עיקול - כללי
- מהו עיקול
- מטרת העיקול
- חל איסור על עיקול שכל מטרתו היא הפעלת לחץ על החייב, והעיקול חסר תועלת כלכלית
- על ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול זמני
- דו"ח עיקול כ"תעודה ציבורית"
- פרשנותו של צו עיקול
- פגיעת העיקול בזכות הקניין
- עיקול נכס בעל מאפיינים אישיים
- עיקול כלל נכסי החייב בידי צד שלישי
- צד שלישי, שעל נכסיו מוטל עיקול, קונה בכך מעמד בהליך ההוצאה לפועל
- פיצול בין עיקול ברישום לבין הוצאה של מיטלטלין
- עיקול ברישום של מיטלטלין
- עיקול בשטר
- מעמדה של כתובת החייב הרשומה בלשכת ההוצאה לפועל לצורך עיקול מיטלטלין
- עיקול רכב ע"פ מס' ת.ז. בלבד של החייב
- עיקול עצמי (כאשר המעקל הוא גם החייב)
- עיקול רכב שלא רשום במשרד הרישוי על שם החייב (הברחת נכסים)
- עיקול שכר עבודה
- עיקול זכות של החייב ביחס לנכס הרשום אצל מינהל מקרקעי ישראל (ולא בלשכת רישום המקרקעין)
- עיקול זכות לדיירות מוגנת בנכס מקרקעין (זכות מול מנהל מקרקעי ישראל ו/או עמידר)
- על הדמיון בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול ע"פ פקודת המסים (גביה)
- טענה לפיה אין לחייב זכויות בנכס המעוקל בידי צד שלישי, צריכה להיטען ע"י צד שלישי, ולא ע"י החייב
- אין לחייב זכות בדין לפדות ולבטל עיקול שהוטל על נכס מקרקעין שלו
- פדיון מיטלטלין בתיק הוצאה לפועל ששיכים לחייב ולבת זוגו – מה נפקותו? האם מהווה מכר ע"י רשות? האם מחסן המיטלטלין מהליכי עיקול ע"י נושים אחרים?
- מימוש עיקול מיטלטלין ששייכים לחייב + לבת זוגו לפי הילכת השיתוף
- ביטול עיקול
- המרת עיקול בערובה אחרת
- אחריות לנזק שנגרם למיטלטלין שעוקלו כדין
- הטלת וביטול עיקולים על מקורות הכנסה של חייב, בזיקה לצו תשלומים שנקבע לו
מהו עיקול
- אין בדין הגדר מפורשת של "עיקול". עיקול הוא פעולה משפטית, המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו, והיא באה להגביל את הסחירות של הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהזוכה יוכל להיפרע חוב המגיע לו. וכן, העיקול רק מהווה מעין שימת יד של בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל על נכס פלוני שבית המשפט או ההוצאה לפועל יממשוהו וממנו יגבו את החוב, ולצד השלישי המחזיק בנכס אסור לעשות בנכס עיסקה שאינה מתיישבת עם מהותו של סעד העיקול ושתסכל את מטרתו. (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
- עיקול הוא כלי דיוני בלבד ועל כן אין הוא מקנה למעקל זכויות מהותיות בנכס שעוקל, אם כי העיקול משמש בידי נושים אמצעי חשוב להבטחת פירעונם של חיובים שונים (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
מטרת העיקול
מטרת העיקול היא להבטיח פירעון החוב לידי הזוכה-המעקל, והחשש מפני סיכול מטרה זו הוא שמנחה את בתי המשפט בבואם לפרש צווי עיקול ולקבוע את פעולתם. (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
חל איסור על עיקול שכל מטרתו היא הפעלת לחץ על החייב, והעיקול חסר תועלת כלכלית
פסק דין חשוב שקובע כך (פסק דין מחוזי חיפה 10.7.07 ע"א 3470/06 ). 167
על ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול זמני
- עיקול זמני אצל בנק מחזיק תופס רק את הכספים שהיו מצוים בחשבון הבנק בעת (יום) הטלת העיקול, ואילו בהוצאה לפועל הצו תופס כספים שנכנסו במשך 3 חודשים שמיום הטלת העיקול. (פסק דין מחוזי ת"א 9.10.05 ע"א 2724/03). 133
- העליון, בפס"ד תקדימי ועקרוני, מאשר ההלכה הנ"ל בע"א 2724/03 וקובע כי התכליות השונות (של עיקול זמני ושל עיקול בהוצאה לפועל) מחייבות פרשנויות שונות (של שני סוגי העיקולים הנ"ל), כך שהעיקול הזמני מצומצם בהרבה בהיקפו, ו"לוכד" את הנכסים רק ביום הוצאתו (פס"ד עליון 25.5.08 רע"א 10826/05 + רע"א 11918/05 הרכב שופטים). 353
- עיקול המוטל מכוח תקנות סד"א, כמו סעדים אחרים באותן תקנות, נועד בעיקרו למנוע שינוי במצבו המשפטי של הנכס המעוקל עד להכרעה בתובענה, ולהבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין לכשינתן. בכך נבדל העיקול הזמני המוטל על פי תקנות סד"א מעיקול המוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל. עיקול בהליכי הוצאה לפועל אינו צופה פני עתיד אל חיוב כספי או אחר שטרם נפסק. נקודת המוצא של העיקול בהליכי הוצאה לפועל היא קיומו של חוב פסוק, אשר לצורך גבייתו המהירה והיעילה עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה ובהם העיקול (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
- דוגמא של נוסח צו עיקול זמני טיפוסי בבימ"ש (צו מיום 8.8.08 של בימ"ש מחוזי ת"א בתיק בש"א 15162/08). 370
דו"ח עיקול כ"תעודה ציבורית"
- בית המשפט מאזכר הלכת העליון בע"פ 416/75 מ"י נ' שמשון נוריאני וקובע, כי דוח עיקול/תפיסה של מיטלטלין מהווה "תעודה ציבורית" כמובן הביטוי בסעיף 29 לפקודת הראיות (פס"ד שלום ת"א 13.4.08 ת"א 68981/06). 311
פרשנותו של צו עיקול
יש להעניק לצו עיקול פרשנות תכליתית (פסק דין מחוזי ת"א 9.10.05 ע"א 2724/03). 133
פגיעת העיקול בזכות הקניין
שומה עלינו לזכור, כי העיקול פוגע קשות בזכות הקניין של בעל הנכסים ומונע ממנו שימוש והנאה בנכסים השייכים לו בדין. פגיעה זו, המכבידה על החייב, קשה היא עוד יותר כאשר מדובר בצד שלישי, אשא אינו מעורב ישירות בסיכסוך שבין הצדדים. בפסק הדין אושררה קבלת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, כך שהוחלט בערעור לצמצם את סכום העיקול, בנסיבות התיק (החלטה עליון 30.10.06 5509/06). 27
עיקול נכס בעל מאפיינים אישיים
- הלכה שנקבעה בדעת רוב ונדחתה לגביה בקשה לדיון נוסף, לפיה לא ניתן לעקל ולממש את מאפייניה האישיים (להבדיל מהכלכליים) של מכסת חלב. ייצויין, כי איסור עיקול זה לא קיים במפורש בחיקוק עצמו (החלטה עליון 7.7.03 דנ"א 3368/03). 23
- בית המשפט דוחה טענת חייב, לפיה פיצויים בגין נזקי גוף הינם בגדר זכות אישית שלא ניתנת לעיקול (פס"ד מיום 23.10.08 של בימ"ש שלום בת"א ב-ת.א. 38657/06 אריה בע"מ נ' אושרי נועם). 391
עיקול כלל נכסי החייב בידי צד שלישי
- בית המשפט פוסק, במסגרת הליך של "טען ביניים", כי סכום כסף שהגיע לידי הצד השלישי (המבקש בהליך) בחלוף 3 חודשים מיום המצאת צו העיקול לידי הצד השלישי (שהוא המועד הנקוב בסעיף 44(א) לחוק ההוצאה לפועל), לא נחשב כמעוקל ולכן לא יכול להיות נושא להתדיינות בטען ביניים ולכן על הצד השלישי להעבירו לידי החייב (פס"ד מיום 23.10.08 של בימ"ש שלום ת"א ב-ת.א. 38657/06 אריה בע"מ נ' אושרי נועם). 391
צד שלישי, שעל נכסיו מוטל עיקול, קונה בכך מעמד בהליך ההוצאה לפועל
- לא ניתן מחד, לעקל את כספיו של אדם (שיש לו חשבון בנק משותף עם החייב) ומאידך, לטעון כי אין לו כל מעמד בהליך ההוצאה לפועל. דבר זה יהווה פגיעה חמורה בקניין של אדם ובזכותו להליך הוגן. (החלטה עליון 30.10.06 5509/06). 27
פיצול בין עיקול ברישום לבין הוצאה של מיטלטלין
- פס"ד הדן בהרחבה בנושא זה, תוך צירוף המדינה להליך, לאור חשיבות ועקרוניות הנושא. נפסק, תוך קבלת עמדתה העקרונית של המדינה, כי המדיניות הכללית של הפיצול שבנדון הוא ראוי ומושתת גם על עיקריות המידתיות הגלום בסעיף 8 (ב) לחוק ההוצאה לפועל (נקיטת הליך חמור פחות). במקרה הקונקריטי, נדחה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שחייב נקיטת הליך מקדים נוסף של עיקול ברישום, לאחר שהליך עיקול קודם של מיטלטלין הסתיים בהוצאת מיטלטלין שהניבו גביה של חלק מהחוב הפסוק (פס"ד מחוזי ת"א 21.12.05 בר"ע 2443/03). 290
עיקול ברישום של מיטלטלין
- בית המשפט מקבל את עמדת קבלן ההוצאה לפועל והנהלת בתי המשפט, לפיה ניתן להוציא גם מיטלטלין שלא נרשמו בדוח העיקול ברישום. בית המשפט מציין, כי מכוח החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר ביצוע עיקול מיטלטלין מעוקלים כל המיטלטלין המצוים בנכס של החייב, כאשר בדוח העיקול נרשמים רק מס' פריטים מסוימים. הערה: מעניין לציין, כי התובע הוא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, שלבקשתו בוצע הליך העיקול, ותובע זה חויב בתביעה נפרדת לשלם לבעל מיטלטלין שהוצאו פיצוי, שאת השיפוי בגינו הוא תובע בהליך זה (פס"ד תביעות קטנות פ"ת 28.11.07 ת"ק 574/07). 260
עיקול בשטר
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שחייבה צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בנסיבות בהן צד ג' הוציא שיק לפקודת החייב (נאמן של החייב) במועד שקדם למועד מסירת צו העיקול לידי צד ג', כאשר אף מועד הפירעון הרשום בשיק קדם למועד מסירת העיקול, אך בפועל השיק נפרע רק לאחר שצו העיקול נמסר לצד ג' בנסיבות בהן היה ביכולתו של צד ג' למנוע את פירעון השיק ו/או לפנות לקבלת הוראות, אך תחת זאת מסר הודעה לקונית ולא מספיקה לפיה העיקול לא תפס דבר. ביהמ"ש קובע שבנסיבות לא עומדת לצד ג' הגנת "הצדק סביר". ביהמ"ש מזכיר ההלכה הפסוקה הרלוונטית בעליון (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג(2)864+ רע"א 5222/93 גוש 1992 בנין בע"מ נ' חברה חלקה 168 בגוש, תק-על 94(2)) (פס"ד 17.5.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 5791-01-09 מיכל דוד נ' דיפו גלוב בע"מ). 500
מעמדה של כתובת החייב הרשומה בלשכת ההוצאה לפועל לצורך עיקול מיטלטלין
- נפסק כי לא נפל פגם בהליך עיקול מיטלטלין ברישום, למרות שהוברר כי במועד הדבקת דוח העיקול במקום החייב לא התגורר במקום, וזאת בנסיבות התיק, בהן הזוכה פעל באופן סביר וע"פ כתובתו הרשומה של החייב במשרד הפנים וע"פ מצג שהוצג בעניין ע"י החייב (פס"ד שלום חיפה 18.9.07 ת"א 5203/06). 221
- פס"ד זה מהווה דוגמא לכך שעלול להיגרם נזק של ממש לצד ג', שכתובתו היא זו הרשומה בטעות בתיק ההוצאה לפועל ככתובת החייב, בשל הליך הוצאת מיטלטלין שלא קדם לו הליך מסודר של עיקול ברישום של המיטלטלין (פס"ד קטנות רמלה 14.5.08 ת"ק 1006/08). 363
עיקול רכב ע"פ מספר תעודת זהות בלבד של החייב
- בעקבות החלטה תקדימית של הרשם עודד מאור, ראש ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל 0113255047, הושג הסדר מחייב בין לשכות ההוצאה לפועל לבין משרד הרישוי בדבר עיקול זה. מצ"ב גם חוזר העבודה (מצ"ב החלטת הרשם + החוזר – 28).
עיקול עצמי (כאשר המעקל הוא גם החייב)
- העליון דן במקרה בו חייבים בהוצאה לפועל ביצעו עיקול עצמי – הטילו עיקול במסגרת תביעה משפטית מקבילה אותה הגישו נגד הזוכה, על זכות הזוכה לקבל מהם את כספי החוב בהוצאה לפועל. באותו מקרה סכום החוב בהוצאה לפועל היה גדול פי כמה מסכום העיקול בהליך המשפטי, כאשר נוצר מצב שבו החייבים שילמו כספים להוצאה לפועל ואלו עוכבו ולא הועברו לידיה, והשאלה שנדונה היא האם לזוכה יש זכות לקבלת הכספים. העליון פסק, כי יש להעביר לזוכה כל כסף שנגבה בהוצאה לפועל, בכפוף לכך שכאשר סכום החוב בהוצאה לפועל יפחת ויחפוף לסכום העיקול בהליך המשפטי (סכום העיקול העצמי), לא תוכל הזוכה למשוך כספים נוספים, עד לפקיעת העיקול העצמי (החלטה עליון 19.6.07 רע"א 4223/06). 354
ביהמ"ש לא מאפשר עיכוב הליכי הוצאה לפועל נוכח צו עיקול עצמי שהוצא בהליך משפטי מקביל בו תובע החייב את הזוכה, והכל בנסיבות המקרה בהן, בין היתר, הוכח שאין בידי החייב הכספים לפי פסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל (בר"ע 564/01 (מחוזי ב"ש) שי אברהם נ' אבשלום חדד (לא פורסם, 3.9.01)). 239
ביהמ"ש קובע כי עיקול עצמי בביהמ"ש, בנסיבות העניין, גרם לעיכוב ביצוע פסה"ד בהוצאה לפועל, באופן שפוטר את החייב מתשלום סנקציה בגין איחור בביצוע פסה"ד (ע"א 2750/04 (מחוזי חיפה) עו"ד בסטוני נ' קלינגר (לא פורסם, 10.2.05)). 240
ביהמ"ש לא מאשר הטלת עיקול עצמי זמני במסגרת תביעת החייב נ' הזוכה, תוך קביעה שמטרת בקשת העיקול היתה ניסיון לסכל את ביצוע פסה"ד לטובת הזוכה בהוצאה לפועל (בש"א 15483/07, ת"א 2171/07 (מחוזי ת"א) שועית בע"מ נ' אשד (לא פורסם, 11.9.07). 241
ביהמ"ש קובע כי לא היה בכוחו של העיקול העצמי בביהמ"ש, בנסיבות העניין, כדי לגרום לעיכוב ביצוע פסה"ד בהוצאה לפועל, בכל הנוגע לרכיב ריבית הפיגורים, שנפסק שהוא כן מגיע לזוכה, חרף צו העיקול העצמי הזמני (ע"א 3487/05 (מחוזי ת"א) גוליאן קון נ' ג'ראלד וורנר (טרם פורסם, 30.8.09)). 242
ביהמ"ש רואה בעין לא יפה עיקול עצמי שבוצע, כדרך להתחמקות מתשלום נדרש בפועל וישירות לצד שכנגד (בע"מ 6633/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 28.8.08)). 243
עיקול רכב שלא רשום במשרד הרישוי על שם החייב (הברחת נכסים)
- העליון מאשרר הליכי עיקול ואף תפיסה של רכב שאינו רשום ע"ש החייבת, תוך אישרור ההחלטה להרים מסך בין החברה החייבת לבין חברה צד ג' (החלטה עליון 19.6.00 רע"א 510/00). 262
- בית המשפט מאזכר את הוראות הדין והפסיקה וקובע, כי ניתן לעקל רכב שאינו רשום ע"ש החייב וכי, בנסיבות העניין, החייב ביצע הברחת נכסים לידי אחיו, בעל הרכב הרשום, וזאת ע"פ "אותו המירמה" שפורטו בפסה"ד (פס"ד שלום ת"א 14.8.07 ת"א 24235/05). 228
עיקול שכר עבודה
- נפסק, כי מרגע הטלת העיקול הוא תופס ומתמשך לכל אורך תקופת העבודה של החייב אצל צד ג', ואינו מוגבל רק לשלוש משכורת (על יסוד טענה לפיה צו העיקול תקף למשך 3 חודשים) (פסק דין מחוזי חיפה 8.1.08 ע"א 4524/07). 265
- נפסק, כי מרגע הטלת העיקול הוא תופס ומתמשך לכל אורך תקופת העבודה של החייב אצל צד ג', ואינו מוגבל רק לשלוש משכורת (על יסוד טענה לפיה צו העיקול תקף למשך 3 חודשים) (פסק דין מחוזי חיפה 13.8.02 ע"א 2021/02). 266
עיקול זכות של החייב ביחס לנכס הרשום אצל מינהל מקרקעי ישראל (ולא בלשכת רישום המקרקעין)
- בימ"ש מקבל תביעה נזיקית של זוכה (תובע) נגד מינהל מקרקעי ישראל בגין נזק כספי שנגרם לזוכה (נושה של החייב שיש לו זכות ביחס לנכס הרשום אצל מינהל מקרקעי ישראל) בשל כך שהמינהל לא רשם בספריו את צו העיקול (למרות שקיבלם לידיו) ובשל כך שהמינהל הוציא אישור זכויות לצד ג' שרכש מהחייב את זכותו בנכס, כאשר באישור הזכויות לא הוזכר קיומו של צו העיקול. בימ"ש מאזכר את ההלכה התקדימית של העליון (ע"א 4/84 מאיר שטאל נ' עמידר, פ"ד מ"ג (1) 265), לפיה מוטלת על מינהל מקרקעי ישראל חובה חוקית לרשום בספריו צווי עיקול שמופנים אליו, למרות שהמקרקעין נשוא צו העיקול לא רשומים עדיין בפנקסי המקרקעין (בלשכות רישום המקרקעין). בימ"ש מאזכר גם את ההלכות שנקבעו בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-בר"ע 229/96 וכן בבית המשפט העליון ב-ע"א 2158/92 בכל הנוגע לשאלת היותו של מינהל מקרקעי ישראל בגדר צד שלישי "מחזיק" בהליכי העיקול, כאשר נפקות השאלה היא בכך שאם המינהל הוא "מחזיק" שאז יש לנקוט נגדו בהליכי "אישור עיקול" ואם הוא אינו בגדר מחזיק – אין צורך בהליכי אישור העיקול. בפסה"ד בימ"ש מנתח את ההלכה הפסוקה הנ"ל (ומזכיר גם את הלכת בימ"ש השלום בת"א ב-ת"א 53287/01) ומגיע למסקנה שהמינהל אינו מגדר "מחזיק" (פס"ד מיום 7.12.08 של בימ"ש שלום ת"א ב-ת"א 18809/06 בנק הפועלים נ' מנהל מקרקעי ישראל). 397
עיקול זכות לדיירות מוגנת בנכס מקרקעין (זכות מול מנהל מקרקעי ישראל ו/או עמידר)
בחינת הסוגיה, הצגת הקושי והצגת פתרונות יצירתיים בפסיקה (פסק דין מחוזי ת"א 7.12.06 ע"א 2767/04). 86
על הדמיון בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול ע"פ פקודת המסים (גביה)
- פסק הדין משווה בין שני סוגי העיקולים ומוצא דמיון ביניהם, ומחיל על עיקול מכוח פקודת המיסים הסדר המונהג בעיקול בהוצאה לפועל בכל הנוגע לעיקולים בסניפים ראשיים של בנקים, כמחזיקים (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
- פסק דין שבו הסכימה המדינה להחיל על עיקול לפי פקודת המסים את הוראות חוק ותקנות ההוצאה לפועל לגבי נכסים הפטורים מעיקול (פסק דין מחוזי חיפה 10.7.07 ע"א 3470/06 ). 167
טענה לפיה אין לחייב זכויות בנכס המעוקל בידי צד שלישי, צריכה להיטען ע"י צד שלישי, ולא ע"י החייב
כך נפסק. (פסק דין מחוזי 30.3.06 בר"ע 3110/05). 54
אין לחייב זכות בדין לפדות ולבטל עיקול שהוטל על נכס מקרקעין שלו
נדחתה בקשת חייב לפדות ולבטל עיקולים שהוטלו על נכס מקרקעין שלו ע"י נושים שונים. נפסק שאין זכות שבדין כזאת. נפסק שסכום הפדיון המוצע לא שווה למלוא סכומי החוב. התקבלו נימוקי המעקלים בדבר חיוניות הותרת העיקולים על כנם (על הנכס רובצת גם משכנתא) ונפסק כי בקשת החייב נעשתה בחוסר תום לב ומתוך מטרה להונות את המעקלים (פסק דין מחוזי חיפה 6.12.06 ה"פ 160/05). 85
פדיון מיטלטלין בתיק הוצאה לפועל ששיכים לחייב ולבת זוגו – מה נפקותו? האם מהווה מכר ע"י רשות? האם מחסן המיטלטלין מהליכי עיקול ע"י נושים אחרים?
- פסק דין מקיף ויסודי, הדן בכל השאלות הללו. בית המשפט קובע כי הסתבכות קשה בהליכי הוצאה לפועל מהווה "מועד קריטי" שמפעיל את תחולת הלכת השיתוף בזכויות ובחובות בין בני זוג, אף לגבי בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון. מוצגת הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט ובהוצאה לפועל בעניין פדיון מיטלטלין מעוקלים ע"י בני זוג של חייבים. לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לקבוע כי בעלות בנכסים מעוקלים שנפדו עוברת במלואה לידי הפודה ולכן אין להחיל את סעיף 34א' לחוק המכר במקרה של ביצוע פדיון בתיק הוצאה לפועל ספציפי. פסק דין שניתן בבית המשפט בתביעה לסעד הצהרתי של בעלות בעקבות פדיון מחייב רק את הצדדים שצורפו לתובענה. תום הלב מחייב שתובע סעד הצהרתי בדבר בעלות במיטלטלין ייצרף לתובענה את כל נושי החייב, ולא רק את חלקם. בית המשפט דן בשאלת סכום הפדיון הראוי. יש חובה לפרט מקור המימון של כספי הפדיון, וזאת גם לצורך קביעת נוסחת סכום הפדיון שייקבע. יש חובה לפרט כל המיטלטלין (פסק דין שלום ת"א 24.7.07 ה"פ 200237/05). 202
- בימ"ש מציג גישה שונה במקצת מזו של ההלכה הנ"ל בה"פ 200237/05 (פס"ד שלום נתניה 29.6.08 ה"פ 233/07). 351
מימוש עיקול מיטלטלין ששייכים לחייב + לבת זוגו לפי הילכת השיתוף
- בימ"ש פוסק, כי נושה של חייב שמעוניין לממש עיקול על מיטלטלין השייכים לחייב + לבת זוגו (מכוח הילכת השיתוף בנכסים ובחובות) חייב להגיש תובענה משפטית מיוחדת ובה סעד ספציפי של הצהרה שבת הזוג הינה שותפה לחובות, ביחד עם בעלה החייב. אפשרות אחרת שבידי הנושה היא לפעול בהליכי גביה רגילים למימוש חלקו של החייב בלבד במיטלטלין (כאשר במסגרת הליכי מימוש כאלו ניתן למכור המיטלטלין כולם ולמסור אח"כ מחצית משוויים לאשת החייב), ללא צורך בהליך משפטי מקדים. בפוסקו כך, מאבחן בית המשפט את ההלכה המחוזית בבר"ע 1041/96 ומיישם את הלכת השלום בה"פ 778/98 (פס"ד מיום 25.10.08 של בימ"ש שלום קריות ת"א 2092/05 אזולאי נ' אזולאי). 392
ביטול עיקול
ראוי לתת לזוכה זכות תגובה על בקשת חייב לביטול עיקול, במיוחד כך כאשר מדובר בחייב שלא מילא חובותיו ערב הגשת הבקשה (החלטה מחוזי נצרת 5.9.07 בר"ע 1151/07). 234
המרת עיקול בערובה אחרת
- ביהמ"ש פוסק כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להמיר עיקול בערבוה אחרת (ערבות בנקאית במקרה של פסה"ד), ובלבד שערך הערובה האחרת לא יפחת מהסכום שנתפס בעיקול (פס"ד 17.6.09 מחוזי נצרת בר"ע 141/09 מועצה מקומית אעבלין נ' ועד עובדים במועצה מקומית אעבלין). 472
אחריות לנזק שנגרם למיטלטלין שעוקלו כדין
- בית המשפט מקבל תביעת צד שלישי, שנקבע בדיעבד (בפסק דין הצהרתי) כי מיטלטלין שעוקלו שייכים לו ולא לחייב, נגד כל הגורמים שביצעו המיטלטלין ואיחסנו אותו, עקב נזק שנגרם למיטלטלין בתקופה שמיום הוצאת המיטלטלין ועד יום השבתם לידי התובעים. בית המשפט מדגיש את חובת תיעוד המיטלטלין בעת תפיסתם/מסירתם ואיחסונם, דבר שלא בוצע כראוי (פסק דין שלום ת"א 24.1.07 ת"א 53864/04). 35
- דחיית טענה לגרם נזק עקב הליכי עיקול מיטלטלין, ברישום בלבד, במקום בו החייב אינו מתגורר עוד, תוך קביעה שלא הוכח הנזק ולא ניתן לדבר בנסיבות פסה"ד על נזק של פגיעה ברגשות (פס"ד שלום חיפה 18.9.07 ת"א 5203/06). 221
הטלת וביטול עיקולים על מקורות הכנסה של חייב, בזיקה לצו תשלומים שנקבע לו
אומץ "עקרון ההדדיות", לפיו כאשר ראש ההוצאה לפועל קובע את שיעורו של צו תשלומים על יסוד מקור הכנסה מסוים, אין הצדקה להטלת עיקול על אותו מקור, אלא אם ניתן להצביע על שינוי בנסיבות שעל בסיסן הוצא הצו. כאשר מדובר בכמה מקורות הכנסה, יש לבחון היטב ועובדתית האם ביטול העיקול נחוץ לגבי כולם (פסק דין מחוזי ירושלים 14.11.06 בר"ע 2267/06). 36
