הוצאה לפועל | כינוס נכסים בהוצאה לפועל | הוצאה לפועל - טפסים | מידע שימושי | אודות האתר | צור קשר | רפורמה בהוצאה לפועל

מה אתה מחפש? הזן את ביטויי החיפוש שלך.   חפש ברשת חפש באתר זה         שלח טופס חיפוש   כינוס נכסים בהוצאה לפועל כללי מקרים מיוחדים בהם ממונה כונס נכסים בהוצל"פ שיקולי כדאיות במינוי כונס נכסים סדרי הדין בהגשת בקשה למינוי כונס נכסים בהוצל"פ ובפניה לראש ההוצל"פ מעמדו של כונס הנכסים בהוצל"פ סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים בהוצל"פ אחריותו של כונס הכנסים בהוצל"פ הליכי מימוש משכנתא/משכון – מבחר סוגיות פרוצידורת מימוש נכס מקרקעין ע"י כונס הנכסים בהוצל"פ סמכות ראש ההוצאה לפועל להכריע במחלוקות אגביות לאחר מכירת הנכס פרוצידורת מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) על דירת מגורים של החייב הגנת דירת המגורים (סידור חלוף ודיירות מוגנת) כינוס נכסים בהוצל"פ והליכי חדלות פירעון של החייב הליכי מימוש וכינוס כפופים לעקרון תום הלב מצד הזוכה ולשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל לגבי סבירותם ומידתיותם תום לב נקיון כפיים ושיהוי מצד החייב השיקול בדבר כוחם העדיף של בנק או חב' ביטוח והציפיה להגינות מצידם מיסים ותשלומי חובה שכרו של כונס הכנסים בהוצל"פ מעמדו של בנק ואחריותו כלפי רוכשי דירות במסגרת ליווי פיננסי קופת הכינוס סיום תפקידו של כונס הכנסים בהוצל"פ זכות קניין מול זכות חוזית-אובליגטורית תחרות בין זכויות

דף הבית > כינוס נכסים בהוצאה לפועל > קופת הכינוס

קופת הכינוס

• סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל במסגרת תפקידו כאחראי על קופת הכינוס
• חלוקה לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל

סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל במסגרת תפקידו כאחראי על קופת הכינוס

• ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, והוא רשאי ליתן הוראות האם וכיצד יימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס (פס"ד מחוזי ירושלים 30.8.05 782/05). 137
• ראש ההוצאה לפועל רשאי לחייב צד ג' (רשות מקומית) להנפיק תעודה לטאבו ואף לקבוע מהו סכום החוב של הכונס כלפי אותו צד ג' (פס"ד מחוזי ירושלים 30.8.05 782/05). 137

חלוקה לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל

• סעיף 76 לחוק ההוצל"פ מתווה הסדר ממצה לאופן חלוקת התקבולים שנתקבלו בהליכי הוצאה לפועל (פס"ד מחוזי ירושלים 31.5.07 בר"ע 3063/07). 150
• סעיף 76 חל הן על נושים שפתחו בהליכי הוצל"פ והן על נושים שלא פתחו בהליכי הוצל"פ (הכוונה לנושים שלא מכוח פס"ד אלא מכוח שטר משכון/משכנתא שטרם הוגש לביצוע בהוצל"פ או לבעל שעבוד ראשון במקרקעין ע"פ סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה)), ולראש ההוצל"פ יש סמכות לקבוע אם משכון/משכנא של נושה כזה שלא פתח תיק הוצל"פ הם בתוקף ואם הם גוברים על נושים אחרים, כאשר נושה כזה שלא פתח תיק הוצל"פ לא חייב להיות נושה של החייב דווקא (ואפשר שיהיה אף נושה של הזוכה), ומספיקה זיקתו למקרקעין שהצמיחו את החובות (פס"ד מחוזי ירושלים 31.5.07 בר"ע 3063/07). 150
• בית המשפט מצטטת בהסכמה את ההלכה הנ"ל בבר"ע 3063/07 וקובע, תוך פרשנות הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, כי לראש ההוצאה לפועל יש סמכות להכריע בשאלת קיומו של חוב מס נטען בדין קדימה בתוקף (למרות שלשם מימוש שעבוד המס לא נפתח תיק הוצאה לפועל), לרבות שאלת התיישנותו של חוב המס, וכי לראש ההוצאה לפועל יש סמכות לקבוע אופן חלוקת כספי קופת הכינוס בין טוענים שונים לזכות לקבלת התמורה, לרבות רשויות מס שרשום שעבוד לטובתן (פס"ד מחוזי ת"א 31.12.07 בר"ע 2444/04). 214
• שכר עבודה הינו חוב בדין קדימה הנהנה מקדימות בחלוקת התקבולים ע"פ סעיף 76 לחוק וזאת ע"פ פרשנות תכליתית של הוראות החוק. כמו כן, חוב שכר עבודה אינו חוב רגיל ואין לגבות אותו במסגרת "איחוד תיקים" (פס"ד מחוזי חיפה 28.5.07 בר"ע 768/06). 151
• בית המשפט, אגב הכרעתו בהליך של "טען ביניים" בין מס' טוענים, חלקם פועלים בתיקי הוצל"פ וחלקם לא, מיישם על דרך היקש את הוראות סעיף 76 לחוק (כלל החלוקה השוויונית בין נושים שווי דרגה, על שני חריגיו: חריג המזונות וחריג הנשיה בזכות קדימה) על המקרה שבפניו, וכך נותן עדיפות לבנק בעל שעבוד קבוע על זכויות החברה החייבת על פני נושים אחרים, ביניהם רשות מע"מ, נושת מזונות ונושה שכר עבודה (פס"ד שלום ת"א 20.2.07 ת"א 34388/06). 138
• עד יום 1.4.01 היה חוב ארנונה במעמד של "שעבוד ראשון" ע"פ פקודת המיסים (גביה), ומיום 1.4.01 (יום בו שונת הכרזת המיסים (גביה)) ואילך חוב ארנונה מהווה שעבוד רגיל, שגובר על חובות רגילים בלתי מובטחים (ועל שעבודים מאוחרים יותר), לרבות חובות שבגינם הוטל עיקול. ולכן, מכספים שנותרו בקופת כינוס בהוצל"פ יש לשלם תחילה חוב ארנונה (שנוצר לאחר יום 1.4.01) ורק אח"כ חובות רגילים שהובטחו בעיקולים (פס"ד מחוזי ת"א 20.11.05 בר"ע 1192/05). 141
• דוגמא למקרה בו כונס הנכסים פנה לבית המשפט ב"טען ביניים" לצורך קבלת הכרעה בדבר הקדימות ביחס לכספים שנותרו בקופת הכינוס. היתה שם מחלוקת עיקרית בין חוב ארנונה לבין משכון. אין בפסה"ד התייחסות לשאלה, האם דרך זו של טען ביניים היא נכונה, או שמא על הכונס היה לפנות בעניין לראש ההוצל"פ (פס"ד שלום אילת 15.5.07 ת"א 1241/06). 152

• הוראות חלוקת הכספים שבסעיף 76 לחוק חלות גם על כספים שבידי כונס נכסים שמונה בתיק הוצאה לפועל (כספי יתרת תמורת מכר של נכס), ולא רק על כספים שבידי המוציא לפועל. כמו כן, נפסק שאת הכספים יש לחלק בין כל נושי החייב, ע"פ הוראות סעיף 76 לחוק, ללא כל יתרון ועדיפות לאיזה מבין הנושים שיזם עיקול של הכספים (ולכן שהיה הגורם שהביא לתפיסת הכספים), פרט לעדיפות בתשלום ההוצאות, כאמור באותו סעיף (החלטה מחוזי ת"א 3.8.05 בר"ע 2307/05 ובקשת רשות לעליון שנדחתה: החלטה עליון 30.7.06 רע"א 9399/05 ). 238

• ביהמ"ש הופך את החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי הדין החל בחלוקת כספי קופת כינוס כיום, בעקבות הרפורמה בהוצאה לפועל שנכנסה לתוקף ביום 16.5.09, הוא הדין החדש שנקבע בהוראות החדשות של סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מגיע למסקנה זו בדרך פרשנית הקובעת שסעיף 87 לחוק ההוצאה לפועל המקורי חל גם לגבי החוק ההוצאה לפועל המתקן (תיקון מס' 29, הוא התיקון של הרפורמה), ומאחר שראוי לדעת ביהמ"ש להחיל את החריג שבסעיף 87 הנ"ל (חריג לפיו על הליך שהוחל בו בעבר לא יחול הדין הקודם, אלא הדין החדש) – מאחר שלדעת ביהמ"ש ההוראות החדשות שבסעיף 76 הן צודקות יותר בכך שמתגמלות את הזוכה האקטיבי – ביהמ"ש מחיל את החריג וקובע שקופת הכינוס תחולק תחילה לסילוק החוב לזוכה (נושה רגיל) שיזם את הליכי הכינוס. מן הראוי לצטט את דברי ביהמ"ש הבאים: "אין ספק, כי הוראות סעיף 76 בנוסחו המתוקן "צודקת" מהנוסח הקודם ומעודדות זוכים לפעול לגביית חובם ולא להמתין שזוכה אחר יעשה עבורם את עבודת הגביה.." (רע"צ 74/09 (שלום ת"א) חן נ' הלוי (טרם פורסם, 27.8.09)). 500

• בימ"ש הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי בתחרות על כספים שנותרו בקופת הכינוס, לאחר סילוק מלוא החוב לזוכה בעל המשכנתא, גוברת הרשות המקומית על בנק נושה, תוך קביעה ששעבוד המס הרשום המאוחר לטובת הרשות המקומית גובר על זכותו של הנושה האחר לרשום משכנתא שביושר לטובתו (קדמו לרישום שעבוד המס רישום הערת אזהרה + משכון זכויות לטובת הנושה). בימ"ש מנתח את הוראות הדין השונות, לרבות הילכת אהרונוב (עליון ע"א 189/95) והוראות פקודת המיסים גביה, ומגיע למסקנה שהילכת אהרונוב לא חלה בסיטואציה זו, שבה מתקיימת תחרות מול נושה מובטח שלטובתו נרשם שעבוד (הרשות המקומית), להבדיל מנושה רגיל שלטובתו נרשם עיקול בלבד. בימ"ש נותן משקל ודגש גדולים בהנמקתו לכך שהנושה המתחרה הוא בנק, שיכול היה לרשום משכנתא בדרגה שניה לטובתו בטרם נרשם שעבוד המס (ובכך יכול היה להבטיח לעצמו עדיפות בחלוקת הכספים), תוך הדגשת חשיבותו של מירשם הזכויות במקרקעין במרשם הציבורי. הערה שלנו: לפס"ד זה עשויה להיות השלכה רבת היקף וחשיבות בשוק המשכנתאות, שכן הסיטואציה שלגביה הכריע בית המשפט לטובת הרשות המקומית היא סיטואציה רווחת מאוד – סיטואציה שבה בנקים למשכנתאות נמנעים מלרשום משכנתא על שמם ומסתפקים במשך שנים ארוכות במצב משפטי שבו לזכותם רשומה הערת אזהרה בלבד + רישום משכון על זכויות ברשם המשכונות, מצב משפטי שלפי פס"ד זה עשוי בהחלט לשים את הבנקים בנחיתות מול שעבודי מס לטובת הרשות המקומית (פס"ד מחוזי ת"א 5.10.08 בר"ע 2173/06). 304

• העליון דוחה טענת זוכה בתיק הוצאה לפועל כי הוא בעל זכות קדימה או עדיפות בחלוקת הכספים על פי "דין אחר" כמובן הביטוי בסעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל, מאחר ש"דין אחר" כאמור בסעיף הנ"ל מכוון לעילות תביעה אשר קמו מחוץ להליכי הגביה, ואילו העדיפות הנטענת של הזוכה במקרה זה קמה במסגרת הליכי הגביה וכפועל יוצא מהן (הזוכה זכה בתביעה נגד המחזיקה מכוח הוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, וכספי הזכיה הנ"ל הם שבמוקד הדיון). העליון מזכיר בהקשר זה את הדין הכללי, לרבות תקנה 115(ג) לתקנות ההוצאה לפועל בדבר חלוקה שווה של כספי גביה בין כל הזוכים (!!), ולרבות ההלכות שלפיהן יש לחלק הכספים בין כל הזוכים בהתאם להוראות סעיף 76 לחוק (רע"א 9399/05 ר.מ. צמיגי אחים (1995) בע"מ נ' עו"ד אברהם גולדברג (לא פורסם, 30.7.06); בר"ע (חיפה) 3640/01 מוצרי אספלט ואבן נגב בע"מ נ' פרץ (לא פורסם, 25.3.02)) (החלטה עליון 23.12.08 רע"א 8576/08 בנק לאומי נ' בנק דיסקונט). 360

• ביהמ"ש קובע, במסגרת הליך של "טען ביניים" שננקט ע"י כונס נכסים לגבי כספים שנותרו בקופת הכינוס, כי מחצית מהסכום הכולל מגיעה לכל אחד משני החייבים (הדירה נושא הכינוס רשומה ע"ש שני החייבים בחלקים שווים), כי מחלקו של החייב יש להעביר לחייבת את חוב מזונות של החייב לחייבת (מדובר בבני זוג פרודים, כאשר החייב חב מזונות לחייבת בסכום הקטן מחלקו של החייב בכספי קופת הכינוס) הנהנה מדין קדימה, וכי הכספים הנ"ל המיועדים לחייבת (בגין חוב המזונות) חסינים מעיקול רק כל עוד הם נמצאים בידי הכונס, כאשר ביהמ"ש נמנע מלהכריע בשאלה אותה הוא מעורר – השאלה האם בשים לב לשתיקת החוק בעניין נהנים כספים אלו מחסינות מעיקול גם לאחר שיגיעו לחייבת מידי הכונס. עוד נפסק ע"י ביהמ"ש, כי הנושים הזכאים להשתתף בחלוקת הכספים לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל הם גם נושים שזכו בפס"ד וטרם פתחו תיק הוצאה לפועל לביצוע פסה"ד, כאשר סכום החוב הקובע לצורך חלוקת הכספים הוא סכום החוב הפסוק (לרבות הוצאות), אף אם תיק ההוצאה לפועל נפתח על סכום נמוך יותר (פס"ד מיום 26.4.09 של בימ"ש שלום ת"א ת.א. 55079/08 עו"ד שטמר אבנר נ' רגב מירית). 404

• ביהמ"ש מאשר את החלטת רשם ההוצאה לפועל ואת חוקיות פעולת מזכירות ההוצאה לפועל, שלפיהן חולקו כספים שנתקבלו עקב הליך שננקט ע"י זוכה בתיק רגיל לזוכה בתיק מזונות, חרף כך שבתיק המזונות לא ננקט כל הליך רלוונטי לכספים. נפסק, כי השינויים שהוכנסו בהוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל בתיקון 29 לא שינו את המצב בכל הנוגע לעדיפותו של חוב המזונות, כך שהן לפני והן אחרי תיקון 29 נהנה חוב מזונות מקדימות ועדיפות בחלוקת כספים, ללא כל צורך שהזוכה בתיק המזונות ייזום הליך כדי ליהנות מקדימות זו (רע"צ (שלום רמלה) 37031-04-10 ברוך נ' דור (לא פורסם, 18.5.10)). 619

• ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, תוך פרשנות סעיפים 76 + 75 +9 + 10 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 5+6 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), כי מתוך כספים שנגבו בהוצאה לפועל תסולק תחילה האגרה הדחויה, שהינה בעלת עדיפות על פני שכ"ט עו"ד, למרות שדין שכ"ט כדין הוצאות (רע"צ (שלום חיפה) פרץ נ' ארביב (לא פורסם, 29.6.10)). 622

 



 

הוצאה לפועל - מדריך הוצאה לפועל וכינוס נכסים בהוצאה לפועל. 2008 כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר (Sitemap)