כינוס נכסים בהוצאה לפועל - מפתח עניינים
אנא עיין בתפריט הימני המכיל את מפתח העניינים המלא ובחר בנושא הרצוי.
להלן העדכונים האחרונים בתחום כינוס נכסים בהוצאה לפועל:
(עודכן לאחרונה בתאריך 7 באוגוסט 2010)
מקרים מיוחדים בהם ממונה כונס נכסים בהוצאה לפועל
מינוי כונס על מניות של החייב בחברה בע"מ:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ למנות כונס שמונה על מניות החייב בחברה בע"מ, כמנהל של החברה, תוך דחיית טענה שרשם ההוצל"פ לא היה מוסמך לכך (רע"צ (שלום ת"א) 3513-05-10 פלג פלורנטין השקעות בע"מ נ' סהראי (לא פורסם, 10.6.10)). 621
מעמדו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל
על עצמאותו של כונס הנכסים שלא משמש בהליכי כינוס הנכסים כשליח של הזוכה שלבקשתו הוא מונה לתפקידו:
ביהמ"ש פוסק כי בשל מעמדו המיוחד של כונס נכסים בהוצאה לפועל (הכונס מונה לבקשת נושה מובטח ולשם מימוש הנכס הממושכן), מסמכותו ואף מחובתו להגיש תביעה משפטית כספית שיש בה כדי להעשיר את קופת הכינוס (במקרה הנדון – תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם מכר), למרות שהחוב לנושה המובטח כבר סולק, והכל לטובת שאר הנושים הרגילים של החייב, שמצפים ברגיל לקבל דבר מה מיתרת הכספים הנותרת בקופת הכינוס לאחר פירעון החוב המובטח (ת"א (מחוזי ת"א) 2423/06 גדעון פרום, עו"ד נ' גלובוס (לא פורסם, 23.6.10)). 614
הליכי מימוש משכנתא/משכון - מבחר סוגיות
ביטול אישור שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל למכר:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לאשר מכר ומבטל את ההחלטה. ביהמ"ש קובע כי התקיימו פגמים חמורים מהותיים ומצטברים בהליכי המכר שמצדיקים את ביטול הליכי המכר ואת עריכתם של הליכי מכר חוזרים. הפגמים שנפלו כללו: אי-המצאת בקשת הכונס לאישור המכר לידי החייב (לשם קבלת תגובתו), ציון שגוי בפרוטוקול ההתמחרות כי החייב נכח בהתמחרות בזמן שאין חולק על כך שהחייב לא נכח בהתמחרות, ואי-המצאת חוות הדעת העדכנית לגבי שווי הנכס לידי החייב (לבחינתה וכדי שהוא יוכל להגיש חוות דעת נגדית). ביהמ"ש שם דגש חזק על החובה לנהוג עפ"י הוראות חוק ותקנות ההוצאה לפועל בהליכי כינוס ומכר בכינוס, שכן יש בהוראות אלו כדי לאזן בין זכויות הצדדים ולהתוות "פרוצדורה מוסדרת ומדויקת למכירת המקרקעין". בהקשר זה קובע ביהמ"ש כי "יש לדקדק במיוחד בהוראות הדין בדבר מכירת מקרקעי החייב, משהמדובר במימוש דירת מגורי החייב ויש לדאוג לנהל את כל שלבי ההליך ביושר והגינות". יחד עם זאת מוסיף ביהמ"ש: "...מוכנה אני להניח, מבלי להכריע בדבר, כי יתכנו מקרים חריגים בהם בית המשפט ייעתר מכוח סמכותו הטבועה, או כל סמכות אחרת, "לרפא" פגמים או חסרים פרוצדוראליים לא מהותיים בהליכי המכר, ובלבד שהדבר אינו מביא לעיוות דין ופגיעה בזכויות החייב מעבר למידה הדרושה והראויה." (רצ"פ (מחוזי ת"א) 1382-09 מקייטן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 20.7.10)). 616
מכר עצמי:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שלא להתיר מכר עצמי, מאחר שבקשת החייבים להתיר להם לבצע מכר עצמי (עפ"י הוראות 81ב1(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל) היתה חסרה פרטים ומסמכים מהותיים לגבי שווי דירת המגורים ולגבי פרטי וסכום המכר המבוקש של הדירה. ביהמ"ש אומר כך: "החייב נדרש להוכיח, להנחת דעת ראש ההוצאה לפועל, כי ההליך אותו הוא נוקט לא יפגע בנושה, ועל כן, על המבקש להודיע לרשם ההוצאה לפועל פרטים מהותיים, לכל הפחות ערך הנכס (על ידי המצאת ראיה כלשהיא לגבי המחיר שבו ניתן למכור את הנכס). הודעה כללית, לפיה בכוונת המבקשים למכור את הנכס, אינה ממלאת אחרי הוראות הסעיף הנ"ל." יחד עם זאת נפסק, כי לא חלה על החייבים "חובה להבטיח בשלב זה כי התמורה תגיע לנושה, שהרי ההסכם עם אותו צד ג' טעון אישור רשם ההוצאה לפועל.." (רע"צ (שלום חדרה) 23600-03-10 שטרית נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 6.6.10)). 617
פרוצידורת מימוש נכס מקרקעין ע"י כונס הנכסים בהוצאה לפועל
הוצאות כינוס:
ביהמ"ש מותח ביקורת על כונס על כך שלא דאג לבקש אישור מראש מרשם ההוצאה לפועל לגבי הוצאות משמעותיות, אך חרף ביקורת זאת מבטל ביהמ"ש החלטה של רשמת ההוצאה לפועל שלא אישרה ההוצאות (הוצאות שמירה, אחזקה וחשמל) ומחזיר אליה הדיון הענייני בשאלת אישור ההוצאות בנסיבות (רע"צ (שלום ת"א) 35397-03-10 עו"ד רונן מטרי-כונס נכסים נ' עו"ד יצחק מלכו ומיכאל רוהר (לא פורסם, 10.5.10)). 612
פרוצידורת מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) על דירת מגורים של החייב
חובת הקפדה על הגשת בקשת ביצוע כדין ומתן זכויות לפי סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש המחוזי הופך החלטות רשם ההוצאה לפועל ובימ"ש השלום ופוסק, כי הבנק למשכנתאות הזוכה שפתח תחילה תיק הוצאה לפועל למימוש משכון על זכויות הלווים (הקונים) ואח"כ צירף לאותו תיק את המוכרים (מכוח משכון נפרד ומקביל שהמוכרים מישכנו לטובת אותו בנק), לא נהג כדין, והיה על הבנק להגיש בקשה חדשה לביצוע המשכון הנפרד של המוכרים, וכך לאפשר להם למצות את זכויותיהם לקבל אזהרה ולפעול עפ"י זכויותיהם שבסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מדגיש את החובה להקפיד על מילוי הוראות הדין המאזנות בין זכויות הצדדים (הוראות המגולמות באותו סעיף חוק) (רע"א (מחוזי ת"א) קרמה נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 618
המקרים בהם מותר לבעל משכון על זכות אובליגטורית בלבד לממש בהוצאה לפועל את נכס המקרקעין עצמו:
ביהמ"ש קובע, אמנם בשלב שלאחר מינוי כונס ולגבי בקשת כונס לאשר מכר (אך לגבי סיטוציה בסיסית בה דנה הלכת שטיינמץ), כי בטרם ייאושר מכר כאשר הזכויות עדיין רשומות ע"ש צדדי ג' (שמכרו הזכויות לחייבים), מן הראוי לקבל את עמדתם הפוזיטיבית של צדדי ג' למכר ולא להסתפק בכך שדואר רשום ששלח אליהם הכונס חזר בציון "לא נדרש" (רע"צ (שלום חיפה) 42054-05-10 ברינט נ' ח'ורי (לא פורסם, 20.7.10)). 615
פינוי מקרקעין למגורים:
העליון לא מעניק סעד זמני של פינוי מדירת מגורים, לאור השיהוי בהליך, לאור שפע ההזדמנויות שהיו לחייבים לתקוף את תוקף שטר המשכנתא והם לא עשו זאת, וגם לאור העובדה שהחייבים בעצמם הסכימו בעבר לפנות את הדירה והדבר קיבל אף תוקף של פס"ד (רע"א 3844/10 אסייג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 18.5.10)). 605
הגנת דירת המגורים (סידור חלוף ודיירות מוגנת)
תוקף סעיף בשטר משכנתא/משכון שבו מוותר החייב (הלווה) על סידור חלוף (לפי ההסדר שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל):
ביהמ"ש מבטל הוראה בשטר המשכון בדבר פטור מהענקת דיירות מוגנת ודיור חלוף, לאחר שביהמ"ש שמע ראיות כל הנוגעים בדבר והשתכנע שהבנק לא יצא ידי חובת הבהרת משמעות סעיף הפטור. ביהמ"ש אומר בהקשר זה הדברים הבאים: "יוצא אפוא כי על הבנק מוטלת החובה שלא להסתפק בניסוח האחיד והסתום של הויתור על הזכות האמורה אלא עליו להוסיף ולהבהיר בעל פה או במסמכים מפורטים וברורים אודות קיומה של הזכות ואודות הויתור עליה וכן נפקות הויתור על הזכות". וביהמ"ש אף נותן המלצה לפעולה: "מן הראוי כי הבנק ישקול לנסח מסמך נפרד לגבי ויתור על זכות לדיור חלופי ולהחתים עליו את הממשכן, בנפרד משטר המשכון, באופן אשר יבטיח את חובת ההסבר המתחייבת". (ת"א (מחוזי ב"ש) 4020/05 עמר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 6.8.08)). 600
ביהמ"ש פוסק, כי ההסבר בעל-פה שיש ליתן לגבי סעיף פטור בשטר משכנתא לגבי הגנת סידור חלוף שונה בתוכנו מזה שלגבי הגנת דיירות מוגנת. במקרה הנדון ביהמ"ש קבע כעובדה כי עוה"ד שהסביר לחותמים על שטר המשכנתא הזהיר אותם כי הם עלולים להיזרק מהבית, אך הסבר זה מספיק לצורך שלילת הגנת הדיירות המוגנת אך אינו מספיק לצורך שלילת הדיור החלוף. ביהמ"ש קובע גם, כי הלכת העליון בעניין "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) חלה גם כאשר לא מדובר בבטוחה להלוואה (ת"א (מחוזי מרכז) דקר נ' עזבון המנוח פומרנץ (לא פורסם, 24.5.10)). 604
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
תוכן סידור חלוף שנקבע בהלכה הפסוקה (לפי ההסדר שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שקבע סידור חלוף בדרך של תשלום 36,000 ש"ח המבוסס על תשלום דמי שכירות של 4,000 ש"ח לחודש למשך 9 חודשים. יצוין, כי מדובר בנושה רגיל שמימש את דירת המגורים בהוצאה לפועל בעקבות עיקול על הדירה. עוד יצוין, כי ביהמ"ש קובע שעל החייב הנטל להציג מלוא השיקולים והנתונים הרלוונטיים לצורך קביעת תוכן הסידור החלוף, ואם החייב לא עושה זאת, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע את הסידור החלוף על סמך הנתונים החלקיים בתיק, על סמך הערכה כללית, על סמך ידיעה שיפוטית וגם על סמך העובדה שהחייב התגורר בדירה במשך 5 שנים מאז החלו הליכי הכינוס, ובכל אותו הזמן היה על החייב להיערך לשלב הפינוי הצפוי (רע"צ (שלום ת"א) 26466-02-10 חיננזון נ' א. חטר ישי, משרד עו"ד (לא פורסם, 13.4.10)). 607
דיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר:
ביהמ"ש המחוזי מאבחן את ההלכה המחייבת הנ"ל של ביהמ"ש העליון (הלכת פרמינגר ע"א 3295/94) וקובע, כי, למרות הקביעה הכללית בעניין פרמינגר, כן תוענק לחייבת במקרה הנדון דיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר חרף כך שאין על שמה זכויות רשומות בלשכת רישום המקרקעין אלא זכויות חוזיות בלבד בנכס המקרקעין. ביהמ"ש משתית את האיבחון הנ"ל על כך, שבשונה מעובדות עניין פרמינגר, נכס המקרקעין בתיק זה הוא דל. הערה שלנו: מדובר באיבחון תקדימי שעלול ליצור אי-ודאות וחוסר יציבות בשאלה המשפטית שהוכרעה עקרונית וברורות בהלכת פרמינגר (ה"פ (מחוזי ת"א) וורשה נ' בנק מזרחי (לא פורסם, 20.6.10)). 603
ביהמ"ש פוסק, כי ההסבר בעל-פה שיש ליתן לגבי סעיף פטור בשטר משכנתא לגבי הגנת סידור חלוף שונה בתוכנו מזה שלגבי הגנת דיירות מוגנת. במקרה הנדון ביהמ"ש קבע כעובדה כי עוה"ד שהסביר לחותמים על שטר המשכנתא הזהיר אותם כי הם עלולים להיזרק מהבית, אך הסבר זה מספיק לצורך שלילת הגנת הדיירות המוגנת אך אינו מספיק לצורך שלילת הדיור החלוף. ביהמ"ש קובע גם, כי הלכת העליון בעניין "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) חלה גם כאשר לא מדובר בבטוחה להלוואה (ת"א (מחוזי מרכז) דקר נ' עזבון המנוח פומרנץ (לא פורסם, 24.5.10)). 604
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
סוגיות מיוחדות:
ביהמ"ש דוחה טענת שיהוי של בנק למשכנתאות במסגרת תובענת חייב להצהיר על בטלות סעיף פטור על דיירות מוגנת, תוך יישום ההלכה (עליון 5793/96 + עליון 5634/90) לפיה "בית המשפט לא ידחה תביעה להכיר בזכות קניינית רק בשל שיהוי בהגשת התביעה אלא בנסיבות מיוחדות" (ע"א (מחוזי ת"א) 2210/05 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' תנעמי (לא פורסם, 30.6.10)). 601
ביהמ"ש פוסק, כי חייב שנוקט בהליך שמטרתו לשלול את תוקף שטר המשכנתא כולו מחויב לטעון במסגרת אותו הליך גם כל טענותיו בעניין דיירות מוגנת וסידור חלוף, ואם לא יעשה כן וטענתו בהליך המקורי הנ"ל תידחה, יהיה מנוע בעתיד (על יסוד כללי השתק העילה ו/או מניעות) מלהעלות טענה בדבר תוקף הוראה שטר המשכנתא הנוגעת לויתור על דיירות מוגנת/סידור חלוף (ע"א 10443/08 לופו נ' בנק אגוד לישראל (לא פורסם, 22.7.10)). 602
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
כינוס נכסים בהוצאה לפועל והליכי חדלות פירעון של החייב
הכפפת כונס נכסים הכנסים בהוצאה לפועל לפיקוח של בית המשפט של פירוק/פשט"ר:
ביהמ"ש מוחק בקשה של כונס נכסים בהוצאה לפועל (בתיק הוצאה לפועל למימוש משכון), תוך קביעה שלאור הוראות פקודת ותקנות הפש"ר אין כל צורך באישור ביהמ"ש של פש"ר להליכי מימוש משכון. הערה שלנו: החלטה זו, שלא מאזכרת כל הלכה פסוקה, עומדת בסתירה להלכת "גרבש" ויוצרת אי-בהירות לגבי שאלת הפיקוח המסוים של ביהמ"ש של פש"ר על הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל (פש"ר (מחוזי ת"א) 27603-11-09 עו"ד אברהם ניזרי – כונס נכסים נ' ינקוביץ (לא פורסם, 6.5.10)). 620
הליכי מימוש וכינוס כפופים לעקרון תום הלב מצד הזוכה ולשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל לגבי סבירותם ומידתיותם
זכותו של בעל משכנתא להחליט אם ומתי ואיך לממש את הנכס כפופה לעקרון תום הלב ולחובתו להתחשב בנושים האחרים:
ביהמ"ש קובע כי לבנק למשכנתאות הפועל למימוש משכנתא בהוצאה לפועל יש זכות לחדש הליכי מימוש המשכנתא, למרות שלא קיים חוב פיגורים (עקב עמידת החייב בהסדר חוב) ונוכח רצונם של נושים רגילים למימוש הנכס הממושכן. הערה שלנו: במקרה הנדון לא התעוררה השאלה (וממילא לא נדונה השאלה) האם ניתן לכפות על הנושה המובטח מימוש של בטוחתו נוכח רצון הנושים הרגילים, כאשר בנסיבות המקרה שנדון בפסה"ד הנושה המובטח כן היה מעוניין במימוש הבטוחה ולכן לא התעוררה שאלת כפייתו לממשה (ה"פ (מחוזי ת"א) 1661-09 סבראגו נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 7.7.10)). 613
שכרו של כונס נכסים הכנסים בהוצאה לפועל
מיהות הגורם שצריך לשאת בתשלום שכר הטרחה של כונס הנכסים:
ביהמ"ש דן בסיטואציה חריגה, בה כונס נכסים שמונה לבקשת בנק, נושה רגיל של החייב, פעל בהליכי כינוס אך בסופו של דבר ומסיבות שלא תלויות בכונס ובבנק (החייב נכנס להליכי פשיטת רגל) הנכס שבכינוס לא מומש באמצעות הכונס ולא נמצא גורם שהיה מוכן לשלם שכ"ט כונס, גם לא הבנק הזוכה. ביהמ"ש מגיע למסקנה סופית לפיה ראוי שהבנק יישא בשכ"ט כונס בנסיבות. ביהמ"ש קובע כי אין בנמצא לגבי מינוי כונס בהוצאה לפועל הוראות דוגמת אלו שבתקנות סד"א (תקנה 389(א) + ע"א 438/85) המסדירות כיצד ייחושב שכה"ט וע"י מי הוא יישולם, תוך שביהמ"ש מזכיר את סעיף 9(ב) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו על החייב לשאת בשכ"ט כונס, אלא אם הזוכה ביקש נקיטתם בחוסר תום לב. ביהמ"ש מציין כי אכן יתכנו מצבים בהם כונס נוטל על עצמו מראש סיכון שלא ייווצרו כספים מהם יוכל ליטול את שכר טרחתו, אך בנסיבות המיוחדות ביהמ"ש קובע שיש מקום שהערכאה השיפוטית תגיע לפתרון ראוי שמפצה את הכונס על טרחתו (ע"א (מחוזי ת"א) 2689/08 יעקב רגב, עו"ד נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 21.6.10)). 611
שכר במקרה של מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) לגבי דירת מגורים:
פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המאוחר של פירעון החוב, ולא למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל. יצוין, כי בפס"ד זה לא מאזכר ביהמ"ש כל פסיקה אחרת, גם לא את פסיקתו של אותו מותב שכתב הלכה זהה בנושא (הכוונה לפסה"ד הנ"ל ב-בר"ע 2320/04) (בר"ע (מחוזי ת"א) 1498/04 קרת אלחנן-כונס נכסים נ' יצהרי (לא פורסם, 27.4.06)). 610
פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב. הערה שלנו: הלכה זו עומדת בסתירה לשתי ההלכות (המאוחרות יותר) הנ" ב-בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04 (בר"ע (מחוזי ב"ש) יוסי עקיבא-עו"ד נ' סרור (לא פורסם, 12.7.04)). 609
ביהמ"ש מיישם את ההלכה העדיפה בעיניו (מבין ההלכות הסותרות הנ"ל: בר"ע 619/04 מול בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04) וקובע: פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב (רע"צ (שלום ת"א) 38603-04-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דנינו (לא פורסם, 8.6.10)) 608
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי כאשר משולמת בפועל תמורת מכר העולה על סכום המכר הבסיסי שאושר (וזאת בשל מימוש סנקציה של תשלום באיחור לפי תנאי המכר), יש לגזור את שיעור שכ"ט הכונס לפי תקנה 5 לתקנות השכר מהתמורה בפועל (לרבות התוספת הנ"ל בגין התשלום באיחור) (רע"צ (שלום ת"א) 35397-03-10 עו"ד רונן מטרי-כונס נכסים נ' עו"ד יצחק מלכו ומיכאל רוהר (לא פורסם, 10.5.10)). 612
קופת הכינוס
חלוקה לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש מאשר את החלטת רשם ההוצאה לפועל ואת חוקיות פעולת מזכירות ההוצאה לפועל, שלפיהן חולקו כספים שנתקבלו עקב הליך שננקט ע"י זוכה בתיק רגיל לזוכה בתיק מזונות, חרף כך שבתיק המזונות לא ננקט כל הליך רלוונטי לכספים. נפסק, כי השינויים שהוכנסו בהוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל בתיקון 29 לא שינו את המצב בכל הנוגע לעדיפותו של חוב המזונות, כך שהן לפני והן אחרי תיקון 29 נהנה חוב מזונות מקדימות ועדיפות בחלוקת כספים, ללא כל צורך שהזוכה בתיק המזונות ייזום הליך כדי ליהנות מקדימות זו (רע"צ (שלום רמלה) 37031-04-10 ברוך נ' דור (לא פורסם, 18.5.10)). 619
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, תוך פרשנות סעיפים 76 + 75 +9 + 10 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 5+6 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), כי מתוך כספים שנגבו בהוצאה לפועל תסולק תחילה האגרה הדחויה, שהינה בעלת עדיפות על פני שכ"ט עו"ד, למרות שדין שכ"ט כדין הוצאות (רע"צ (שלום חיפה) פרץ נ' ארביב (לא פורסם, 29.6.10)). 622
