סדרי הדין בהגשת בקשה למינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובפניה לראש ההוצאה לפועל
- מינוי רואה חשבון בהסכמה לבחינת היקף החוב המובטח במשכנתא
- דמי רצינות
- בקשה למתן הוראות (בהליכי פשיטת רגל)
מינוי רואה חשבון בהסכמה לבחינת היקף החוב המובטח במשכנתא
בוטלה החלטת ראש הוצל"פ למנוע מחייב לתקוף דו"ח של רו"ח שמונה בהסכמה. בימ"ש פוסק, כי על ראש ההוצל"פ היה לפרש את הסכמת הצדדים (שקיבלה תוקף של החלטת ראש הוצל"פ) באופן תכליתי שלוקח בחשבון את נסיבות ההסכמה (ע"פ הלכת אפרופים), ולכן היה על ראש ההוצל"פ לקבל את טענת החייב, לפיה בהסכמה הזו סוכם שרוה"ח שיימונה בהסכמה יעבור על כל החומר הקיים ויעשה אבחנה בין סוגי החובות השנוים במחלוקת (בפועל רוה"ח קיבל רק את נתוני תיק ההוצל"פ ללא האבחנה הנ"ל). (פס"ד מחוזי ת"א 15.2.06 ע"א 3284/04). 45.
דמי רצינות
- מוצגת הפרקטיקה הנוהגת, לפיה דמי הרצינות (בשיעור של 10% מהצעת המחיר) מופקדים ע"י משתתפי המכרז/ההתמחרות בידי הכונס, כאשר בסופו של דבר סך זה מוחזר לאלו שלא זכו, ואילו לגבי הזוכה בהתמחרות – הוא משלים אח"כ את יתרת מחיר הנכס, הכל ע"פ הנחיית ראש ההוצל"פ (פס"ד מחוזי ת"א 7.10.03 בר"ע 2130/02). 74.
- בימ"ש מכשיר, למעשה, החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה חולטו דמי הרצינות (העירבון אותו הפקיד המציע בידי הכונס), שנסמכה על הוראות תקנות 67 + 68 לתקנות ההוצאה לפועל וכן על לשון הסכם המכר שאושר. באותו מקרה הודיע הרוכש כי לא יוכל לרכוש הנכס (למרות שזה אושר כבר), בהיעדר מימון (שותף לרכישה נעלם). נדחתה, למעשה, טענה לפיה מדובר בפיצוי מוסכם מופרז. חשוב לציין, כי בימ"ש החליט לדחות על הסף את תביעת הרוכש להשבת חלק מדמי הרצינות, בשל כך שראש ההוצאה לפועל כבר אישר חילוט העירבון לאחר שטענות הצדדים נטענו בפניו ולא הוגש ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (פס"ד מיום 24.5.05 בימ"ש שלום ת"א ת.א. 160765/02). 373
בקשה למתן הוראות (בהליכי פשיטת רגל)
- נדחתה בקשה למתן הוראות לגבי כינוס נכסים במסגרת מימוש אגרות חוב של חברת בניה שנקלעה לקשיים כלכליים, תוך קביעה שהבקשה אינה מתאימה למסגרת הדיונית של "בקשה למתן הוראות", מסגרת שמטרתה מתן הוראות ספציפיות לבעל תפקיד ולא התדיינות ארוכה ומורכבת גם ביחס לצדדים שלישיים (החלטה מחוזי ב"ש 30.5.06 בש"א 1537/06, פש"ר 6395/05). 18
- ריכוז ההלכות הנוהגות בשאלה מהו הליך של בקשה למתן הוראות ולאיזה סוגי מקרים הוא מתאים. במקרה של פסה"ד נפסק כי זהו הליך מתאים, נוכח אי מורכבותו (החלטה מחוזי ירושלים 19.3.06 בש"א 1544/05, ה"פ 3252/04). 33
- החלטה לפיה דיון בטענות מירמה ובטענות כנגד תקפות המשכנתא מקומן בתובענה נפרדת לבית המשפט המוסמך, ולא בדרך של מתן הוראות לבית המשפט של פש"ר (החלטה מחוזי ב"ש 28.2.06 בש"א 5079/05, פש"ר 9243/03). 43
- מחלוקת פוסקים בעליון בשאלה עקרונית (שהמקרה הנדון עורר אותה), האם בירור עניינים באשר להיקף המסה של הנכסים העומדים לחלוקה במסגרת פירוק/פש"ר הוא בירור שמתאים להליך של "בקשה למתן הוראות" בפני בימ"ש של פירוק/פש"ר. שופטי הרוב לעניין זה (ריבלין ונאור), הגם שלא ניסחו כך את עמדתם, אישרו את החלטת המחוזי שלא לדון במסגרת הליך כזה בטענות המערערים ביחס לזכותם המעין-קניינית הנטענת (השופט ריבלין, עימו הסכימה נאור, אף קבע כי ברגיל הכרעה בשאלת עצם קיומה של זכות קניין לא מתאימה להליך זה). ואילו השופט גרוניס סבור שעקרונית הליך זה כן מתאים לשאלה הנ"ל, אם כי במקרה הנדון הוא הצטרף למסקנת השופטים האחרים מסיבות דיוניות (פס"ד עליון 22.7.04 ע"א 8800/01). 69.
- בימ"ש מפרט את 3 התנאים שנקבעו בפסיקה (רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' ציפורה סופיוב, פ"ד נה (3) 385) כדרושים להתקיים לצורך הכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לבין צד שלישי במסגרת הליך למתן הוראות: "(א) בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורךמתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בענין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעונין אחר; (ב) בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה. (ג) בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל הדין." (החלטה מיום 25.1.09 של בימ"ש מחוזי ירושלים בש"א 4696/08 פש"ר 4202/07 שרון חן נ' בנק אדנים בע"מ). 356
- ביהמ"ש קובע כי "הליך של "מתן הוראות" אינו ההליך הראוי לבירור כוונת הצדדים בפרשנות הסכם. עת מתגלעת מחלוקת, שעניינה רחב יותר מזו המתאפשרת במסגרת הדיון המצומצמת של "מתן הוראות", יש להגיש תובענה מתאימה לבימ"ש מוסמך (לאחר נטילת רשות)". יצוין, כי באותו מקרה דובר על מתן הוראות ע"י בימ"ש לענייני משפחה, במסגרת הליכי כינוס לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין (החלטה 1.7.09 בימ"ש מחוזי ב"ש בר"ע 616/08 חיים סעדון נ' עו"ד אברהם שמש). 396
