמי ההוצאה לפועל להפעיל את הסעיף (יידוע החייב והזוכה) רק כאשר לדעת הרשם ניתן להשיג בהליכי פש"ר את אחת מהמטרות הייחודיות של הליכי הפש"ר (דוגמת הפטר ודוגמת ביטול הענקות שביצע החייב) (פש"ר 11/08 (מחוזי חיפה) שאולוב נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.9.09)). 646
תום לב בהוצאה לפועל
זוכה שהינו בנק שנוקט הליכי הוצאה לפועל בעצלתיים ומביא לתפיחת החוב:
ביהמ"ש קובע כי כאשר מדובר בבנק זוכה, מצופה ממנו לפעול ביתר נמרצות בהוצאה לפועל, כאשר בנסיבות המקרה שנדון התנהל ההבנק הזוכה בעצלתיים וגרם בכך לתפיחה רבה של החוב במשך שנים רבות בהן לא ננקטה כל פעילות. "הסנקציה" הדייונית שנקבעה במקרה שנדון היא הקביעה שיש בדברים כדי להוות נימוק בקבלת בקשת החייב להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסה"ד הישן ואף בקבלת בקשת הביטול (רע"א 7931/06 ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (טרם פורסם, 30.11.099)). 640
כינוס נכסים בהוצאה לפועל - עדכונים אחרונים: (למפתח העניינים המלא לחץ כאן)
מקרים מיוחדים בהם ממונה כונס נכסים בהוצאה לפועל
מימוש חלקו של חייב בנכס מקרקעין על דרך של בקשה לפירוק שיתוף בהם:
ביהמ"ש מוחק על הסף, בהיעדר עילה, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, על יסוד הנימוק שבידי התובעת אין זכות קניינית במקרקעין (לטובת התובעת רשומה אך הערת אזהרה) כאשר עפ"י הדין ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף כזו רק בין בעלי זכויות קנייניות במקרקעין. ביהמ"ש מנתח את הוראות סעיף 37(א) לחוק המקרקעין ואת ההלכה הפסוקה הרלוונטית (בש"א 4092/09, ת"א 1719/09 (שלום ראשל"צ) רשות המיסים נ' שלוח (טרם פורסם, 28.12.09)). 507
סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל
חובותיו של כונס הנכסים כלפי ראש ההוצאה לפועל, כלפי שאר הנושים וכלפי צדדים נוספים להליך:
העליון קובע כי גם כאשר בשטר משכנתא נכלל איסור מפורש להשכיר את דירת המגורים הממושכנת, אין לפנות שוכר ששכר הדירה (חרף האיסור הנ"ל) לתקופת שכירות קצרה, שכן אין זו דרכו של שוכר דירה לתקופה קצרה לבדוק אם רשומה משכנתא על הדירה ומה התניות הכלולות בשטר המשכנתא. יצוין, כי העליון מאזכר בהסכמה את הקביעה בעניין זה של בית הדין לחוזים אחידים ב-ח"א (י-ם) 8002/02 (ע"א 3649/07 קשת טעמים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 4.3.10)). 513
בימ"ש השלום בת"א, בסדרת החלטות דומות, הפך החלטות של מס' רשמי ההוצל"פ בת"א וקבע, כי חרף מעמדו המיוחד של כונס הנכסים (שמונה בתיק מימוש משכנתא/משכון) לא מוטלת עליו חובה לדאוג לאינטרסים של נושים רגילים של חייב (שאינם צד לתיק מימוש המשכנתא/משכון), כל עוד הנכס לא ממומש בפועל וכל עוד הנושים הרגילים לא מביעים עניין בהליכי המימוש (בדרך של נקיטת יוזמה למנות כונס נוסף או להאיץ בכונס הקיים לפעול למימוש). ביהמ"ש אומר ב-רע"צ 5761-11-09 כי "יש לעודד כמדיניות זוכים להיות פעילים בהליכי גביית החוב ולא לשקוט על השמרים..". יצוין, כי מהחלטת ביהמ"ש ב-רצ"פ 45/09 ניתן להסיק, כי ביהמ"ש מחשיב כיוזמה מספיקה מטעם נושה רגיל גם הטלת עיקול על הנכס שבכינוס (רצ"פ 23/09 (שלום ת"א) קרת נ' ביטון (טרם פורסם, 21.6.09); רצ"פ 25/09 (שלום ת"א) עובד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 28.6.09); רצ"פ 36/09 (שלום ת"א) קרת נ' אביטן (טרם פורסם, 30.6.09); רצ"פ 45/09 (שלום ת"א) סימן טוב נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (טרם פורסם, 29.7.09); רע"צ 30150-11-09 (שלום ת"א) לב נ' רזנאלי (טרם פורסם, 24.12.09); רע"צ 5761-11-09 (שלום ת"א) זגורי נ' קבוצת לב אופיר בע"מ (טרם פורסם, 28.12.09); רע"צ 36426-11-09 (שלום ת"א) קרת נ' איבן (טרם פורסם, 3.1.10)). 501
הליכי מימוש משכנתא/משכון - מבחר סוגיות
פדיון הנכס הממושכן ע"י החייב:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ לדחות בקשת חייב לפדות הנכס שבכינוס, הן מאחר שמדובר בבקשה כללית וסתמית שאף נכללה בה בקשה לארכה בלתי סבירה לתשלום באופן שעלול לסכן את הליכי המימוש, והן מאחר שלא מדובר בבקשת החייב לפדות הנכס בעצמו, אלא באמצעות אחרים, צדדי ג', דבר בלתי חוקי ופסול, לגישת ביהמ"ש. ביהמ"ש קובע שזכות הפדיון לאחר קיום התמחרות שמורה לחייב עצמו בלבד, והוא אינו יכול להעבירה לאחר. כמו כן, יש בהצעת פדיון כזו משום עקיפה בלתי ראויה של הליכי ההתמחרות (בר"ע 1118/08 (מחוזי ת"א) לוי נ' אלקיים (טרם פורסם, 3.8.09)). 521
פרוצידורת מימוש נכס מקרקעין ע"י כונס הנכסים בהוצאה לפועל
צו אישור מכר לפי סעיף 34 א' לחוק המכר:
ביהמ"ש דוחה טענה לפיה רשם ההוצאה לפועל לא היה מוסמך להורות על מחיקת הערות אזהרה על זכויות החייב (הערות האזהרה נרשמו לאחר מועד רישום המשכנתא) במסגרת אישור מכר במימוש המשכנתא, לפי סעיף 34א לחוק המכר. ביהמ"ש דוחה טענה לפיה מתקיים בנסיבות אחד מחריגי סעיף 34א לחוק המכר, תוך שנפסק שבעל הערת האזהרה אינו בעל זכות קניינית ולכן אין בצו הפורמאלי משום הכרעה בין בעלי זכויות קנייניות סותרות (רצ"פ 4400-02-09 מסיקה נ' ברינט (טרם פורסם, 23.8.09)). 522
בימ"ש קובע, למעשה, כי אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות להורות לרשם המקרקעין לרשום העברת זכויות בנכס מקרקעין ללא צורך באישור לטאבו בהתאם לסעיף 324 (א) לפקודת העיריות (נוסח חדש). נפסק, כי החובה להצטייד באישור כזה הינה עפ"י חוק וכי לא ניתן לשחרר מחובה זו במסגרת הליכי מכירת נכס בהוצאה לפועל (בר"ע 1440/98 (מחוזי חיפה) בנק כרמל למשכנתאות נ' עיריית חיפה. תק-מח 99 (2), 1957 (25.5.99)). 505
ביהמ"ש מבהיר, כי במכר עצמי של דירת מגורים ממושכנת שמבוצע בשלב שלאחר מינוי כונס, אין מדובר במכר ע"י רשות לפי סעיף 34א' לחוק המכר (רע"צ 12305-09-09 (שלום ת"א) הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' לאון (טרם פורסם, 20.10.09)). 516
פרוצידורת מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) על דירת מגורים של החייב
המקרים בהם מותר לבעל משכון על זכות אובליגטורית בלבד לממש בהוצאה לפועל את נכס המקרקעין עצמו:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לסגור תיק הוצאה לפועל נוכח העובדה שלטובת הזוכה (הנושה המובטח) רשומה רק אזהרה על זכויות קנייניות של החייב בנכס המקרקעין (יצוין שבמקור מושכנו לטובת הזוכה זכויות אובליגטוריות של החייב בנכס, אך לימים ובמועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל הפכו הזכויות האובליגטוריות הנ"ל לזכויות קנייניות, אם כי המשכון ההיסטורי לא הפך למשכנתא, ובעובדה רשומה רק הערת אזהרה). ביהמ"ש, גם לאור הלכת שטיינמץ (רע"א 8792/00), קובע שתרופת הזוכה היא לדאוג תחילה לרשום משכנתא לטובתו, ורק לאחר שזו תירשם הוא יוכל לחזור לפעול בהוצאה לפועל. יצוין, כי בתיק ההוצאה לפועל (שנסגר כאמור) מונה כונס נכסים מטעם הזוכה מס' שנים לפני בקשת החייב לסגירת התיק ולפני סגירתו (ע"ש 121/09 (שלום י-ם) בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' משגבים חברה קבלנית לבנין והשקעות בע"מ (טרם פורסם, 23.12.09)). 517
ביהמ"ש (מפי כב' השופטת תמר שרון נתנאל), בפסק דין מיוחד ונועז, מאבחן את הלכת שטיינמץ וממשיכותיה בעליון וקובע, אגב סטיה של אותו מותב (כב' השופטת נתנאל) מהלכה קודמת שלו עצמו (רצ"פ 3483/08 הנ"ל), כי המניעה מלממש בהוצאה לפועל את נכס המקרקעין עצמו במקרה של משכון זכויות אובליגטוריות בלבד קיימת רק בנסיבות שבהן קיימת מחלוקת אם הלווה (החייב) מילא כלפי מי שמכר לו את הזכויות בנכס את התחייבויותיו עפ"י הסכם המכר ושבהן הלווה לא זכאי כלפי המוכר לקבל חזקה בנכס ולהירשם (בבוא העת) כבעל הזכויות הקנייניות בנכס. לשיטת ביהמ"ש בפס"ד זה, כאשר לא מתקיימות הנסיבות המיוחדות הנ"ל, אין מניעה לממש המשכון על הזכויות ולמכור בהוצאה לפועל את נכס המקרקעין עצמו, ובלבד שרשם ההוצאה לפועל מוודא, בטרם מינוי הכונס, כי הודע למוכר (בעל הזכויות הרשום) על הבקשה למימוש הנכס, ובלבד שרשם ההוצאה לפועל מוודא קבלת אישור המוכר לכך ששולם לו כל הדרוש לפי הסכם המכר והסכמת המוכר למימוש הנכס או כי אין לו טענות כלפי הלווה (החייב/הרוכש). הערה שלנו: בפס"ד זה אין התייחסות לשאלה המשפטית, האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות למוכר (הבעלים הרשום של הזכויות) להשלים את רישום הזכויות ע"ש הלווה/החייב, או לשאלה המעשית, באיזה אופן יוכל להתבצע רישום העברת הזכויות מהמוכר לחייב, בשים לב לכך שהמוכר הינו צד שלישי לתיק ההוצאה לפועל (רצ"פ 557-04-09 (מחוזי חיפה) בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אלזם (טרם פורסם, 24.10.09)). 518
העליון הופך פסיקת המחוזי (ה"פ 108/04 מחוזי ת"א) וקובע, כי עפ"י הפירוש הנכון של כתב ההתחייבות שמסרה המוכרת לבנק למשכנתאות, לא התקיימו הנסיבות המזכות את הבנק בסעד המחייב את המוכרת לרשום משכנתא לטובת הבנק. נפסק, כי כתב ההתחייבות עצמו אינו יוצר משכנתא לטובת הבנק ולכן ולאור הלכת שטיינמץ מנוע הבנק לפעול ישירות בהוצאה לפועל למימוש הנכס בהתבסס על כתב ההתחייבות. עוד נפסק, שהפירוש הנכון של כתב ההתחייבות עניינו בקשיים אפשריים הקשורים במוכרת בלבד (הליכי חדלות פירעון נגדה וכו'), ולא ברוכש (החייב/הלווה), וככל שהבנק התכוון אחרת, היה עליו לנסח את כתב ההתחייבות ביתר פירוט ובהירות. יצוין, כי נקבע כעובדה שהרוכשת (המערערת) לא היתה שותפת לתרמית של הלווה כלפי הבנק, ולכן לא חלה הלכת שפייזמן (ע"א 1679/01) המאבחנת את הלכת שטיינמץ במקרה של קנוניה בין הרוכש לבין הלווה – חוזה למראית עין שעל בסיסו ניתן המימון ע"י הבנק (ע"א 2142/07 צירינג נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 25.2.10)). 519
פינוי מקרקעין למגורים:
העליון קובע כי גם כאשר בשטר משכנתא נכלל איסור מפורש להשכיר את דירת המגורים הממושכנת, אין לפנות שוכר ששכר הדירה (חרף האיסור הנ"ל) לתקופת שכירות קצרה, שכן אין זו דרכו של שוכר דירה לתקופה קצרה לבדוק אם רשומה משכנתא על הדירה ומה התניות הכלולות בשטר המשכנתא. יצוין, כי העליון מאזכר בהסכמה את הקביעה בעניין זה של בית הדין לחוזים אחידים ב-ח"א (י-ם) 8002/02 (ע"א 3649/07 קשת טעמים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 4.3.10)). 513
הגנת דירת המגורים (סידור חלוף ודיירות מוגנת)
תוקף סעיף בשטר משכנתא/משכון שבו מוותר החייב (הלווה) על סידור חלוף (לפי ההסדר שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל):
ביהמ"ש דוחה את טענת התובעים לפיה תניות הויתור על סידור חלוף בטלות, תוך קביעה שסעיפי הויתור במסמכי ההלוואה והמשכנתא תקפים ומספיקים ושהתובעים היו מודעים למשמעותם. ביהמ"ש מנתח את הוראות החוק והפסיקה. ביהמ"ש עומד על המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך מענה לשאלת תוקף תניות הויתור. יצוין, כי ביהמ"ש מפרש את הוראות סעיף 56(ד) לחוק המתקן (תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל) ואומר כי נטל השכנוע לפי הסעיף מוטל על החייב ולא על הזוכה (ת"א 830/07 (מחוזי חיפה) מזרחי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 11.8.09). 508
ביהמ"ש מקבל בקשת חייבת לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש משכנתא, תוך קביעה לכאורית בדבר פגמים שנפלו באופן החתמת המבקשת על מסמכי המשכנתא, פגמים המעלים ספק בדבר מודעותה לתוכן ולמשמעות המסמכים (ה"פ 1839/09 (מחוזי ת"א) בלאו הוד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם, 29.12.09)). 509
ביהמ"ש מקבל תביעה לסעד הצהרתי בדבר בטלות משכנתא ובדבר היעדר תוקף לסעיפים בשטר המשכנתא העוסקים בויתור התובעת על סידור חלוף. ביהמ"ש מנתח הראיות וקובע כממצא, כי לא הוסבר לתובעת הדרוש עובר לחתימת הסכם המשכנתא וכי איש מטעם הבנק למשכנתאות לא הסביר לה הדרוש. יצוין, כי ביהמ"ש קובע שאת חובת הבנק להסביר לתובעת את זכותה לדיירות מוגנת או סידור חלוף במקרה של מימוש הנכס אסור לבנק להעביר לאחר, ועל הבנק לקיימה בעצמו (ת.א. 2568/06 (מחוזי ת"א) כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם, 5.11.09)). 510
ביהמ"ש מקבל תביעה לסעד הצהרתי בדבר בטלות משכנתא ובדבר היעדר תוקף לסעיפים בשטר המשכנתא העוסקים בויתור התובעת על סידור חלוף, למרות קביעה שהתובעת חתומה על המסמכים וחזקה שהיא מבינה אותם ובשים לב לקביעה שהבנק למשכנתאות לא יצא ידי חובת הסבר וגילוי הדרוש (הבהרת הסיכונים הכרוכים בחתימה על המסמכים) (ת.א. 1166/07 (מחוזי ת"א) נויברג נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 2.9.09)). 511
ביהמ"ש מקבל תביעה לסעד הצהרתי בדבר בדבר היעדר תוקף לסעיפים בשטר המשכנתא העוסקים בויתור התובעת על סידור חלוף, תוך קביעה שהבנק למשכנתאות לא יצא ידי חובת ההסבר בנסיבות. ביהמ"ש מחזיק כנגד הבנק, מבחינה ראייתית, את העובדה שאיש מהצדדים לא הזמין לעדות את עוה"ד שבפניו חתם התובע על הסכם המשכנתא (ה"פ 710/08 (מחוזי ת"א) פלסקר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 24.9.09)). 512
סוגיות מיוחדות:
העליון מחלק אחריות חוזית (עפ"י דוקטרינת האשם החוזי התורם) בין בנק למשכנתאות לבין אשת חייב שחתמה לבנק על מסמך ויתור על זכויותיה בנכס מקרקעין שהזכויות בו היו רשומות באותו מועד ע"ש הבעל בלבד (מסמך ויתור שנדרש כתנאי למתן הלוואת משכנתא לבעל), באופן שבו, למרות שנפסק מהותית כי אשת החייב הינה בעלת מחצית מהזכויות בנכס (מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג) וכי בעלותה הנ"ל גוברת על המשכון לטובת הבנק, הרי שמכוח מסמך הויתור הנ"ל ועל יסוד חלוקת האחריות החוזית הנ"ל, נפסק ש50% מזכויות הבעלות של אשת החייב כן יהיו ממושכנות לטובת הבנק. ביהמ"ש מגיע לתוצאה זו, בה רואה כצודקת, בנסיבות בהן, מחד, הבנק לא יצא ידי חובת הגילוי הרחבה כלפי אשת החייב בטרם חתימתה על מסמך הויתור, אך מאידך, אשת החייב חתמה על מסמך שבו ידעה שנוטלת על עצמה נטל כלפי הבנק. הערה שלנו: ניתן אולי ליישם הלכה חדשנית זו גם במקרים שבהם מתעוררת שאלת תוקף הויתור החוזי של החייב על הסידור החלוף. מקום להכריע באופן מלא לטובת הזוכה או החייב, ניתן אולי לקבוע סידור חלוף מופחת/חלקי, עפ"י אותה חלוקת אחריות חוזית (ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 28.12.09)). 520
מיסים ותשלומי חובה
היטל השבחה:
ביהמ"ש מאמץ את גישת הרוב בפסיקת ביהמ"ש המחוזי וקובע, כי הדין המצוי הוא שקופת הכינוס לא אמורה לשאת בחוב עבר בגין היטל השבחה (חוב היטל השבחה שנוצר בטרם מועד הליכי הכינוס בתיק מימוש משכנתא/משכון) וכי, לכן, על הרשות המקומית למסור אישור לטאבו לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות ללא תנאי. יחד עם זאת מצטרף ביהמ"ש לתחושת אי-הנוחות שהובעה בפסיקה מהדין הקיים הזה ואומר מפורשות כי "שיקולי צדק ויעילות, כמו גם שיקולי עשיית עושר ולא במשפט, יתכן שמצדיקים תוצאה אחרת.". יצוין, כי ביהמ"ש דוחה את טענת המערערת לפיה פקודת המיסים (גביה) חלה גם על היטל השבחה. עוד יצוין, כי ביהמ"ש מציין שכיום אין הכרעה מחייבת של בית המשפט העליון בסוגיה זו ושבפני בית המשפט העליון תלוי ועומד ערעור בסוגיה זו ב- ע"א 6369/05. (רצ"פ 1617/08 (מחוזי ת"א) עיריית נתניה נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.3.10). 502
פס"ד נוסף המאמץ את גישת הרוב בפסיקת ביהמ"ש המחוזי וקובע, כי הדין המצוי הוא שקופת הכינוס לא אמורה לשאת בחוב עבר בגין היטל השבחה (חוב היטל השבחה שנוצר בטרם מועד הליכי הכינוס בתיק מימוש משכנתא/משכון) וכי, לכן, על הרשות המקומית למסור אישור לטאבו לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות ללא תנאי (רצ"פ 1273/09 (מחוזי ת"א) הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' לוי טילר (טרם פורסם, 8.3.10)). 524
מס שבח:
העליון מקבל ערעור על פסה"ד במחוזי ת"א (בר"ע 2189/04) וקובע, כי כונס נכסים בתיק הוצאה לפועל שנפתח לשם מימוש משכנתא רשאי לבקש ולקבל היתר מרשם ההוצאה לפועל להגיש בקשה לפטור מתשלום מס שבח מקרקעין במקרה שהחייב נפטר בטרם מועד מכירת הנכס שבכינוס. העליון קובע כך, לאור פרשנות החיקוקים הרלוונטיים ותוך קביעה שהזכות לבקש פטור בנסיבות מוקנית ליורשי החייב (ולא לחייב עצמו), כאשר רק אם שטר המשכנתא כולל הוראה המחייבת את יורשי החייב להסמיך את הזוכה/הכונס לבקש פטור בשמם, עוברת הזכות לכונס. העליון קובע כי שטר המשכנתא במקרה הנדון כולל הוראות המחייבות את החייב ואת יורשיו להעביר זכותם לפטור לזוכה/לכונס. ביהמ"ש חוזר על ההלכה הנ"ל (רע"א 4114/98 + רע"א 2663/01) כהלה הקובעת היום (רע"א 7816/06 עו"ד יעקב מ. בויאר נ' עז' המנוח מר דוד מרמלשטיין ז"ל (טרם פורסם, 1.10.09)). 506
ארנונה:
העליון מאשר את פסה"ד הנ"ל ב-רצ"פ 3451/08, תוך סקירת ההלכה הפסוקה הרלוונטית (רע"א 2563/09 (עליון) ברינט נ' עיריית חולון (טרם פורסם, 13.9.09). 504
ביהמ"ש מפרש בצימצום את תחולת הוראות האכרזה משנת 2001 (האכרזה שהעניקה לחוב ארנונה מעמד של שעבוד ראשון), כך שמעמד מיוחד זה מוגבל רק לגביה בפועל של החוב שנעשית בתקופת האכרזה, ולכן כאשר הרשות המקומית מנסה לגבות החוב לאחר תום אותה תקופה (לאחר שנת 2001), אין עוד לחוב מעמד של שעבוד ראשון. במקרה שנדון ע"י ביהמ"ש, נקבע שהמשכנתא לטובת הנושה המובטח גוברת על חוב הארנונה, בשל הפרשנות המצמצמת הנ"ל, ולכן ביהמ"ש פוטר את הכונס מלשלם את חוב העבר הנ"ל בגין ארנונה, חרף כך שהוא נוצר בתקופת הארכזה משנת 2001. בהחלטת ביהמ"ש יש גם דיון והכרעה בשאלה נוספת של היות הכונס בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, לצורך שאלת חיובו בארנונה בתקופה שלאחר מינויו ככונס. כאן ביהמ"ש מקבל את עמדת הרשות המקומית וקובע, לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, כי הכונס הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר ולכן עליו לשלם הארנונה, וזאת חרף כך שהוא לא תפס חזקה בפועל בנכס (בש"א 22688/08 פש"ר 1061/07 (מחוזי ת"א) עו"ד מטרי רונן נ' עיריית הרצליה (טרם פורסם, 8.7.09). 503
דמי חכירה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שחייבה את הכונס לשלם מקופת הכינוס חוב עבר בגין דמי חכירה (חוב של החייב למינהל מקרקעי ישראל לפי הסכם החכירה שנעשה עוד בטרם עשיית המשכנתא הממומשת בהוצאה לפועל). נפסק, כי חוב דמי החכירה קודם לחוב המובטח במשכנתא, תוך שהזוכה (הנושה המובטח) והכונס הועמדו בנעלי החייב ונקבע שאין להם יותר מאשר לחייב, ולכן הזוכה והכונס הוכפפו להסכם החכירה שבין ממ"י לבין החייב. יצוין, כי במקרה שנדון בפס"ד זה לא נמסרו היסטורית אישורים רלוונטיים מממ"י לזוכה (הנושה המובטח), ולכן לא התעוררה שאלת תום הלב של ממ"י (לפי ההלכה ב-בר"ע 815/05 הנ"ל) (רצ"פ 2906/05 (מחוזי ת"א) בנק הפועלים בע"מ נ' סביחה (טרם פורסם, 24.3.10)). 523
שכרו של כונס נכסים הכנסים בהוצאה לפועל
שיעור ואופן קביעת שכר כונס נכסים:
ביהמ"ש קובע שכונס זכאי לשכ"ט עבור עבודתו ככונס, ללא חשיבות לזהות הגורם שעתר למינויו, ללא קשר לעובדה שהכונס מקבל גם שכ"ט עו"ד כב"כ בעל הדין שעתר למינויו, ותוך התחשבות בהיקף פעילותו ומעורבותו של הכונס בביצוע המטלות הדרושות במסגרת תפקידו, כאשר שכה"ט אינו נמדד עפ"י תוצאות מעשי הכונס בלבד, אלא אמור לפצות את הכונס על טרחתו בביצוע תפקידיו ככונס. יצוין, כי במקרה שנדון בפסה"ד מונה הכונס לשם רישום זכויות במקרקעין במרשם המקרקעין, ולאחר סדרת פעולות של הכונס, בוצע לבסוף הרישום ע"י גורמים אחרים בהליך אחר (בר"ע 2681/04 (מחוזי ת"א) ש.ז. נ' ש.ב. (לא פורסם, 21.3.06)). 514
שכר במקרה של מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) לגבי דירת מגורים:
ביהמ"ש מאבחן את הלכת העליון הנ"ל (רע"א 7287/06) וקובע, כי שכ"ט כונס ייפסק לפי תקנה 3 ולא לפי תקנה 4, כאשר חייב עומד לפרוע את מלוא חוב ההלוואה, בנסיבות בהן אושר לחייב, לפני כן, פירעון החוב שבפיגור בלבד (לפי סעיף 81ב1(ב)(4)(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל – מחצית מהחוב שבפיגור מייד ומחצית בתוך 6 חודשים), אך בטרם חלפו אותם 6 חודשים ביצע החייב מכר עצמי של הדירה שבכינוס, ובנסיבות לפיהן חוב ההלוואה טרם שולם בפועל (וביהמ"ש מדגיש את לשון העבר בה נוקטת תקנה 4) (רע"צ 13989-01-10 (שלום ת"א) ובר נ' שרביט (טרם פרסם, 17.2.10)). 515
קופת הכינוס
חלוקה לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש הופך את החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי הדין החל בחלוקת כספי קופת כינוס כיום, בעקבות הרפורמה בהוצאה לפועל שנכנסה לתוקף ביום 16.5.09, הוא הדין החדש שנקבע בהוראות החדשות של סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מגיע למסקנה זו בדרך פרשנית הקובעת שסעיף 87 לחוק ההוצאה לפועל המקורי חל גם לגבי החוק ההוצאה לפועל המתקן (תיקון מס' 29, הוא התיקון של הרפורמה), ומאחר שראוי לדעת ביהמ"ש להחיל את החריג שבסעיף 87 הנ"ל (חריג לפיו על הליך שהוחל בו בעבר לא יחול הדין הקודם, אלא הדין החדש) – מאחר שלדעת ביהמ"ש ההוראות החדשות שבסעיף 76 הן צודקות יותר בכך שמתגמלות את הזוכה האקטיבי – ביהמ"ש מחיל את החריג וקובע שקופת הכינוס תחולק תחילה לסילוק החוב לזוכה (נושה רגיל) שיזם את הליכי הכינוס. מן הראוי לצטט את דברי ביהמ"ש הבאים: "אין ספק, כי הוראות סעיף 76 בנוסחו המתוקן "צודקת" מהנוסח הקודם ומעודדות זוכים לפעול לגביית חובם ולא להמתין שזוכה אחר יעשה עבורם את עבודת הגביה.." (רע"צ 74/09 (שלום ת"א) חן נ' הלוי (טרם פורסם, 27.8.09)). 500
