תום לב נקיון כפיים ושיהוי מצד החייב
- העליון מאשרר החלטות המחוזי וראש ההוצאה לפועל וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי לדחות על הסף בקשת חייב לעיכוב הליכי מימוש משכון ולעיכוב הליכי פינוי, אם בקשה זו מוגשת בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים (בכך שבבקשה מוסתרות עובדות רלוונטיות, כגון הסדר קודם שנעשה בין הצדדים ואף הופר ע"י החייב) ו/או בשיהוי (זמן רב יחסית לאחר פתיחת הליכי המימוש, לאחר שננקטו כבר הליכי מימוש רבים שבהם לא הועלתה הטענה המועלית לראשונה בבקשה שבנדון כנגד הליכי המימוש והפינוי). במקרה הנדון היה מדובר בבקשת חייבת לביטול הליכי מימוש משכון, שהוגשה כשנה וחצי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל למימוש המשכון (תקופה שבה ננקטו הליכים רבים של מינוי כונס והליכי פינוי שנדחו שוב ושוב), כאשר בבקשה זו לא הזכירה החייבת, ולו במילה, את קיומו של הסדר הפשרה שנעשה בהליך משפטי קודם, הסדר שלא קוים על ידה. בימ"ש קובע כי החייבת לא באה בידיים נקיות לראש ההוצאה לפועל ואח"כ למחוזי בבר"ע עליו, וגם פעלה בשיהוי משמעותי, כאשר בנסיבות הבנק בעל המשכון קנה אינטרס הסתמכות עקב השיהוי. בימ"ש קובע גם, כי מדובר בחייבת ש"עשתה ועושה כל שלאיל ידה כדי לסכל את הליכי מימוש המשכנתא בהתאם להסכם עליו חתמה במו ידיה". (פס"ד עליון 29.1.08 רע"א 7571/06). 240
