מקרים מיוחדים בהם ממונה כונס נכסים בהוצאה לפועל
- מימוש חלקו של חייב בנכס מקרקעין על דרך של בקשה לפירוק שיתוף בהם
- מימוש משכון על מיטלטלין שפרטיהם לא ברורים/מיטלטלין פטורים מעיקול
- מינוי כונס נכסים בתיק שבו שני הצדדים הם קרובי משפחה
- מינוי כונס למימוש שעבוד על זכות לדיירות מוגנת
- מינוי כונס למימוש שעבוד מס (לפי פקודת המיסים גביה)
- מינוי כונס נכסים על זכותו של החייב לקבל כספים במסגרת הסדר נושים בפש"ר של חברה בפירוק
- מינוי כונס על זכות חוזית-אישית של חייב כבר-רשות/כמתיישב
- מינוי כונס בתיק הוצאה לפועל של נושה רגיל, שהינו גם נושה מובטח
- מקרה בו הכונס מונה ע"י בימ"ש אך הליכי הכינוס ננקטים בהוצאה לפועל
- מינוי כונס על מניות של החייב בחברה בע"מ
- מינוי יותר מכונס נכסים אחד
מימוש חלקו של חייב בנכס מקרקעין על דרך של בקשה לפירוק שיתוף בהם
- ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך למנות כונס או להסמיכו לשם מכירת נכס, או חלק מהזכויות בנכס, שאינו של החייב, אלא של צד שלישי שהינו זר להליכי ההוצאה לפועל. לכן, במקרה שבו מושכנו לטובת הזוכה רק זכויות החייב, המהוות רק חלק מהזכויות בנכס, ואילו יתרת הזכויות מצויות בידי צד שלישי, אין מנוס מפניית הכונס שמתמנה לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף בנכס. בימ"ש מתייחס להלכה שנקבעה ב-בר"ע 832/96 שלהלן, ואומר שהלכה זו לא התכוונה לקבוע אחרת מהאמור לעיל (החלטה מחוזי חיפה 29.4.07 בר"ע 722/06). 176
- בימ"ש קובע, כי ניתן למנות כונס נכסים בהוצל"פ לצורך מכירה בהוצל"פ של חלקו של החייב בנכס, כאשר הבעלות בנכס משותפת לחייב ולאשתו (שאינה חייבת) וכאשר השניים מתגוררים בנכס ביחד עם ילדיהם, וזאת ללא צורך בפניה לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף בנכס. הערה שלנו: מפסה"ד עולה ספק מסויים בשאלה, האם בימ"ש סבור שעל כונס הנכסים לפנות בהמשך לבית המשפט המוסמך בתביעה לפירוק שיתוף (לצורך מכירת כל הנכס, כולל זכותה של אשת החייב), אם לאו. שכן, מחד, פסה"ד מדבר על מכירת הנכס כולו (ולא רק חלקו של החייב) ואף מעמיד לשאלה את נחיצותו של צו פירוק שיתוף מבימ"ש מוסמך וקובע שאין נחיצות ואף מבהיר שבהמשך ראש ההוצל"פ ידון בנושא הדיור החלוף (שמניח את הוצאת אשת החייב מהנכס), ומאידך, מדבר פסה"ד על מכירת חלקו של החייב בלבד בנכס. נוסיף ונעיר, כי גם כונס הנכסים שעירער בהליך הנ"ל בבר"ע 722/06 טען שבימ"ש בפס"ד זה בבר"ע 832/96 קבע שאין צורך בצו פירוק שיתוף, טענה שלא התקבלה בהליך בבר"ע 722/06 (פס"ד מחוזי חיפה 22.10.97 בר"ע 832/96 גנץ נ' גנץ תק-מח 97(3), 373). 284
- בימ"ש מאשר החלטות ראש ההוצל"פ לפיהן מונה כונס מטעם נושה רגיל (בעקבות עיקול זכותו של החייב בלבד בדירת מגורים, הרשומה על שמו ועל שם אישתו גם יחד, כאשר השניים מתגוררים בה בפועל) ולפיהן פועל הכונס במסגרת תיק ההוצל"פ בלבד לפינוי החייב וכן אישתו (!!) מהנכס, והכל מבלי לחייב את הכונס לפנות לבית המשפט להגשת תביעה לפירוק שיתוף בנכס. הגם שאשת החייב העלתה בערעור טענה מפורשת לפיה אין להתיר לכונס לפעול למימוש זכויותיה היא בנכס ולפרק את השיתוף בנכס, טענה זו לא קיבלה מענה של ממש בהכרעת פסה"ד, פרט לקביעה שכל נושא הדיור החלוף יידון בבוא העת ע"י ראש ההוצל"פ, תוך שאושרה חוקיות הליך פינויה של אשת החייב מהנכס וצירופה כחייבת פורמלית לתיק לצורך הפקת צו פינוי על שמה, וכן תוך הפניית אשת החייב היא לערכאה המשפטית בכל טענה שיש לה (הערה שלנו: יתכן שכוונת בימ"ש היתה לקבוע שראש ההוצל"פ מוסמך למכור חלקו של החייב בדירה, ללא צורך בפניה לבית המשפט המוסמך בתביעה לפירוק שיתוף, בדומה למה שנפסק בבר"ע 832/96 הנ"ל) (פס"ד מחוזי ת"א 10.1.08 בר"ע 2281/06). 234
- העליון מאשר ההלכה הנ"ל בתיק בר"ע 2281/06. יצוין, כי מהחלטת העליון עולה, שהעליון מאשר למכור את הנכס כולו (ולא רק את חלקו של החייב בנכס), שכן העליון אומר שהדירה תימכר (לאחר שאשת החייב תפונה מממנה) ותקבל אח"כ מחצית מכספי תמורת המכר (החלטה עליון 22.7.08 רע"א 1432/08). 279
- דוגמא (מתחום הפש"ר אך דוגמא טובה) למקרה שבו מוצגים השיקולים והתחשיבים של כדאיות נקיטת הליך של תביעה לשיתוף פירוק בנכס מקרקעין השייך לחייב ולאשתו. במקרה זה לא העניק בימ"ש הסעד של הכינוס לפירוק השיתוף, לאור הסכום נטו הקטן שצפוי היה להיכנס ולאור חלופת פירעון אטרקטיבית יותר שהוצעה ע"י החייב (החלטה מחוזי נצרת 4.6.06 בש"א 3132/05, פש"ר 1201/04). 16
- פס"ד עליון עקרוני המנתח את הדין הקיים בכל הנוגע לפירוק שיתוף בדירת מגורים בין שני בני זוג, בהיבט הקנייני, בהיבט של "הילכות הזוגיות" (חוק יחסי ממון ועוד) ובהיבט של סמכות בית המשפט לענייני משפחה. מוצגת ומתומצתת ההלכה הנוהגת, כאשר בפסה"ד ניתנת הנחיה עקרונית לבית המשפט לענייני משפחה לנהוג כך: בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להפעיל שיקול דעת, לאחר בחינה עניינית מעמיקה של עובדות המקרה שבפניו, ולהשהות את זכותו הקניינית הכללית של בן זוג לפירוק השיתוף בדירת המגורים, אם השהיה זו משרתת מטרה טובה של הסדרה מהירה של כל ענייניהם של בני הזוג ותוך התחשבות במספר משתנים. במקרה הנדון בית המשפט מקבל את בקשת רשות הערעור (בגלגול שלישי) ומחזיר התיק לבית המשפט לענייני משפחה (תוך ביטול החלטתו למחוק תביעת בן הזוג), לשם בחינה האם נסיבות המקרה מצדיקות אכן השהייה של מימוש הזכות לפירוק שיתוף מיידי בדירה (פס"ד עליון 7.6.07 בע"מ 8873/06). 177
- פס"ד חשוב ועקרוני, שמנתח ומפרש את הוראות החוק והפסיקה וקובע, כי סעיף 40א לחוק המקרקעין, שעוסק בפירוק שיתוף של בני זוג בדירת מגורים ושמחריג את תחולת הגנת הדיור המוגן של סעיף 33 בחוק הגנת הדייר בפירוק כזה, חל גם על פירוק שיתוף שהיוזם שלו הוא כונס נכסים שמתמנה על חלקו של החייב בדירה (פס"ד מחוזי ת"א 11.9.07 ע"א 2388/05). 185
- פס"ד המקבל תביעת כונס נכסים (שמונה ככונס בתיק הוצאה לפועל לשם הגשת תביעת פירוק שיתוף) לפירוק שיתוף בנכס הרשום בחלקים שווים ע"ש ארבעה: החייב + אשת החייב (המתגוררת בנכס עם שני ילדיה הבגירים) + הורי החייב, תוך קבלת עמדת הכונס שהדירה תימכר כפנויה (ולא כתפוסה מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר) (פס"ד שלום ירושלים 12.12.07 ת"א 11203/05). 218
- פס"ד שלום, היוצא נגד הפסיקה המנחה הנ"ל של המחוזי בע"א 2388/05, והקובע, כי, בסיטואציה עקרונית שבה מבקש כונס לממש דירת מגורים של בני זוג לצורך פירעון חוב של אחד מהם, לא חל סעיף 40 א לחוק המקרקעין וכן חל סעיף 33 (ד) לחוק הגנת הדייר, כלומר: הדירה תימכר בסיטואציה זו כתפוסה (ע"י בן הזוג של החייב) ולא כפנויה (פס"ד שלום ירושלים 4.2.08 ת"א 4340/05). 235
- בימ"ש נעתר לבקשת כונס (שמונה בתיק הוצל"פ מטעם נושה רגיל ולא מובטח, שעיקל דירת מגורים, לצורך הגשת תביעה לפירוק שיתוף), ומורה על פירוק הדירה, תוך קביעה שהכונס (והבנק הזוכה, שמטעמו מונה הכונס כאמור) מוסמך ורשאי לתבוע פירוק השיתוף בדירה ע"פ סעיף 40א לחוק המקרקעין, תוך קביעה שלנתבעת (אשת החייב, שמתגוררת עימו בדירה ושהיא עצמה אינה חייבת) אין הגנה של דייר מוגן לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (לאור יישום הילכת פרמינגר – עליון ע"א 3295/94 ןמאחר שע"ש החייב ואישתו רשומה רק הערת אזהרה בדירה), ותוך קביעה שיש להעניק דיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצל"פ. בימ"ש קובע הפרמטרים של הדיור החלוף שיינתן. בימ"ש מטיל ספק בכדאיות הכלכלית של מימוש הנכס מבחינת נושי החייב, אך מחליט שלא בסמכותו למנוע המימוש בשל כך (פס"ד שלום חיפה 15.5.08 ת"א 14983/02). 275
- בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצל"פ ופוסק, כי כאשר כונס נכסים מתמנה על זכויות חייב בלבד בנכס, כאשר שאר הזכויות בנכס רשומות ע"ש בן-זוגו, הרי שמתוך דמי שכירות אותם גובה הכונס מהשכרת הנכס עליו להפריש לטובת בן הזוג באופן יחסי לחלקו בנכס (פס"ד מיום 18.1.09 של בימ"ש מחוזי בת"א ב-בר"ע 1026/07 מירב שרעבי נ' עו"ד לייזר דוד, כונס נכסים). 348
- ביהמ"ש מוחק על הסף, בהיעדר עילה, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, על יסוד הנימוק שבידי התובעת אין זכות קניינית במקרקעין (לטובת התובעת רשומה אך הערת אזהרה) כאשר עפ"י הדין ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף כזו רק בין בעלי זכויות קנייניות במקרקעין. ביהמ"ש מנתח את הוראות סעיף 37(א) לחוק המקרקעין ואת ההלכה הפסוקה הרלוונטית (בש"א 4092/09, ת"א 1719/09 (שלום ראשל"צ) רשות המיסים נ' שלוח (טרם פורסם, 28.12.09)). 507
מימוש משכון על מיטלטלין שפרטיהם לא ברורים/מיטלטלין פטורים מעיקול
בימ"ש מאשר קביעות ראש ההוצאה לפועל, לפיהן נדחתה טענת חייב כנגד מימוש משכון על מיטלטלין שמצוים בידי החייב ושפרטיהם וטיבם ושווים לא ידועים לזוכה בעל המשכון. נדחתה טענת החייב, שנסמכה על סעיף בהסכם המשכון, לפיה מדובר במיטלטלין הפטורים מעיקול, וזאת לאחר שנקבע כי החייב לא יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו בנדון. נדחתה גם טענת החייב לתחולת הפטור הניתן בהוצאה לפועל לפריטי מעוקלים שערכם קטן מ- 300 ₪ לפריט, וזאת לאחר שנפסק שפטור זה ניתן בהוצאה לפועל בגדר הוראות נוהל ואינו בגדר חוק, ולכן לא חל על הצצדים מכוח הסכם המשכון (פס"ד מחוזי ירושלים 24.7.07 בר"ע 3039/07). 178
מינוי כונס נכסים בתיק שבו שני הצדדים הם קרובי משפחה
- בית המשפט הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע כי אין מקום ליצור הבדל בין תיק שבו שני הצדדים הם קרובי משפחה לבין תיק רגיל. במקרה הנדון ראש ההוצאה לפועל היפנה את הזוכה, שהגישה בקשה למנות כונס נכסים למימוש עיקול שהוטל על זכויות החייב בנכס מקרקעין (מחצית הזכויות היו רשומות ע"ש החייבת והמחצית הנותרת ע"ש הזוכה) לבית המשפט לשם הגשת תביעת פירוק. בית המשפט החזיר התיק לראש ההוצאה לפועל עם הנחיה למנות כונס כבקשת הזוכה (פס"ד בית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א 18.12.07 תמ"ש 14162/04). 213
מינוי כונס למימוש שעבוד על זכות לדיירות מוגנת
- נפסק כי ניתן לעקל ולשעבד זכות לדיירות מוגנת, ואף למנות כונס נכסים למימוש השעבוד, כאשר המשמעות המעשית היא שדמי המפתח אשר יישולמו, אם וכאשר יפונה המושכר, יישמשו מקור לפירעון החוב המובטח ע"י השעבוד (פס"ד עליון 4.9.86 ר"ע 416/86). 233
מינוי כונס למימוש שעבוד מס (לפי פקודת המיסים גביה)
- פס"ד חשוב ועקרוני של בימ"ש, לפיו הליכי גביה מינהליים (לפי פקודת המיסים גביה) בהם נוקטות רשויות מקומיות לגביית חובות לרשויות (בעיקר חובות ארנונה), כברירת מחדל וכדבר שבשיגרה, אינם חוקיים (בשל פגיעתם הקיצונית ובשל היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים בהם), ולמרות שלרשות מקומית יש בדין סמכות לנקוט בהליך גביה מינהלי, עליה לעשות זאת כמוצא אחרון ורק במקרים חריגים (כאשר יש חשש מהברחת נכסים וכו'), כאשר ברירת המחדל חייבת להיות הגשת תביעה משפטית (לצורך קביעת קיומו של חוב) ואח"כ ביצוע פסה"ד במערכת ההוצאה לפועל הכללית. במקרה הנדון מבטל בימ"ש את דרישת חוב הארנונה שהעיריה הוציאה לנישומה, והיפנה את העיריה לבימ"ש (פס"ד מחוזי-בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה 19.9.07 עת"מ 3061/06). 272
- פס"ד המציג גישה הפוכה לזו שבפסה"ד הנ"ל (עת"מ 3061/06), תוך קביעה לפיה רשות מקומית רשאית לנקוט בהליכים לפי פקודת המיסים גם ביחס לחוב שנוי במחלוקת ולפיה אין פגם עקרוני/חוקתי בשימוש בהליכי הגביה לפי פקודת המיסים, כאשר הבקורת השיפוטית על השימוש בהליכי גביה אלו צריכה להתבטא בבחינת סבירות החלטת הרשות עצמה (פס"ד בימ"ש לעניינים מנהליים ב"ש 31.7.08 עת"מ 214/08). 303
- בימ"ש מקבל עתירה מינהלית של חייב ומורה על ביטול הליכי הוצאה לפועל בהם נקטה עיריית ת"א נגד החייב (במסגרת ההליכים מונה כונס נכסים למכירת נכס מקרקעין של החייב). בימ"ש קובע, תוך איזכור ההלכה הנ"ל ב-עת"מ 3061/06, כי "בשל חריגותו של ההליך ותוצאותיו יש לנקוט זהירות מרבית בטרם ייושם ההליך כנגד החייב ויש לעשות כן תוך בחינה קפדנית שאכן כל רכיבי החקיקה מיושמים בקפדנות". במקרה הנדון נפסק שלאור סעיף 2 לאכרזת המסים (גביה) לא יינקטו הליכי גביה לפי סעיף 4 לפקודת המיסים גביה (תפיסה ומכירה של נכסי המטלטלים) אלא כאשר מדובר בחוב לא שנוי במחלוקת, ובמקרה הנדון החוב היה שנוי במחלוקת. עוד נפסק, כי אי-מסירת הודעות על החוב, כשהיא לעצמה, מהווה עילה לכך שלא יינקטו הליכי גביה מינהלית (פס"ד מחוזי ת"א-בימ"ש לעניינים מינהליים עת"מ 2553/06). 273
מינוי כונס על רכב
- בימ"ש קובע קביעה עקרונית, לפיה הדרך הצודקת והראויה יותר למימוש משכון על רכב היא הדרך של מינוי כונס נכסים (כאשר הדרך השניה היא בהליך של תפיסת הרכב ע"י קבלן הוצאה לפועל ומכירתו במכרז ע"י מחסני ההוצאה לפועל). בימ"ש מנמק זאת בכך, שבשל מטרת הליך מימוש המשכון על הרכב (השאת התמורה) נכון יותר שכונס נכסים יבצע את מלאכת איתור, תפיסת ומכירת הרכב, כאשר ההנחה היא שמלאכה זו ע"י כונס תבוצע באופן נמרץ, יעיל וקפדני יותר וכאשר מכירה ע"י מחסני ההוצאה לפועל עלולה לגרום נזק כספי משמעותי, הן לנושה והן לחייב. בסוף ההחלטה ניתן צו מינוי כונס מפורט (החלטה מחוזי ת"א 10.7.08 בש"א 11673/08, בתיק בר"ע 1624/08). 260
- בימ"ש דוחה טענת חייב, לפיה לא ניתן לממש משכון על רכב של נכה. בימ"ש מאבחן את הדין לפיו לא ניתן לעקל בהוצאה לפועל רכב של נכה (לפי בימ"ש ניתן לעקלו ברישום בלבד, ואז עובר אל כתבי החייב הנטל להוכיח שהרכב משמשו כנכה ואם מדובר ברכב יקר – גם מדוע לא יחליף החייב את הרכב לרכב זול יותר) (פס"ד שלום ת"א 3.6.08 ה"פ 200310/08). 261
מינוי כונס נכסים על זכותו של החייב לקבל כספים במסגרת הסדר נושים בפש"ר של חברה בפירוק
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצל"פ שלא לאפשר לכונס שמונה על הזכות מהסוג שבנדון לחתום, בשם החייב, על הסדר הנושים (בפשרה), וזאת נוכח התנגדות החייב לפשרה הגלומה בהסדר הנושים. בימ"ש קובע כי ברגיל כונס מוסמך גם להתפשר בשם החייב (ולכן לא נדרשת בכל מקרה הסכמת החייב לפשרה), אך במקרה הנדון סבור בית המשפט שאין להתעלם מסירובו של החייב להסכים להסדר הנושים, תוך שבית המשפט מעביר את זירת ההכרעה לבית המשפט של פש"ר, המתאים יותר להכריע בדברים (פס"ד מיום 7.1.09 של בימ"ש מחוזי ת"א ב-בר"ע 2607/07 ויטל בע"מ נ' D.G.DYNAMIC). עמ' 336
מינוי כונס על זכות חוזית-אישית של חייב כבר-רשות/כמתיישב
- העליון מאשרר החלטות ראש ההוצאה לפועל והמחוזי לבטל הליכי הכינוס, לרבות אישור מכר שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל לבקשת הכונס, מאחר שהתברר כי זכותו של החייב הינה חוזית ואישית ומוגבלת (מכוח "חוזה משבצת תלת-צדדי" הידוע כ"חוזה משולש" שצדדים לו הם מינהל מקרקעי ישראל, כבעל המקרקעין, הסוכנות היהודית לא"י, כחוכרת המקרקעין, והרשות המקומית במעמד של בת-רשות במקרקעין), באופן שבו נדרשה הסכמת הסוכנות היהודית לכל העברת זכות של החייב לאחר. יודגש, כי במקרה הנדון הושגה הסכמה מפורשת בין הכונס לבין הסוכנות היהודית, לפיה הכונס יפנה מראש לקבלת הסכמת הסוכנות לכל הליך מימוש של המקרקעין, אך הכונס הפר הסכמה זו וכך ניתן אישור ראש ההוצאה לפועל מבלי שהוצגה בפניו ההסכמה המיוחדת הזו. המחוזי והעליון מתחו ביקורת קשה על הכונס ועל מהלכיו הנוגדים את חובות ההתנהגות והנאמנות המוטלות עליו. העליון מציין, באימרת אגב, כי, ע"פ ההלכה הנוהגת, "כאשר בעל קרקע מחכיר את הקרקע או נותן לאחר זכויות שימוש בה ומטיל על מקבל הזכות תנאים מוקדמים באשר לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל מקבל הזכות להעבירה לאחר בניגוד לאותם תנאים", ולכן קובע העליון, לא ניתן היה לפעול במקרה הנדון בניגוד להסכם המשולש הנ"ל בלא הסכמת הגורמים המיישבים כנדרש. עוד מוסיף העליון כי במקרה הנדון צד ג' שרכש הנכס מהכונס לא היה תם לב, שכן ידע על מגבלות העבירות הנ"ל של זכות החייב (החלטה עליון 9.12.01 רע"א 7783/00 בנק הפועלים בע"מ נ' יאיר כהן). 361
מינוי כונס בתיק הוצאה לפועל של נושה רגיל, שהינו גם נושה מובטח
- בימ"ש הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי כאשר בתיק הוצאה לפועל מבוצע פס"ד כספי וממונה כונס נכסים למכירת דירת מגורים בה מתגורר החייב, לא ניתן להחיל על הליכי הכינוס את הוראות הסכם המשכון שבין הזוכה לבין החייב (הזוכה הינו במקרה גם נושה מובטח בעל משכון בזכויות החייב בדירה, אך הזוכה לא פתח כל תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון), ולכן לא ניתן לקבוע שבמסגרת הליכי הכינוס חל פטור מהעמדת סידור חלוף/דיירות מוגנת (פטור המעוגן בהסכם המשכון), והכל למרות הסכמתו המפורשת של הזוכה, בכובעו כנושה מובטח, לכך שמימוש המשכון ייעשה בתיק ההוצאה לפועל הרגיל. הערה שלנו: לכאורה, קיימת הלכה רלוונטית של בית המשפט העליון שראוי היה לבחון את תחולתה במקרה הנדון. כוונתנו ל-רע"א 1159/01 דג'לדטי נ' הנאמן בפש"ר עו"ד בנימין רוזן, פ"ד נז(1) 721, שבו קובע העליון שסעיף פטור מדיירות מוגנת שרשום בשטר משכנתא עשוי לחול במסגרת הליכי מכר של הנכס בפש"ר, אם הנאמן בפש"ר הוסמך לממש את המשכנתא בשם בעל המשכנתא, וכזכור, במקרה הנדון בפסה"ד נתן הנושה המובטח הסכמתו למימוש הנכס בשמו ובהתאם לתנאי המשכון (פס"ד מיום 6.4.09 בימ"ש מחוזי בת"א בר"ע 1430/08 אהרון פרידמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ). 375
מקרה בו הכונס מונה ע"י בימ"ש אך הליכי הכינוס ננקטים בהוצאה לפועל
- ביהמ"ש פוסק, כי ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר נתן לכונס הוראות בהתבסס על חוות דעת מומחה שניתנה לבקשת הכונס, כאשר לפי נוסח החלטת ביהמ"ש שמינתה הכונס על הכונס היה לקבל הצעת מחיר בלבד. נפסק איפוא כי ההוראות שניתנו ע"י ראש ההוצאה לפועל בחוסר סמכות כאמור הן מבוטלות (החלטה 5.4.09 בימ"ש מחוזי מרכז רצ"פ 4323-02-09 שקמים בינוי ופיתוח בע"מ נ' משה שמאי). 395
מינוי כונס על מניות של החייב בחברה בע"מ
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל למנות כונס שמונה על מניות החייב בחברה בע"מ, כמנהל של החברה, תוך דחיית טענה שרשם ההוצאה לפועל לא היה מוסמך לכך (רע"צ (שלום ת"א) 3513-05-10 פלג פלורנטין השקעות בע"מ נ' סהראי (לא פורסם, 10.6.10)). 621
מינוי יותר מכונס נכסים אחד
- בית המשפט פסק, כי לא ראוי למנות יותר מכונס אחד, כי לא ראוי ליצור מגזרים שונים ונפרדים של כינוס נכסים (למשל לנושים מובטחים ולנושים לא מובטחים) וכי יש להעדיף מינוי כונס המייצג את הנושה המובטח. זאת ועוד, במקרה שבו יש עדיפות למינוי כונס המייצג נושה מובטח משום שבמינויו לא תהיה הגנת דיור חלוף, יש לעשות זאת. במקרה זה בוטל מינוי כונס מטעם נושה לא מובטח, למרות שטרם מונה כונס מטעם נושה מובטח (פס"ד מחוזי ת"א 28.5.03 בר"ע 1010/03). 145
- הוצאות כינוס שהוצאו במסגרת כינוס נכסים מטעם נושה רגיל יישולמו במסגרת תיק כינוס נכסים מטעם הנושה המובטח (פס"ד מחוזי ב"ש 31.12.01 ע"א 1136/00). 193
- בית המשפט מאשר החלטת ראש ההוצל"פ לבטל מינוי של כונס נכסים מטעם הנושה המובטח, לאחר שהתברר בדיעבד שהוסתר ע"י הנושה המובטח בבקשת מינוי הכונס דבר קיומו של כונס קודם (מטעם נושה רגיל), שמונה ע"י בית המשפט בתיק אחר. בית המשפט קובע שאין צורך במינוי כפול כזה, כאשר הדגש הוא על אי-גילוי דבר קיום הכונס הקודם, שהיה ידוע היטב לנושה המובטח (החלטה מיום 16.11.08 של בימ"ש מחוזי נצרת ב-בר"ע 162/08 אנטון בדעאן נ' עזבון המנוח סאמי בדעאן ז"ל). 316
