טענת פרעתי
- ניתן להעלות טענת פרעתי בכל זמן
- סוג הטענות שניתן לטעון בבקשה בטענת פרעתי
- פרוצידורה של "בקשה בכתב" לפי פרק כ' (תקנות 241 – 246) לתקנות סד"א (שזו פרוצידורת הדיון בטענת פרעתי לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל)
- הליך שבמהותו הינו בקשה בטענת "פרעתי" צריך להידון ככזה
- סיכומים
- דיון חוזר בטענת פרעתי שלא נדונה לגופה
- עיכוב הליכים עד להכרעה בטענת הפרעתי
- התניית שמיעת טענת פרעתי בהפקדת ערובה
- התרת מתן עדות ע"י עו"ד מייצג
- הארכת מועד תשלום/ביצוע שנקבע בפסה"ד
- התיישנות טענת פרעתי ביחס להגדלת קרן חוב שבוצעה (ביחס לחיוב ביתר ולדרישת השבתו/הפחתתו במסגרת טענת הפרעתי)
- רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך ליתן צו גילוי מסמכים שעניינם בירור טענת פירעון שלא מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל
- ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת פירעון שהיתה קיימת טרם מתן פסק הדין המבוצע
- הסכם שנעשה בין החייב לבין הזוכה לאחר פסק הדין המבוצע, והשלכתו על סמכות ראש ההוצאה לפועל
- ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפסוק בתביעות אחרות של החייב נגד הזוכה וכן בסכסוכים המצריכים בירור ראייתי ע"י בית המשפט
- קיימת חובת דיון פרונטלי בטענת פרעתי (לפי המצב שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל)
- חקירת מצהירים
- טענת קיזוז
- זקיפת תשלומים
- נטל השכנוע בטענת פרעתי קבוע ומוטל על החייב
- פסק דין שקובע מועדי תשלום שונים
- טענת פרעתי בשטר כספי (שיק)
- טענת פרעתי בתיק מזונות
- טענת פרעתי בשטר משכון/משכנתא
- חייב אינו רשאי לפרוע החוב לנושה של הזוכה, להבדיל מהזוכה
- ניתן לטעון טענה בדבר הסכמה לעיכוב הליכי ביצוע פסק דין במסגרת טענת פרעתי
- החלטה בטענת פרעתי יוצרת "מעשה בית דין"
- פירעון לידי עו"ד-שלוח של הזוכה כמוהו כפירעון לידי הזוכה
- הסדר ישיר בין החייב לבין הזוכה, שלא לוקח בחשבון את שכ"ט ב"כ הזוכה
- פירעון לידי אורגן בלתי מוסמך של הזוכה אינו פירעון לידי הזוכה
- פירעון לידי הזוכה, למרות שפסק הדין חייב פירעון לידי ב"כ הזוכה, הינו פירעון מלא
- דינו של תשלום (ללא כל הסכמה) של קרן החוב ע"י חייב לידי הזוכה
- פתיחת תיק הוצאה לפועל מיותרת וחסרת תום לב
- חידוש הליכים בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כפוף גם הוא לחובת תום לב מצד הזוכה
- טענת תשלום במזומן כנגד קבלה, וטענה נגדית בדבר היות הקבלה מזויפת
- טענה בדבר משלוח שיק על פי פסק דין
- טענה בדבר אי-המצאת דפי בנק של הזוכה
- טענה בדבר שיהוי בביצוע פסק הדין
- טענה בדבר שינוי נסיבות שמצדיק אי מימוש של פסק דין פשרה
- טענה לגבי כשירותו המשפטית של זוכה להיות צד להליכים משפטיים
- פרשנות הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לגבי מועדי תשלום ולגבי סנקציה של פיצוי מוסכם
- פסק בוררות
- טענה לפיה סכום שננקב בפסק הדין לתשלום הוא סכום נטו, ולא ברוטו
- ניכוי מס במקור
- טענה לפיה זוכה בפסק דין צריך להוציא חשבונית מס על רכיב המע"מ בתוך שכר הטרחה הפסוק
- גבול סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפרש פסק דין במסגרת טענת פרעתי
- אי-ביצוע חיוב ע"י החייבת, כאשר פסק הדין קובע חיובים משולבים/מותנים
- על חייב מוטלת חובה ליזום ולקדם ביצוע בפועל של פסה"ד, גם אם הזוכה לא דוחק בו לעשות זאת
- המועד לביצוע פסה"ד – מיום קבלת פסה"ד או מיום נתינתו
- טענה בדבר אי-התקיימות תנאי שבפסק הדין לצורך אכיפת פסק הדין אינה טענת "פרעתי"
- פס"ד להריסת מבנה
- טענה לפיה הכרזתו של חוב כ"חוב אבוד" מונעת היכולת לפעול לגבייתו
- הכרעה בטענת פרעתי לפי הסכמה דיונית למינוי מומחה שמאי
- טענה בדבר הפטר של ערב שגורר פטור גם של החייב – סעיף 55 לחוק החוזים
- טענות בעניין מע"מ
ניתן להעלות טענת פרעתי בכל זמן
- נפסק, כי אין מועד קבוע שבו יש להעלות טענת פרעתי, וניתן להעלותה בכל זמן אחרי שניתן פסק הדין, או אחרי שהומצאה לו בקשת הזוכה לביצוע שטר, או אחרי מועד הרישום של שטר המשכנתה או המשכון (החלטה עליון 1.7.03 רע"א 9302/02). 9
- נדחתה טענה של חוסר תום לב בשל שיהוי בהעלאת טענת פרעתי (פסק דין מחוזי ת"א 19.6.06 ע"א 2655/04). 63
- זוכה הפותח תיק הוצאה לפועל מבלי להפחית חוב שקוזז ייחשב בשל כך לחסר תום לב (פסק דין מחוזי ת"א 19.6.06 ע"א 2655/04). 63
סוג הטענות שניתן לטעון בבקשה בטענת פרעתי
- בימ"ש חוזר על ההלכה, לפיה במסגרת טענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל ניתן לטעון טענות בעניין תשלומים או אירועים, ששולמו או שאירעו לאחר מתן פסק הדין, כאשר טיעוני החייב אינם מוגבלים רק לטענת "פרעתי" במובן המילולי המצומצם אלא לכל טענה מסוג כלשהו אשר פוטרת אותו מלמלא אחר פסק הדין. במקרה שנידון בפסק הדין נקבע שטענת פרעתי משתרעת גם על טענת חייב לפיה הוא פטור מלשלם את רכיב המע"מ לפי פסק הדין, כל עוד הזוכה לא שילמה אותו והציגה חשבונית מס כדין (פס"ד מחוזי ת"א 15.5.08 ע"א 3690/07). 324
- בימ"ש קובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך ""לפתוח" את הממצאים שנקבעו" בפסק הדין המבוצע בתיק במסגרת טענת פרעתי. עוד קובע בימ"ש, כי גם אם ראש ההוצאה לפועל מתיר בנדיבות לצדדים לטעון בפניו ולהציג ראיות, גם בעניינים שאינם בגדר סמכותו, "בסופו של יום, סמכות ראש ההוצאה לפועל איננה מורחבת כתוצאה מהרחבת היקף הטיעון" (פס"ד מחוזי ת"א 24.7.08 ע"א 3886/07). 329
- בימ"ש משתית הכרעתו לפיה ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת הפרעתי בתיק שבנדון, בין היתר, על ההלכה, לפיה אין במסכותו של ראש ההוצאה לפועל לדון ולהכריע במחלוקות עובדתיות ומשפטיות סבוכות (פס"ד מיום 21.5.08 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 2387/06 לאון שנקלר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). 323
- בימ"ש הולך בעקבות הלכה קודמת (ב-ע"א (י-ם) 383/93 גרינפילד נ' גור, תק-מח 94 (1) 165) ופוסק, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון ולהכריע במסגרת פרעתי בטענות לפיהן חיובים שונים בפסק בורר המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הופרו, כאשר פסק הבורר עצמו לא קובע אם החיובים הופרו, אלא רק מטיל החיובים. נפסק שטענות כאלו יש להפנות לבית המשפט המוסמך (פס"ד מיום 6.3.05 של בימ"ש מחוזי ירושלים בר"ע 558/04 משה קול נ' נצבא חברה להנתחלות בע"מ). 430
- ביהמ"ש העליון מאשרר החלטות המחוזי וראש ההוצאה לפועל לדחות בקשת פרעתי שבה נטען שסכום המע"מ שעל החייבת לשלם הינו נמוך יותר מזה שנקבוב בפסק הבורר לאור השתנות שיעור המע"מ החוקי בין מועד פסק הבורר לבין מועד פסה"ד שאישר את פסק הבורר. נפסק, כי ראש ההוצאה לפועל לא היה מוסמך לדון בטענה זו של החייבת, שכן מקור הטענה היא בעובדה שגובשה לפני מתן פסה"ד שעמד לביצוע בפני ראש ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מציין כי "הצד השני של אותו מטבע לענין זה, הוא חובתו של ראש ההוצאה לפועל למלא אחר הוראות פסק הדין העומד לביצוע, כמות שהן." (החלטה עליון 2.6.09 רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 460
פרוצידורה של "בקשה בכתב" לפי פרק כ' (תקנות 241 – 246) לתקנות סד"א (שזו פרוצידורת הדיון בטענת פרעתי לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל)
- ביהמ"ש מזכיר את ההלכה, לפיה תקלה של מתן החלטה בבקשה בכתב בהיעדר תגובת המשיב או בהיעדר תשובת המבקש על תגובת המשיב, ובכן תקלה כזו יכולה לעיתים להביא לביטול ההחלטה שניתנה כאמור (רע"א 8978/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 5.12.04); רע"א 202/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 3.2.05); רע"א 6713/08 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' שיף (לא פורסם, 19.1.09)). אך במקרה שנדון בפסה"ד נקבע שאין לבטל ההחלטה למרות התקלה הנ"ל, שהוגדרה כטכנית בלבד בנסיבות, מאחר, שמהותית, נקבע שבמסגרת בקשה קודמת נמסרה התשובה החסרה (בבקשה הנוכחית) לטענות שהועלו בתגובה, כך שכל הצדדים מסרו עמדתם על הטענות שבכתבי הטענות הרלוונטיים (פס"ד עליון 28.6.09 רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ). 483
הליך שבמהותו הינו בקשה בטענת "פרעתי" צריך להידון ככזה
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שהכריע בטענת קיזוז שלא בדרך של דיון בבקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש ביטל את החלטת רשם ההוצאה לפועל והחזיר אליו, למעשה, את הדיון בדברים. ביהמ"ש קובע שבמקרה הנדון הדיון שקוים ע"י רשם ההוצאה לפועל בטענת הקיזוז שלא בדרך של טענת פרעתי הינו דיון שהתקיים תוך חריגה מסמכות. הערה שלנו: אפשר שקביעת ביהמ"ש, שנתנה משקל רב לפרוצידורה שבה נדונו הדברים, קשורה בכך שבעבר (עד לרפורמה) נידונה בקשה בטענת פרעתי בדרך ההמרצה (הליך שחייב קיום דיון פרונטאלי), בעוד שעפ"י הדין היום אין חובת דיון פרונטאלי בטענת פרעתי (בר"ע 1689/01 (מחוזי ת"א) אשכנזי נ' ינוביץ (לא פורסם, 9.2.06)). 602
- ביהמ"ש קובע כי ניתן לקיים דיון חוזר בטענת פרעתי, אם הדיון הראשון באותה טענה נערך שלא במתכונת של בקשה בטענת פרעתי. יצוין, כי המקרה שנדון בפסה"ד נשלט ע"י ההוראות הישנות של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל שחייב דיון פרונטאלי (על דרך המרצה) בבקשה בטענת פרעתי, ואם ההכרעה הראשונה בטענת הפרעתי נעשתה ללא דיון פרונטאלי כזה, ניתן לעורר ולדון מחדש באותה טענה (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
סיכומים
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחתה בקשת חייב לבטל החלטה שדחתה טענת פרעתי בשל אי-הגשת סיכומים בכתב במועד ע"י החייב. ביהמ"ש קובע כי מלכתחילה לא היה מקום ליתן החלטה הדוחה טענת הפרעתי בהיעדר סיכומים, ללא קבלת תגובת החייב, וגם בדיעבד לא היה מקום שלא לבטל החלטת דחיית הפרעתי, והכל מאחר ש"דחיית טענת "פרעתי", היא החלטה מהותית, חותכת גורלות, המכריעה בחיובי הצדדים" (בר"ע 1424/08 (מחוזי ת"א) י.ו. סוכנויות (החשמלית) בע"מ נ' ש.ש. מיסף שיווק בע"מ (טרם פורסם, 11.10.09)). 603
דיון חוזר בטענת פרעתי שלא נדונה לגופה
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שלא לאפשר דיון חוזר בטענת חייב. ביהמ"ש קובע שעל רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת החייב, חרף כך שהיא נטענה כבר בהליך פרעתי קודם ולא התקבלה, וזאת בשל כך שבמסגרת ההליך הקודם לא נדונה הטענה לגופה באופן ענייני וממצה. ביהמ"ש קובע כי תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל לא חלה בנדון וכי תקנה 126 א כן חלה בנדון. יצוין, כי ביהמ"ש נותן משקל לכך שהזוכה התנהל באופן בעייתי שיצר היסטורית את הצורך לדון בטענה הנ"ל (בר"ע 1298/08 (מחוזי ת"א) יוסף הרמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם, 10.2.10)). 642
עיכוב הליכים עד להכרעה בטענת הפרעתי
- ביהמ"ש קובע שכלל – לא תמיד – יש לעכב הליכים עד להכרעה בטענת הפרעתי (יצוין, כי לפי לשון סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל סמכות עיכוב ההליכים היא בשיקול דעת, כאשר עיכוב הליכים מצריך "טעמים מיוחדים שיירשמו"). אשר לערובה הנדרשת עת מעוכבים ההליכים, נפסק שהרשם מוסמך לדרוש גם הפקדה של מלוא החוב הפסוק, אך הדבר צריך להיות שמור למקרה שבו, לכאורה, אין ממש בטענת הפרעתי. במילים אחרות, בקביעת סוג וסכום הערובה, על הרשם להעריך את סיכוייה הלכאוריים של קבלת טענת הפרעתי (פס"ד 28.6.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 12064-04-09 מורן-חברה לבנין בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). 499
התניית שמיעת טענת פרעתי בהפקדת ערובה
- ביהמ"ש קובע שרשם ההוצאה לפועל היה מוסמך להתנות את קיום הדיון בבקשת החייבים בטענת פרעתי בהפקדת ערובה, אך ביהמ"ש מפחית בנסיבות את סכום הערובה מ- 200,000 ₪ ל- 70,000 ₪ (רצ"פ 1156/09 (מחוזי ת"א) סלומון נ' בנק מזרחי (טרם פורסם, 9.12.09)). 605
התרת מתן עדות ע"י עו"ד מייצג
- ביהמ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייבים לאסור על ב"כ הזוכה לייצגו, לאחר שב"כ הזוכה הגיש תצהירו. ביהמ"ש מפרש את הוראות סעי 36 לכללי האתיקה וקובע שראש ההוצאה לפועל מוסמך להתיר עדות בעניין מהותי של עו"ד מייצג, כאשר בעניין טכני אף לא נדרשת כלל בקשת רשות ייצוג (החלטה 4.5.09 בימ"ש מחוזי ירושלים בר"ע 872/09 אנדה מיכאל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ). 497
הארכת מועד תשלום/ביצוע שנקבע בפסה"ד
- ביהמ"ש מנתח ביסודיות את המצב המשפטי וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך ברגיל להאריך מועד שנקבע בפס"ד (או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד), אך בנסיבות המקרה המיוחדות, שבהן הופנה וחזר והופנה החייב מראש ההוצאה לפועל לבית המשפט שנתן את פסה"ד ובחזרה (כל אחד מהערכאות דחתה את החייב בנימוק של חוסר סמכות), קנה ראש ההוצאה לפועל סמכות, מכוח העברת העניין אליו ע"י בית המשפט. ביהמ"ש קובע כי בנסיבות המקרה הנדון לא היה מקום להאריך המועד שנקבע בפסה"ד, לאור הלכת העליון (ע"א 597/72 + דנ"א 22/73 + ע"א 230/87 + ע"א 499/81 + רע"א 1233/91) לפיה לבית המשפט שנתן את פסה"ד יש סמכות להאריך מועד שנקבע בפסה"ד רק בנסיבות מיוחדות של כוח עליון ולמניעת עוול. ביהמ"ש בוחן את הדברים גם במסגרת של טענת פרעתי (טענה של חוסר תום לב מצד הזוכה לעמוד על הסנקציה החוזית לאור הפרת החוזה), וקובע כי אין כל חוסר תום לב מצד הזוכה והזוכה עמד כדין ובתום לב על זכויותיו החוזיות, תוך האמירה הבאה: "ההסכם כבר החיל הוראות בעניין מועדי התשלום וארכות לביצועם ולא היה מקום או חובה ליתן ארכות נוספות, שאחרת לעולם לא תיכנס לתוקפה החובה לשלם את הכסף". יצוין, כי ביהמ"ש מדגיש בנימוקיו כי מדובר בהסכם שהצדדים חילקו בו סיכונים ועשו בו ויתורים (הזוכה ויתר על חלק מכספו כדי לקבל פחות יותר אך מהר יותר), ולכן אין להשקיף על הסנקציה החוזית כמחמירה או כגורמת עוול (פס"ד מיום 14.12.03 של בימ"ש מחוזי נצרת (הרכב שלושה שופטים) ע"א 3058/03 עבד אבו ראס נ' אברהים ארשיד). 458
- ביהמ"ש פוסל החלטה של בית משפט שניתנה לאחר שבית המשפט סיים מלאכתו, תוך קביעה שבית המשפט לא היה מוסמך ליתן החלטה זו (בשל סיום מלאכתו), שכן מדובר בתוספת מהותית לפסה"ד (נקבע בתוספת ההחלטה מנגנון שלם של ביצוע אופרטיבי של הוראות פסה"ד), והכל מבלי שבגוף פסה"ד הראשוני הותיר לעצמו ביהמ"ש "קצה חוט של סמכות שיורית...המתיר אפשרות להוסיף עליו לאחר נתינתו". ביהמ"ש מזכיר את ההלכה הפסוקה שהעניקה לבית המשפט סמכות טבועה להעניק "ארכת חסד לבעל-דין לאחר שניתן פסק-דין סופי בעניינו, וזאת באורח חריג לכלל הרגיל של "גמר מלאכה" ומקום שהענקת הסעד נדרשה "למניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמן". במקרה הנדון לא מוצא ביהמ"ש שהיה מקום להפעיל סמכות טבועה זו (פס"ד עליון 21.7.03 ע"א 9085/00 + רע"א 478/01 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז (5) 462). 484
התיישנות טענת פרעתי ביחס להגדלת קרן חוב שבוצעה (ביחס לחיוב ביתר ולדרישת השבתו/הפחתתו במסגרת טענת הפרעתי)
- נפסק שאכן חלה על טענה כזו התיישנות רגילה של 7 שנים (פסק דין מחוזי ירושלים 18.12.06 ע"א 9084/06). 83
רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך ליתן צו גילוי מסמכים שעניינם בירור טענת פירעון שלא מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל
- ביהמ"ש מאשר החלטות רשמי ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייבים להורות לזוכה (בנק למשכנתאות), בתיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא, לגלות מסמכים הנוגעים לשיעור החוב המובטח במשכנתא (כנראה לגבי חיובי הריבית וחישוב החוב), וזאת מאחר שממילא רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת חייב בדבר חיובי ריבית מופרזים במסגרת טענת פרעתי בתיק למימוש משכנתא (פס"ד מיום 20.7.09 של בימ"ש מחוזי ת"א בר"ע 1098/09 + בר"ע 1333/09 חיימוב נ' בנק אגוד לישראל בע"מ). 454
ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת פירעון שהיתה קיימת טרם מתן פסק הדין המבוצע
- נפסק שראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון במסגרת טענת "פרעתי"בטענה של פירעון שנולדה לפני מתן פסק הדין, אפילו מדובר בפסק דין הנותן תוקף של פסק דין להסכם פשרה ושבו גופו מסכימים הצדדים שמהחיוב בפסק הדין יופחתו סכומים שונים שייבדקו וייחושבו, אם כי הם אינם מפורשים ומוחלטים בפסק הדין, ומצריכים ליבון עובדתי שגם אינו מתאים לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל (החלטה עליון 28.9.06 10971/05). 14
- נפסק כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענות שניתן היה להעלותן בטרם מתן פסק הדין או בטענות שמקומן היה במסגרת התביעה שבה ניתן פסק הדין המבוצע או במסגרת הערעור על פסק דין זה (החלטה עליון 14.5.07 רע"א 1310/07). 206
- טענות שנדונו בערכאות טרם מתן פסק הדין המבוצע בהוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לדון בהן (פסק דין מחוזי ת"א 13.3.07 ע"א 1191/05). 141
- בית המשפט קובע כי טענות חייב במסגרת בקשת פרעתי מוגבלות לנסיבות שלא היו קיימות לפני שניתן פסה"ד ולטענות שלא נדונו ונדחו ע"י בית המשפט בפסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל, וכי סעיף 19 (א) לחוק ההוצאה לפועל "אינו מאפשר לחייב לטעון פעם נוספת כי שגה בית המשפט כאשר דחה את טענתו כי פרע את החוב נשוא הסכסוך, טענה אשר נדחתה בפסק הדין" (פס"ד עליון 17.2.08 ע"א 4972/06). 281
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לדון בטענות חייב לגבי רכיבי חוב כספי שננקב בפסיקתא מתוקנת ע"י בית המשפט, כאשר באותו מקרה שולמו כספים על חשבון החוב בתקופה שמיום הגשת התביעה בבית המשפט ועד יום מתן הפסיקתא המתוקנת. בימ"ש קובע כך, למרות שמלשון בית המשפט שנתן את הפסיקתא ניתן היה להבין שבית המשפט הנ"ל סבור שהדברים היו אמורים להיבחן בפני ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי (פס"ד מיום 12.11.08 של בימ"ש מחוזי ת"א ב-ע"א 3377/07 גורן טניה נ' בנק איגוד). 403
- ביהמ"ש העליון מאשרר החלטות המחוזי וראש ההוצאה לפועל לדחות בקשת פרעתי שבה נטען שסכום המע"מ שעל החייבת לשלם הינו נמוך יותר מזה שנקבוב בפסק הבורר לאור השתנות שיעור המע"מ החוקי בין מועד פסק הבורר לבין מועד פסה"ד שאישר את פסק הבורר. נפסק, כי ראש ההוצאה לפועל לא היה מוסמך לדון בטענה זו של החייבת, שכן מקור הטענה היא בעובדה שגובשה לפני מתן פסה"ד שעמד לביצוע בפני ראש ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מציין כי "הצד השני של אותו מטבע לענין זה, הוא חובתו של ראש ההוצאה לפועל למלא אחר הוראות פסק הדין העומד לביצוע, כמות שהן." (החלטה עליון 2.6.09 רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 460
הסכם שנעשה בין החייב לבין הזוכה לאחר פסק הדין המבוצע, והשלכתו על סמכות ראש ההוצאה לפועל
- פסק דין עליון ישן, הקובע כי ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לדון בטענת חייב, לפיה עשה עם הזוכה הסכם חדש לאחר פסק הדין. ויודגש, כי בפסק הדין לא נעשתה אבחנה ביחס לתוכן ההסכם החדש, באם הוא לביצוע אחר של פסק הדין המקורי או מאיינו לחלוטין (פסק דין עליון 20.2.68 בג"צ 389/67). 152
- לגבי מקרה שבו נעשה הסכם פשרה (הסדר חוב) מפורט בין כונס נכסים לבין חייב וכן לבין צד ג' רוכש הנכס נפסק, כי מחובת ראש ההוצאה לפועל היה לדון בטענות הצדדים לגבי קיום/הפרת הסכם הפשרה (ולא להיעתר לבקשת הכונס לפינוי מבלי לדון בטענת החייב), וזאת מבלי שבית המשפט קובע באם ראש ההוצאה לפועל היה מוסמך לדון בטענות השונות. יחד עם זאת, בית המשפט רומז, כי במקרה זה מדובר בטענות פשוטות להכרעה (קביעת מועד כריתת ההסכם וקביעה לגבי טענת פירעון ע"י החייב) שאינן מצריכות פרשנות של ההסכם (הערה שלי קשה לקבל את דברי בית המשפט לפיהם ראש ההוצאה לפועל לא יצטרך לפרש ההסכם, לאור פסק דין אפרופים. אך נראה שהרציו של בית המשפט הוא כפול ראשית, ראש ההוצאה לפועל חייב להתייחס לטענות הצדדים ביח להסכם ולדון ולהכריע בהן; ושנית, כאשר המחלוקת היא פשוטה, ראש ההוצאה לפועל מוסמך להכריע בה) (פסק דין מחוזי ת"א 1.1.04 בר"ע 2869/02).
- רק באם חייב טוען במסגרת הדיון בטענת הפרעתי כי, לאחר מתן פסק הדין המבוצע בהוצאה לפועל, נכרת בין הצדדים הסכם שמאיין את פסק הדין וכי הסכם זה הופר, כי אז לא מוסמך ראש ההוצאה לפועל לדון עוד בתיק ועליו להפנות הצדדים לבית המשפט. נפסק, כי גם לשם בירור באשר לסוג ההסכם שנכרת מוסמך ראש ההוצאה לפועל למידה מסוימת של פרשנות של ההסכם. העליון אישר החלטות ראש ההוצאה לפועל והמחוזי אחריו. במקרה הנדון היה מדובר בהסכם מאוחר בין החייב לבין הזוכה, שדיבר על אופן התחשבנות ביניהם ביחס לחוב ע"פ פסק הדין (התחשבנות של העברת סחורה ושל הפחתת יתרת החוב). התקבלה עמדת ראש ההוצאה לפועל, לפיה הוא מוסמך לפרש את ההסכם כדי לבחון באם ההסכם הוא מהסוג שבסמכותו אם לאו. אושרה גם קביעת ראש ההוצאה לפועל, לפיה פירוש ההסכם מלמד שסוג ההסכם הינו בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, שכן לא מדובר בהסכם אשר משנה לחלוטין את הוראות פסק הדין באופן הפוטר את הצדדים מביצועו (כמו למשל כאשר מדובר במחילה על החוב הפסוק), אלא מדובר בהסכם שנועד לביצוע פסק הדין ולקיימו (החלטה עליון 1.11.06 רע"א 3149/06). 26
- העליון מאזכר בהסכמה הלכת העליון הנ"ל ברע"א 3149/06 וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל כן מוסמך לקבוע שנכרת בין הזוכה לבין החייב הסכם המאיין את החוב הפסוק (במקרה שבנדון מדובר היה במכתב, מאוחר לפסה"ד, מאת הזוכה לחייב שבו אישר הזוכה שאין לחייב כל חוב כלפי הזוכה), וכי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לבדוק אם ההסכם המאיין נגוע בפגם ברצון וטענת זוכה באשר לפגם כזה צריכה להיטען בפני בית המשפט המוסמך (החלטה עליון 30.3.08 רע"א 4634/07). 305
- פסק דין מחוזי ישן (שתוקפו מוטל בספק לאור הלכת העליון הנ"ל ברע"א 3149/06), לפיו כאשר נכרת הסכם לפיו לסילוק החוב הפסוק יישולם סכום מופחת מסכום החוב, כי אז כאשר נטענת טענה של הפרה של הסכם זה, ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות עניינית לדון במקרה (החלטה מחוזי ב"ש 29.5.94 ע"א 89/93). 126
- פסק דין עלין חשוב, לפיו לראש ההוצאה לפועל יש סמכות לקבוע שהסכם פשרה/חוב שנעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל וקיבל תוקף של החלטת ראש הוצאה לפועל הופר באופן יסודי. באותו מקרה ראש ההוצאה לפועל קבע בוצעה הפרה יסודית בכך שהחייב לא עמד בתשלומים ע"פ ההסכם, וזאת כאשר בלשון ההסכם לא נקבע שזו הפרה יסודית. נדחתה בפסק הדין טענת המערער (החייב) לפיה ראש ההוצאה לפועל היה מחוסר סמכות לקבוע שבוצעה הפרה יסודית (החלטה עליון 6.2.05 רע"א 1113/04). 65
- טענת צד ג' שעשה הסכם מכר עם כונס נכסים במסגרת הליכי מימוש משכון בהוצאה לפועל, לפיה פירושו הנכון של ההסכם מוביל לכך שעל הכונס לשלם לצד ג' רכיב של מע"מ שהכונס סבור שאין לשלמו לצד ג', היא טענה שאינה בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, אפילו אם הוא אישר את המכר והתבקש להכריע בשאלת פרשנות ההסכם ע"י צד ג' (פסק דין מחוזי ת"א 31.1.07 ע"א 3033/05). 63
- חייב שהעלה בעצמו לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל את נושא הפרת הסכם הפשרה (שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל וקיבל תוקף של החלטה), מנוע מלטעון לחוסר סמכות של ראש ההוצאה לפועל לדון, במסגרת טענת פרעתי, בנושא הפרת ההסכם (פסק דין מחוזי ירושלים 30.12.03 ע"א 4292/03). 151
- פסיקה שקבעה כי חייב, שטוען כי הסכם פשרה (שנעשה לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל וקיבל תוקף של החלטה) תקף ולא הופר על ידו, הוא זה שחייב לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת הצהרה כי החוזה לא הופר. יתכן שכך נפסק לאור קביעת בית המשפט לפיה החייב מודה, למעשה, בקיום החוב שלא נפרע ולמעשה בהפרת ההסכם (פסק דין מחוזי ירושלים 30.12.03 ע"א 4292/03). 151
- חייב שמבקש לתקוף הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטת ראש הוצאה לפועל רשאי לעשות זאת גם בדרך של הגשת תובענה לבית המשפט לביטול הסכם הפשרה וזאת כאשר עילת הביטול הנטענת היא עילה חוזית (טעות, הטעיה, אי-חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות). יחד עם זאת, זכותו זו של החייב כפופה לעקרון תום הלב, ואם החייב מגיש, במקביל לתובענה בבית המשפט גם בקשה מקבילה לראש ההוצאה לפועל, הוא נחשב בכך כפועל בחוסר תום לב (פסק דין מחוזי ת"א 2.3.06 ה"פ 1437/05). 153
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, לפיה הצדדים עשו הסכם פשרה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (נפתחו מס' תיקי הוצאה לפועל מקבילים) שבו הוסכם שכנגד סכום זניח יחסית ייחוסלו סופית כל החובות והתיקים, כאשר הוכח כי החייב שילם הסכום הנ"ל ולכן ראש ההוצאה לפועל הורה על סגירת התיק. יצוין, כי בימ"ש מאשר גם החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות את טענת הזוכה לפיה ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לדון בטענת הפרעתי הנ"ל בנסיבות, תוך שבימ"ש קובע שאין מדובר בטענות שלפיהן מאויין פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל אלא בטענות הנוגעות לביצוע ולקיום פסה"ד, והכל למרות שכאמור ע"פ תוכן טענת הפרעתי הזוכה הסתפק בסכום זניח לצורך חיסול החובות והתיקים (פס"ד מחוזי ת"א 7.9.08 ע"א 1301/08). 385
- בימ"ש מאשר קביעת ראש ההוצאה לפועל, לפיה הסכם שנעשה בין הצדדים בתקופה שבין מועד מתן פסה"ד לבין לבין מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל אינו כזה המאיין את פסה"ד ולכן אינו כזה שראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בו. בימ"ש מנמק זאת גם בכך שההסכם הנ"ל אינו קובע במפורש כי פסה"ד בוטל וכי ההסכם בא תחתיו (פס"ד מיום 4.12.08 של בימ"ש מחוזי ת"א ב-ע"א 2907/06 דוד שרם נ' עדיף תור בע"מ). 405
- ביהמ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת פרעתי. נפסק לגבי הסדר חוב שנעשה בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (הסדר שבמסגרתו על החייב היה לשלם סכום מופחת בשני תשלומים), כי הגם שהתשלום השני לפי ההסדר בוצע באיחור, הרי שהתנהגות הזוכה בנסיבות לימדה על הסכמתה למתן ארכה לביצוע תשלום שני זה, ולכן יש בו כדי לעמוד בהסדר ולפרוע החוב בהתאם להסדר. יצוין, כי בפסה"ד לא מתעוררת שאלת סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בהפרת אותו הסדר (פס"ד 23.6.09 מחוזי ירושלים ע"א 3144/09 האוניברסיטה העברית נ' פריג' נטלי). 462
- ביהמ"ש פוסק כי יש לדחות, מחוסר סמכות, טענת חייב לפיה פרע את החוב בכך שבין הצדדים נעשה (לאחר פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל) הסכם חדש, שלפיו יעשה הזוכה שימוש בדירה של החייב כך שדמי השכירות ייקזזו את החוב המבוצע בהוצאה לפועל. ביהמ"ש קובע, אגב איזכור הפסיקה הרלוונטית, כי טענה כזו לגבי קיום הסכם חדש/קיזוז נטען (בהות עובדותיה שנויות במחלוקת) אינה מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי, ויש לבררה בבית המשפט המוסמך ולשמוע ראיות ולקבוע ממצאים שיפוטיים לגביה (פס"ד 1.3.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 411/08 נתן בוכהנדלר נ' דורון כהן). 502
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שקבעה כי המחלוקת והפרשנות לגבי הסכם הפשרה אותו עשו הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל צריכות להידון ע"י ביהמ"ש המוסמך ולא ע"י רשם ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מאשר גם את קביעת רשם ההוצאה לפועל לפיה מן הראוי עד להכרעה העתידית של ביהמ"ש לעכב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (רצ"פ 1145/09 (מחוזי ת"א) בן דוד נ' דגלדטי (טרם פורסם, 1.3.10)). 607
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל היה מוסמך לדון בהסכם שנעשה בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (הסכם שהפחית כנראה את יתרת החוב הכוללת ופרס אותו לתשלומים), תוך שביהמ"ש קובע שלא מדובר בהסכם שמאיין את פסה"ד המבוצע בתיק (בתיק בוצע שטר, שההתנגדות לגביו נדחתה), אלא בהסכם שמבצע ומקיים את פסה"ד (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
- ביהמ"ש קובע כי כאשר נטענת ע"י חייב טענה שהוסכם בין הצדדים על ביטול פסה"ד המבוצע בתיק, על הרשם לדון ולהכריע בשאלה אם אמנם הוסכם כך, כאשר אם מסקנת הרשם שלא הוסכם כך – יש לדחות טענת הפרעתי, ואילו אם המסקנה היא שאכן הוסכם כך – על הרשם לקבל טענת הפרעתי ובמקרה כזה על הצד שטוען להפרת ההסכם לפנות לביהמ"ש המוסמך בסעד מתאים, מאחר שרשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בשאלת ההפרה ובתרופות ההפרה. ביהמ"ש קובע כי הסכמה של זוכה וחייב על ביטול פס"ד המבוצע בהוצאה לפועל מחייבת מסקנה שאין עוד לאפשר ביצועו של פסה"ד, גם אם הזוכה טוען שההסכם לביטול פסה"ד הופר ע"י החייב (רע"א (מחוזי י-ם) 5066-04-10 הפטריאכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' חברת פיתוח מזרח ירושלים בע"מ (לא פורסם, 27.4.10). 701
ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפסוק בתביעות אחרות של החייב נגד הזוכה וכן בסכסוכים המצריכים בירור ראייתי ע"י בית המשפט
- כך נפסק (החלטה עליון 30.4.06 922/06). 40
- השופטת שטופמן חוזרת ומדגישה כי ראש ההוצל"ם מחוסר סמכות להכריע בכל מחלוקת עובדתית, ודאי בטענת קנוניה (פסק דין מחוזי ת"א 13.3.07 ע"א 1191/05). 141
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת המחוזי (שקיבל מצידו ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל) וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת פירעון שלפיה החוב נפרע בכך שהחייבת שילמה מס (ניכוי מס במקור בשל כך שהעברת הרכב נחשבת טובת הנאה שניתנה לעובד) בגין רכב שהועבר מהחייבת לזוכה, בנסיבות בהן נושא העברת הרכב ושאלת ההתחשבנות הכספית בגינה נידונו ע"י ביהמ"ש עובר למתן פסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל אך לא נידונה ולא הוכרעה הסוגיה של המס הנ"ל וחובת תשלומו. העליון קובע כי טענת הפירעון הנ"ל מהווה תביעה אחרת של החייבת כנגד הזוכה, שראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בה. עוד קובע העליון, כי לא מדובר בטענה רגילה של "ניכוי מס במקור" שראש ההוצאה לפועל כן מוסמך לדון בה, שכן במקרה הנדון לא יצר עניין המכונית הנ"ל את עילת החיוב הפסוק המבוצע בהוצאה לפועל (פס"ד עליון 15.8.85 ע"א 449/83 משה רבהון נ' ל' גליקמן בע"מ, פ"ד לט (3) 250). 461
- ביהמ"ש פוסק כי יש לדחות, מחוסר סמכות, טענת חייב לפיה פרע את החוב בכך שבין הצדדים נעשה (לאחר פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל) הסכם חדש, שלפיו יעשה הזוכה שימוש בדירה של החייב כך שדמי השכירות ייקזזו את החוב המבוצע בהוצאה לפועל. ביהמ"ש קובע, אגב איזכור הפסיקה הרלוונטית, כי טענה כזו לגבי קיום הסכם חדש/קיזוז נטען (בהות עובדותיה שנויות במחלוקת) אינה מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי, ויש לבררה בבית המשפט המוסמך ולשמוע ראיות ולקבוע ממצאים שיפוטיים לגביה (פס"ד 1.3.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 411/08 נתן בוכהנדלר נ' דורון כהן). 502
קיימת חובת דיון פרונטלי בטענת פרעתי (לפי המצב שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל)
- נפסק, כי קיימת חובה על ראש ההוצאה לפועל לזמן לפניו הצדדים לדיון בבקשת חייב בטענת פרעתי, גם כאשר ברור שראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לדון בבקשה, ע"פ תוכנה (פס"ד מחוזי ת"א 4.9.07 בר"ע 2015/06). 218
חקירת מצהירים
- בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי ומחזיר אליו התיק לדיון חוזר לצורך חקירת מצהירים ושמיעת ראיות בטרם הכרעה בטענת הפרעתי, תוך שנקבע שהיתה חובה לאפשר לחייבים לחקור את המצהירים מטעם הזוכה, הן בשל המחלוקת העובדתית שבין הצדדים לגבי עניינים חשובים בפרעתי והן משראש ההוצאה לפועל עצמו קבע בהחלטה מוקדמת שייקבע דיון נוסף בפניו לחקירת מצהירים (דיון שלא נערך לבסוף) (פס"ד מיום 16.3.09 בימ"ש מחוזי ירושלים ע"א 2671/08 עאמר השאם חרחש נ' דמיטרי ריזק לדלקים בע"מ). 448
טענת קיזוז
- ראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון רק בטענת קיזוז, כאשר הזכות אינה שנויה במחלוקת (החלטה מחוזי ת"א 24.6.04 ע"א 1279/04). 50
- לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענת קיזוז נטענת (להבדיל מקיימת) (פסק דין מחוזי ירושלים 23.7.07 ע"א 9691/06). 199
- קיזוז בהסכמה מול קיזוז משפטי (ע"פ סעיף 53 לחוק החוזים). (פסק דין מחוזי ת"א 19.6.06 ע"א 2655/04). 63
- הדרכים למתן הודעת קיזוז, ונפקות אופן ומועד מתן ההודעה (פסק דין מחוזי ת"א 19.6.06 ע"א 2655/04). 63
- ראש הוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת קיזוז, אפילו מקור הזכות הוא באותו פסק דין המבוצע בהוצאה לפועל, באם נקבע בפסק הדין מנגנון מורכב של קביעת היקף/סכום הקיזוז ומנגנון זה טרם הופעל בשעת העלאת טענת הפרעתי. המנגנון שנקבע בפסק הדין הוא קביעה של רו"ח (פסק דין מחוזי ת"א 12.12.06 ע"א 3033/04). 89
- בוטלה החלטת ראש הוצאה לפועל. נקבע, כי זכות קיזוז קיימת (להבדיל מזכות קיזוז נטענת), הינה גם זכות המעוגנת בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר הסכם הפשרה קובע רק עקרון של תשלום (חיוב ארנונה לתקופה מסוימת), ללא נקיבה בסכום כספי, וזאת אפילו הזוכה נקט בהליך של השגה על גובה שומת הארנונה נשוא הסכם הפשרה (החלטה עליון 25.3.07 רע"א 5336/06). 156
- בימ"ש חוזר על ההלכה הנוהגת בעניין ההבדל בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות טענת קיזוז בנימוק שמדובר בנסיבות בזכות קיזוז נטענת בלבד. יצוין, כי טענת הקיזוז נסמכה על חיוב כספי שנקבע בפס"ד בערכאה הראשונה (חיוב שבוצע ע"י החייבים), כאשר ערכאת הערעור ביטלה את פסק הדין ואת החיוב, לאחר שהחייבים שילמו את פסק הדין הראשון, וכאשר תיק ההוצאה לפועל נפתח רק לאחר מתן ההחלטה בערכאת הערעור (פס"ד מחוזי ת"א 3.7.08 ע"א 2998/07 + ע"א 2939/07). 321
- ביהמ"ש פוסק כי יש לדחות, מחוסר סמכות, טענת חייב לפיה פרע את החוב בכך שבין הצדדים נעשה (לאחר פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל) הסכם חדש, שלפיו יעשה הזוכה שימוש בדירה של החייב כך שדמי השכירות ייקזזו את החוב המבוצע בהוצאה לפועל. ביהמ"ש קובע, אגב איזכור הפסיקה הרלוונטית, כי טענה כזו לגבי קיום הסכם חדש/קיזוז נטען (בהות עובדותיה שנויות במחלוקת) אינה מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי, ויש לבררה בבית המשפט המוסמך ולשמוע ראיות ולקבוע ממצאים שיפוטיים לגביה (פס"ד 1.3.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 411/08 נתן בוכהנדלר נ' דורון כהן). 502
- ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבלה טענת פרעתי שעניינה קיזוז. ביהמ"ש קובע כי מדובר במקרה זה בזכות קיזוז נטענת, ולא בזכות קיזוז קיימת, שכן הזכות המדוברת היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. עוד נפסק, כי בנסיבות המקרה שנדון לא התקיים התנאי ההכרחי בדבר היות החיוב "קצוב", שכן הסכום המדובר היה רק חלק ממכלול ההתחשבנות הנרחבת בין הצדדים במסגרת הסכם בוררות מסועף ומורכב וסבוך. בנוסף נפסק, כי לא מתקיים במקרה הנדון תנאי הכרחי נוסף של הדדיות החיובים, שכן בעלי החיובים הנגדיים אינם זהים (ע"א 2641/08 (מחוזי ת"א) אבניאל נ' פולק (טרם פורסם, 27.10.09)). 604
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי שעניינה קיזוז בשל כך שהרשם חסר סמכות לדון בטענת הקיזוז שבנדון, טענה שנקבע לגביה שהיא זכות קיזוז נטענת, ולא קיימת. במקרה הנדון היה מדובר בהסכם בוררות מורכב ובטענות עובדתיות, חלקן נוצרו לפני ההסכם וחלקן לאחריו, כאשר לגבי חלק מהדברים נדרשת הכרעה שיפוטית בהיעדר ממצאים בגוף הסכם הבוררות (עש"א 1227/09 (מחוזי ת"א) בובליל נ' שלינגר (טרם פורסם, 26.1.10)). 606
זקיפת תשלומים
- בימ"ש מקבל (חלקית) ערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל בטענת פרעתי וקובע, כי החייב הוכיח טענת פירעון הנסמכת על הוראות סעיף 50 לחוק החוזים ("זקיפת תשלומים בחיובים אחדים"), כפי שפורשו בהלכה הפסוקה (בר"ע 2443/98 מאיר ליברמן ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ) (פס"ד מיום 9.2.09 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 3914/07 בסנינו ג'ראר נ' הירש רבקה). 431
נטל השכנוע בטענת פרעתי קבוע ומוטל על החייב
- כך נפסק (החלטה עליון 1.11.06 רע"א 3149/06). 26
- בעקבות ספרו של בר-אופיר במהלך הדיון בטענת פרעתי עשוי נטל ההוכחה לעבור מהחייב לזוכה, וזאת אם החייב מביא ראיות אשר תומכות לכאורה בטענותיו (החלטה עליון 30.4.06 922/06). 40
- נדחית, בנסיבות המקרה ובמיוחד בשל מחדלו של החייב להעיד עד מפתח שיכול היה לפזר את הערפל העובדתי שנוצר גם בשל השיהוי, טענת חייב, לפיה השיהוי של הזוכה בפתיחת תיק ההוצאה לפועל מצדיק היפוך נטל הראיה. בית המשפט דוחה את טענת החייב לנזק ראייתי, תוך קביעה שהחייב מנסה ליהנות באופן פסול מהערפל העובדתי שנוצר (פס"ד מחוזי חיפה 1.11.07 ע"א 4407/07). 248
- העליון מאשר ההלכה הנ"ל בע"א 4407/07 ולא נותן רשות ערעור עליה. העליון חוזר וסוקר ההלכות בדבר המקרים והאופנים בהם עובר נטל הבאת הראיות לסתור לכתפי הזוכה, וקובע כי במקרה הנידון נטל זה נשאר כל העת על כתבי החייב, שלא הרימו (החלטה עליון 15.7.08 רע"א 10272/07). 320
- בימ"ש קובע כי חייב שטוען כי התחשבנות כספית שנעשתה יש בה משום פירעון החוב צריך לתמוך טענתו בחוות דעת מומחה כדין (פס"ד מחוזי ת"א 24.7.08 ע"א 3886/07). 329
- העליון מציג הדין, לפיו: נטל השכנוע בטענת פרעתי הינו קבוע ומוטל תמיד על החייב. מדובר בנטל ראשוני והוא אינו עובר אל הזוכה לעולם. במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור (למשל כאשר החייב מביא מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו, ואז צריך הזוכה להראות כי פני הדברים שונים מאלו שנראים לאור מסמכי החייב), אך גם אז נטל השכנועי הראשוני והעיקרי מוטל על החייב, כך שאם בסוף הדיון עדיין נשאר ספק (כפות המאזניים מעוינות), כי אז הספק פועל לרעת החייב ולטובת הזוכה (רע"א 5438/09 עו"ד גרוסמן נ' אסלן (טרם פורסם, 19.11.09)). 600
פסק דין שקובע מועדי תשלום שונים
נדחה ערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי. נפסק, כי הזוכה לא היה רשאי להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, שכן טרם חלף אחד ממועדי התשלום לפי פסק הדין (החלטה עליון 19.7.06 רע"א 4448/06). 30
טענת פרעתי בשטר כספי (שיק)
בהלכה תקדימית (הנזכרת גם בספרו של בר-אופיר) נפסק, כי טענת פירעון שטר שנטענת ביחס לפירעון שנעשה לפני מסירת האזהרה צריכה להיטען כ"התנגדות לביצוע שטר" שבסמכות בית המשפט, ואילו טענת פירעון שטר שנטענת ביחס לפירעון שנעשה לאחר מסירת האזהרה צריכה להיטען כטענת "פרעתי" בפני ראש ההוצאה לפועל. המועד הקובע הוא איפוא מועד מסירת האזהרה (פסק דין עליון 14.6.72 בר"ע 87/72). 162
טענת פרעתי בתיק מזונות
- בימ"ש מקבל ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל. בימ"ש סוקר הדין החל בסוגיה, תוך ציון כי הייחוד בטענת פרעתי בתיק מזונות הוא, שלראש ההוצאה לפועל יש סמכות לדון גם בטענת פירעון שמקורה תשלומים שבוצעו בתקופת הביניים – שבין הגשת תביעת המזונות לבין מתן פסק הדין למזונות. עוד נאמרו דברים מתי ראוי ומוצדק לקבוע ששיהוי בפתיחת תיק מעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי הזוכה (פס"ד בימ"ש משפחה במחוז ת"א מיום 27.4.08 תמ"ש 18171/95). 327
טענת פרעתי בשטר משכון/משכנתא
- ראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון בטענת חייב כי אין לממש את שטר המשכון עקב פירעון החוב אותו בא השטר להבטיח, (פירעון לאחר רישום המשכון), לפי טענת "פרעתי" שבסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל (פסק דין מחוזי ירושלים 21.6.06 ע"א 9163/06). 53
- בית המשפט מצביע על תופעה לפיה חייבים מגישים לראש ההוצאה לפועל בקשותיהם בטענת "פרעתי", הגם שבפועל הם מבקשים לתקוף אץ תוקף המשכון (פסק דין מחוזי ירושלים 21.6.06 ע"א 9163/06). 53
- ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפרש את המשכנתא, כדי לקבוע מהו החיוב (סכומו/היקפו) המובטח במשכנתא, לצורך החלטה אם החיוב הזה אכן נפרע, כנטענת החייב בפרעתי. במקרה שנדון נפסק, כי, למרות שהמשכנתא נרשמה להבטחת הלוואה אחת בלבד (שסכומה הפעוט אכן נפרע כבר בפועל), לא מתקבלת טענת הפרעתי של החייב, בעיקר לאור "השתק שיפוטי" שחל עליו, שכן החייב לא עורר טענה לגבי מס' ההלוואות בכל ההליכים הקודמים ואף הסכים לסכום החוב הכולל של כל ההלוואות (פסק דין מחוזי ירושלים 15.12.03 ע"א 4353/03). 127
- זו הלכה מחוזית ישנה, שכנראה אינה בתוקף עוד, נוכח הלכת העליון החדשה יותר שלהלן (עליון רע"א 10053/04): לפי הלכה מחוזית זו, ישנה הבחנה בין שטר משכנתא שפורש בו סכום חוב, שאז לא מוסמך ראש ההוצאה לפועל במסרת דיון בטענת פרעתי אלא לבחון תשלומים שבוצעו לאחר תאריך שטר המשכנתא, לבין שטר משכנתא לא מוגבל בסכום, שאז סמכות ראש ההוצאה לפועל רחבה יותר ומתפרשת הן על תשלומים שלאחר תאריך שטר המשכנתא והן על כאלו שלפני תאריך זה (פס"ד מחוזי חיפה 29.1.92 בר"ע 1564/91 יונה וחיים רוזנר נ' פ.אף.אי, פ"מ תשנ"ב (1) 448). 380
- הלכה זו של העליון, מבטלת, למעשה, את ההלכה המחוזית הנ"ל (בר"ע 1564/91): העליון קובע, כי לא ראוי שתיעשה כל הבחנה בין משכנתא מוגבלת בסכום לבין כזו שאינה מוגבלת בסכום, בכל הנוגע להיקף סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בדיון בטענת פרעתי ביחס לתשלומים ששולמו ע"י החייב ו/או ביחס לנכונות וגובה החוב המובטח. יודגש, כי בימ"ש הולך בעקבות הלכת העליון הנ"ל (רע"א 102/00) ואף מצמצם עוד יותר את סמכות ראש ההוצאה לפועל, שכן במקרה שנדון כאן טען החייב (בעזרת חוות דעת מומחה ששיחזר חובו כלפי הבנק בעל המשכנתא) שלמעשה לא אמור להיות לו כל חוב לזוכה. העליון מדגיש בהכרעתו את הרצון להימנע ממצב שבו ראש ההוצאה לפועל יהפוך לערכאה דיונית בעלת סמכויות רחבות להכריע בסכסוכים רחבי היקף וגדולי סכום, בניגוד לתפקיד הקלאסי שנועד להוצאה לפועל – ביצוע פס"ד (החלטה עליון 7.12.04 רע"א 10053/04). 381
- חייב שמודה בעצם קיומו של חוב בפיגור (חוב שלהבטחתו נרשמה המשכנתא) לא יכול לבסס טענת פרעתי. כמו כן, טענות חייב בדבר ויתור משתמע של הנושה על מימוש המשכנתא ובדבר שיהוי וחוסר תום לב מצד הנושה במימוש המשכנתא אינן טענות לראש ההוצאה לפועל לדון בהן בפרעתי, אלא, אם בכלל, לבית המשפט בהליך נפרד (החלטה עליון 30.10.00 רע"א 102/00). 128
- בית המשפט מציג הפסיקה השונה, והסותרת לפעמים, לגבי היקף סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לגבי טענת פרעתי ביחס למשכנתא. בית המשפט נוטה לדיעה, שהיקף הסמכות מוגבל לא רק לטענות שנולדו לאחר רישום המשכון, אלא גם לטענות בדבר הסכם חדש לעניין מימוש המשכנתא (החלטה מחוזי ירושלים 24.7.07 בש"א 4788/07, ת"א 9096/07). 200
- פס"ד הסוקר הפסיקה הרלוונטית בנושא (פס"ד מחוזי ת"א 4.9.07 בר"ע 2015/06). 218
- בית המשפט מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל שדחה טענת פרעתי של חייבת. נפסק, כי הסכם פשרה שנעשה בין הצדדים במסגרת תיק מימוש משכון קודם שנסגר, לא מונע פתיחת תיק הוצאה לפועל חדש למימוש אותו משכון בגין חובות שנוצרו לאחר עשיית הסכם הפשרה, שכן פרשנותו הנכונה של הסכם הפשרה היא שהמשכון יישמש בטוחה גם לחובות עתידיים ולא רק לחובות שהוסדרו בהסכם הפשרה. יחד עם זאת, דעתו של בית המשפט אינה נוחה מכך שהסכם הפשרה לא מסדיר מפורשות את נושא הבטוחה וזיקתה לכל החובות האפשריים (פס"ד מחוזי חיפה 28.10.07 ע"א 4423/07). 246
- העליון מאשר את פסה"ד הנ"ל של המחוזי בע"א 4423/07 (246). העליון מדגיש כי לראש ההוצאה לפועל יש סמכות לדון, במסגרת בקשה בטענת "פרעתי", בבקשת החייבת בטענת הפרעתי, כאשר היתה לו בהחלט סמכות לפרש את הסכם הפשרה העומד בבסיס טענת הפרעתי, ולצורך כל לברר את כוונת הצדדים להסכם (החלטה עליון 4.12.07 רע"א 10254/07). 253
- נפסק, תוך יישום ההלכות הנוהגות ותוך אימוץ דברי השופט בר-אופיר בסיפרו, כי טענות חייב בתיק מימוש משכנתא, ביחס לנזקים נטענים (ושנויים במחלוקת) שגרם לו הבנק הזוכה בעל המשכנתא הממומשת בתיק ההוצאה לפועל, הן טענות מסוג טענות קיזוז שנויות במחלוקת, שע"פ הדין על חייב לטעון אותן במסגרת תובענה לבית המשפט המוסמך, ולא במסגרת בקשת פרעתי. מדובר בטענות בגין אירועים שהתרחשו לאחר רישום המשכנתא וגיבושה, כאשר ע"פ הטענות הבנק, בהתנהגותו, גרם לחברה שהחייב ערב לה נזקים (פס"ד מחוזי ת"א 18.7.05 ה"פ 657/04). 282
- בית המשפט דוחה טענת סף של נתבע, בנק בעל משכנתא, לפיה יש לסלק תביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, בטענה שראש ההוצאה לפועל הוא המוסמך לדון בטענות התובע במסגרת טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק. טענות התובע הינן כי המשכון פקע וחסר תוקף, משום שההלוואות אותן נועד המשכון להבטיח נפרעו כבר. בית המשפט קובע כי בחינת זהות החיובים בגינם הוטל המשכון ובירור שאלת תוקף המשכון הם נושאים רחבי היקף הטעונים בירור החורג מגדר סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל (וזאת בעקבות פסה"ד הנ"ל בה"פ 657/04) (החלטה מחוזי ת"א 25.1.08 בש"א 22183/07, ת"א 2518/07). 283
- העליון מאשר החלטת המחוזי לדחות בקשת חייב לעכב הליכי הוצאה לפועל (וכינוס בכללם) למימוש משכון על זכויות החייב בחנות, וזאת תוך קביעה שתביעת החייב בבית המשפט המחוזי לא במקומה, שכן טענות החייב (טענות לפיהן החוב המובטח במשכון נפרע בתקופה שלאחר מועד יצירת המשכון ועד מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל) צריכות היו להיטען בפני ראש ההוצאה לפועל בבקשה בטענת "פרעתי" (החלטה עליון 11.3.09 רע"א 10710/08 בילוגורסקי נ' מיוחס). 447
- ביהמ"ש מאשר החלטות רשמי ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייבים להורות לזוכה (בנק למשכנתאות), בתיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא, לגלות מסמכים הנוגעים לשיעור החוב המובטח במשכנתא (כנראה לגבי חיובי הריבית וחישוב החוב), וזאת מאחר שממילא רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת חייב בדבר חיובי ריבית מופרזים במסגרת טענת פרעתי בתיק למימוש משכנתא (פס"ד מיום 20.7.09 של בימ"ש מחוזי ת"א בר"ע 1098/09 + בר"ע 1333/09 חיימוב נ' בנק אגוד לישראל בע"מ). 454
- ביהמ"ש דוחה טענת חייבת כי יש לסגור תיק למימוש משכנתא בשל כך שהזוכה הגיש, במקביל לפתיחת התיק, גם תביעה משפטית בגין אותו חוב מובטח. נפסק כי "בעצם הגשת בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת הבנק (ואף אם הבקשה תתקבל ויתנהלו הליכי משפט, שם), אין כדי למנוע הליכי מימוש משכנתא" (פס"ד מיום 8.3.09 של בימ"ש מחוזי חיפה רצ"פ 668-12-08 קדם מילניום בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). 459
חייב אינו רשאי לפרוע החוב לנושה של הזוכה, להבדיל מהזוכה
כך נפסק, תוך דחיית טענת הפרעתי (פסק דין מחוזי ירושלים 23.7.07 ע"א 9691/06). 199
ניתן לטעון טענה בדבר הסכמה לעיכוב הליכי ביצוע פסק דין במסגרת טענת פרעתי
כך נפסק (החלטה מחוזי נצרת 12.7.06 בר"ע 1045/06). 70
החלטה בטענת פרעתי יוצרת "מעשה בית דין"
- החלטת המחוזי מנתחת באופן מקיף את סמכויות ותפקידי ראש ההוצאה לפועל ואת הכללים הנגזרים מכך (החלטה מחוזי ת"א 31.7.06 ע"א 1872/05). 75
- חזרה מפורטת על ההלכה הנוהגת (פס"ד מחוזי ת"א 16.8.07 בר"ע 2928/04). 229
- החלטת שלום (שלא מתייחסת לכל פסיקה קודמת) שקובעת שהחלטת ראש ההוצאה לפועל מכוח סעיף 19 לחוק כמוה כפס"ד של בית המשפט, ולכן בכוחה ליצור מעשה בית דין מסוג של השתק עילה (החלטה שלום ת"א 1.4.08 בש"א 153594/08, ת"א 55754/98). 306
- פס"ד הסוקר ומנתח את הדין, וקובע כי הכרעה של ראש ההוצאה לפועל במסגרת דיון בבקשת חייב בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, כאשר היא נעשית לאחר דיון ובירור ושמיעת עדויות, הינה הכרעה משפטית לכל דבר ועניין והיא מקימה "מעשה בית דין", הן מכוח השתק עילה והן מכוח השתק פלוגתא. במקרה הנידון נדחה ערעור על פס"ד שדחה על הסף תביעת חייב בנימוק של קיום מעשה בית דין מכוח הכרעת ראש ההוצאה לפועל בטענת הפרעתי של החייב (פס"ד מחוזי ת"א הרכב שופטים 4.5.08 ע"א 1050/07). 328
- ביהמ"ש דוחה תביעה משפטית על הסף, תוך קבלת טענה בדבר השתק פלוגתא שנוצר כאשר רשמת ההוצאה לפועל קבעה ממצאים עובדתיים לפני שנים רבות, לאחר שהמחלוקת הרלוונטית נשטחה בפניה באופן ממצה. יצוין, כי הכרעה הרשמת לא נעשתה במסגרת הליך של בקשה בטענת פרעתי, אלא במסגרת בקשה לגבי הליך כינוס שננקט בהוצאה לפועל (בש"א 1898/09 ת.א. (שלום ראשל"צ) 1646/09 יוספי נ' בן שושן (לא פורסם, 13.9.09)). 721
פירעון לידי עורך דין-שלוח של הזוכה כמוהו כפירעון לידי הזוכה
אושרה החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת פרעתי של חברת ביטוח ששילמה החוב הפסוק לידי ב"כ הזוכה, בנסיבות בהן ב"כ הזוכה מעל בכספים ולא העבירם במלואם לזוכה. נפסק עובדתית-משפטית שב"כ הזוכה היה רשאי, ע"פ דיני השליחות, לקבל הכסף עבור הזוכה (פסק דין מחוזי ת"א 26.10.06 ע"א 3321/05). 84
הסדר ישיר בין החייב לבין הזוכה, שלא לוקח בחשבון את שכ"ט ב"כ הזוכה
- ביהמ"ש קובע כי למרות שהחייב מילא כל הוראות הסדר החוב אותו עשה ישירות עם הזוכה (הסדר חוב שעפ"י הוראותיו זכאי החייב לסגירת התיק עם מילוי התחייבויותיו בהסדר), אין לסגור את תיק ההוצאה לפועל ועל החייב לפרוע גם את שכ"ט ב"כ הזוכה. יצוין, כי ביהמ"ש, לפי לשון פסה"ד, מבקש להעביר מסק כי הדרך הראויה להסדרת חוב כאשר זוכה מיוצג ע"י עו"ד היא בהסדר מול ב"כ הזוכה. הערה שלנו: אפשר כי פסה"ד מחמיר יתר על המידה עם החייב, שאחרי הכל עשה הסכם עם הזוכה ועמד בו, כאשר פסה"ד לא נותן לדעתנו ביטוי מספיק לעובדה שהזוכה עצמו בחר לעקוף את בא-כוחו ולהסדיר החוב ישירות עם החייב. (ע"א (מחוזי חי') 2780/01 פרבר נ' קאדרי (לא פורסם, 18.3.02)). 725
פירעון לידי אורגן בלתי מוסמך של הזוכה אינו פירעון לידי הזוכה
- בית המשפט הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי אין לקבל טענת פירעון, לפיה החייב שילם סכום כסף לידי אורגן (עו"ד פנחס נרקיס) של עיריית חיפה. בנסיבות המקרה, לאור חלוף הזמן הרב ובשל אי-העדתו של עו"ד נרקיס (מחדל שבית המשפט זוקף בהדגשה לחובת החייב) ולאור הערפל העובדתי המסוים סביב נסיבות מסירת הכסף לידי אותו אורגן (שלא היה מוסמך לגבות כסף עבור עיריית חיפה), קובע בית המשפט כי עו"ד נרקיס קיבל לידיו הכסף מידי החייב כב"כ של החייב, ולא כאורגן של העיריה, ולחילופין, עו"ד נרקיס קיבל הכסף כאורגן של העיריה, אך מאחר שלא היה מוסמך לגבות כסף עבורה, יש לקבוע שעו"ד שימש שלוח של החייב במסירת הכסף לעיריה (פס"ד מחוזי חיפה 1.11.07 ע"א 4407/07). 248
פירעון לידי הזוכה, למרות שפסק הדין חייב פירעון לידי ב"כ הזוכה, הינו פירעון מלא
פסק הדין הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל שדחתה טענת פרעתי של חייבת שמסרה שיק ע"ש הזוכה, בעוד שפסק הדין חייב למסור שיק ע"ש ב"כ הזוכה. בית המשפט ראה במסירת השיק כאמור משום פירעון מלא, הן ע"פ דיני השליחות והן בשל הפרת חובת תום הלב ע"י הזוכה, שבמקום לבקש שיק חלופי רצה ופתחה תיק בהוצאה לפועל (פסק דין מחוזי ת"א 2.2.06 ע"א 2165/05). 149
דינו של תשלום (ללא כל הסכמה) של קרן החוב ע"י חייב לידי הזוכה
אושרה החלטת ראש ההוצאה לפועל הדוחה טענת פרעתי. החייב שילם, מס' ימים לאחר שקיבל האזהרה, את הסכום המדוייק של השטר המחולל המבוצע בהוצאה לפועל, ישירות לידי הזוכה, ולא לידי תיק ההוצאה לפועל. נדחתה עובדתית (לאחר דיון) טענת החייב לפיה סוכם שתשלום זה פורע את החוב בהוצאה לפועל. נפסק, כי בנסיבות כאלו ולאור ההלכה הנוהגת, רשאי היה הזוכה לזקוף התשלום הנ"ל שבוצע כנגד חובותיו האחרים של החייב (פסק דין מחוזי ת"א 26.12.06 ע"א 1685/06). 90
פתיחת תיק הוצאה לפועל מיותרת וחסרת תום לב
- התקבלה טענת פרעתי של חברת ביטוח, שהוכיחה כי הזוכה פתח נגדה תיק ההוצאה לפועל בחוסר תום לב, יום אחרי שהיא העבירה לחשבון הבנק שלו את מלוא החוב הפסוק (ראש הוצאה לפועל ת"א 17.9.06) 94
- ראש הוצאה לפועל מוסמך לדון במסגרת טענת פרעתי בטענת חוסר תום לב של הזוכה ובבקשת הזוכה להפחתת שכה"ט ע"פ סעיף 10(א) לחוק, עקב פתיחה מיותרת של תיק ההוצאה לפועל. במקרה הנדון נקבע שרוב הסכום היה מונח למעשה בכיסו של הזוכה עוד בטרם פתיחת התיק, בצורה של ערבות בנקית אותה יכול היה לממש ללא קושי (פסק דין מחוזי חיפה 20.10.97 ע"א 267/96) 13
- פסק הדין הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל שדחתה טענת פרעתי של חייבת שמסרה שיק ע"ש הזוכה, בעוד שפסק הדין חייב למסור שיק ע"ש ב"כ הזוכה. בית המשפט ראה במסירת השיק כאמור משום פירעון מלא, הן ע"פ דיני השליחות והן בשל הפרת חובת תום הלב ע"י הזוכה, שבמקום לבקש שיק חלופי רצה ופתחה תיק בהוצאה לפועל (פסק דין מחוזי ת"א 2.2.06 ע"א 2165/05). 149
- ראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון, במסגרת טענת פרעתי, גם בטענת חייב, לפיה תיק ההוצאה לפועל נפתח בחוסר תום לב, בשל כך שפרשנות נכונה של פסק הדין המבוצע קובעת כי הזוכה היתה מנועה מלהגישו לביצוע (פסק דין מחוזי ת"א 10.1.06 ע"א 2194/03). 150
- אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל שקיבלה טענת פרעתי של חייב, בנסיבות בהן תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"פ לשון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (לשון ההסכם זיכתה את הזוכה בסנקציה חריפה על הפרה פעוטה של אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית). נפסק, כי מימוש הזכות (הסנקציה החריפה) ע"י הזוכה מהוה בנסיבות הפרה של חובת תום הלב ושימוש לרעה בהליכי ההוצאה לפועל. אוזכרה ההלכה, לפיה גם "ביצוע בקירוב" ע"י החייב יכול לבסס לו טענת פרעתי, הגם שבמקרה הנדון אין תחולה לדוקטרינת ביצוע בקירוב, שכן התשלום של הריבית נעשה רק לאחר מסירת האזהרה (פסק דין מחוזי ת"א 18.4.07 ע"א 1029/06). 161
- החלטת ראש ההוצאה לפועל המנתחת באופן יסודי ומקיף את הסוגיה, תוך איזכור הוראות חוק ופסיקה ותוך יישומן על המקרה הנדון (החלטה מיום 6.1.08 בתיק הוצאה לפועל 0325060062. פורסמה באתר "נבו"). 269
- העליון מאשר החלטת מחוזי (שהפכה החלטת ראש ההוצאה לפועל), לפיה התקבלה בקשת חייבת בטענת פרעתי, בנימוק שתיק ההוצאה לפועל נפתח בחוסר תום לב, שכן הפרות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד, המבוצע בתיק ההוצאה לפועל, הן הפרות מזעריות שאינן מצדיקות פתיחת תיק ההוצאה לפועל (מדובר באיחורים של ימים בודדים בביצוע תשלומים ע"פ פס"ד הפשרה) על מלוא סכום הסנקציה המוסכמת (החלטה עליון 10.3.08 רע"א 5682/07). 302
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת פרעתי בדבר חוסר תום לב בפתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש סוקר ההלכה, לפיה במסגרת טענת פרעתי רשאי ראש ההוצאה לפועל לדון ולהכריע בטענת חייב כי התיק נפתח ללא צידוק ענייני וסביר, כלומר בחוסר תום לב, לפיה עקרון תום הלב החל גם בהוצאה לפועל מחייב כל זוכה ליתן לחייב פרק זמן סביר לצורך פירעון החוב בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ולא להזדרז לפתוח תיק הוצאה לפועל, וזאת הגם שחוק ההוצאה לפועל הקיים שותק בעניין זה וגם בשים לב לתזכיר לתיקון חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ו – 2006, ובו מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק ע"י הוספת חובת מתן 30 יום לחייב בטרם פתיחת תיק. במקרה הנדון בימ"ש קובע כי נוהלו מגעים עניינים בין הצדדים ערב פתיחת התיק (לצורך הפקת חשבונית ע"פ פסק הדין ולצורך בירור נושא המע"מ), ולא ראוי היה שהזוכה יפתח התיק בנסיבות, מבלי למצות הבירור הענייני. עוד נקבע, כי ודאי שהיה חוסר תום לב כאשר התיק נפתח על 100% החוב, כאשר לגבי מרבית החוב (החוב ללא רכיב המע"מ) הוצג לזוכה השיק שאמור היה לעבור אליו, ואף עבר בסמוך בפועל. בפועל, בימ"ש אישר החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל הפרעתי ולא לחייב החייבים בתשלום הוצאות פתיחת התיק, ניהולו ושכה"ט שהתווסף לו (פס"ד מחוזי ת"א 3.7.08 ע"א 2998/07 + ע"א 2939/07). 321
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל שהפחית, במסגרת בקשת בנק חייב בטענת פרעתי, באופן משמעותי את שכ"ט א וכן ביטל לחלוטין את שכ"ט ב', תוך שבימ"ש מאשר קביעות ראש ההוצאה לפועל, לפיהן נפל פגם בהתנהגות שני הצדדים גם יחד עובר לפתיחת התיק (החייב בכך שלא שילם דבר ע"ח החוב בזמן מהיר מספיק ואף לא נקט מהר מספיק בהליכי עיכוב ביצוע פסק הדין, והזוכה בכך שהזדרז עם פתיחת התיק, בעוד ניהלו הצדדים מו"מ על גובה החוב). בהקשר זה בימ"ש נותן משקל לזהות החייב (בנק בישראל) וקובע כי לזוכה לא היה כל יסוד סביר להניח כי הבנק החייב לא יוכל לפרוע את חיובו (פס"ד מחוזי ת"א 9.7.08 ע"א 3018/07). 322
- ביהמ"ש מנתח ביסודיות את המצב המשפטי וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך ברגיל להאריך מועד שנקבע בפס"ד (או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד), אך בנסיבות המקרה המיוחדות, שבהן הופנה וחזר והופנה החייב מראש ההוצאה לפועל לבית המשפט שנתן את פסה"ד ובחזרה (כל אחד מהערכאות דחתה את החייב בנימוק של חוסר סמכות), קנה ראש ההוצאה לפועל סמכות, מכוח העברת העניין אליו ע"י בית המשפט. ביהמ"ש קובע כי בנסיבות המקרה הנדון לא היה מקום להאריך המועד שנקבע בפסה"ד, לאור הלכת העליון (ע"א 597/72 + דנ"א 22/73 + ע"א 230/87 + ע"א 499/81 + רע"א 1233/91) לפיה לבית המשפט שנתן את פסה"ד יש סמכות להאריך מועד שנקבע בפסה"ד רק בנסיבות מיוחדות של כוח עליון ולמניעת עוול. ביהמ"ש בוחן את הדברים גם במסגרת של טענת פרעתי (טענה של חוסר תום לב מצד הזוכה לעמוד על הסנקציה החוזית לאור הפרת החוזה), וקובע כי אין כל חוסר תום לב מצד הזוכה והזוכה עמד כדין ובתום לב על זכויותיו החוזיות, תוך האמירה הבאה: "ההסכם כבר החיל הוראות בעניין מועדי התשלום וארכות לביצועם ולא היה מקום או חובה ליתן ארכות נוספות, שאחרת לעולם לא תיכנס לתוקפה החובה לשלם את הכסף". יצוין, כי ביהמ"ש מדגיש בנימוקיו כי מדובר בהסכם שהצדדים חילקו בו סיכונים ועשו בו ויתורים (הזוכה ויתר על חלק מכספו כדי לקבל פחות יותר אך מהר יותר), ולכן אין להשקיף על הסנקציה החוזית כמחמירה או כגורמת עוול (פס"ד מיום 14.12.03 של בימ"ש מחוזי נצרת (הרכב שלושה שופטים) ע"א 3058/03 עבד אבו ראס נ' אברהים ארשיד). 458
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי יש לדחות טענת פרעתי. ביהמ"ש מנתח את הדין בנוגע לפתיחת תיק הוצאה לפועל בתום לב וקובע כי במקרה הנדון לא היתה פתיחת התיק נגועה בחוסר תום לב, למרות שהחייבת היא חברת ביטוח (פס"ד 13.4.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 16752-12-08 יעקב קוסאשווילי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ). 501
- ביהמ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי. נפסק, כי הצדדים עשו הסכם לפיו סכום החוב יישולם בתוך 30 יום מיום מתן תוקף של פס"ד להסכם הפשרה, והתשלום בוצע בפועל בחלוף מועד זה (הגם ששולם בטרם קיבלה החייבת המערערעת האזהרה לידיה), ולכן אין לקבל טענת החייבת לפיה התשלום צריך היה להיעשות בתוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד לידי החייבת. ביהמ"ש קובע, כי מאחר שמדובר על פס"ד צפוי שניתן לפי הסכם פשרה הרי שעל החייבת היה לעקוב ביוזמתה אחר הינתנו ולא להמתין להמצאתו הפורמלית לידיה (פס"ד 12.11.08 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 506/08 חברת דואר ישראל בע"מ נ' בן אליעזר יטה לאה (לילי)). 504
חידוש הליכים בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כפוף גם הוא לחובת תום לב מצד הזוכה
- ביהמ"ש הופך החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל כן מוסמך לדון, במסגרת בקשה בטענת פרעתי, בטענת חייב לפיה אין מקום לחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה בין הצדדים לאחר מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש פוסק כי יש לקבל את טענת הפרעתי ולסגור את תיק ההוצאה לפועל, חרף העובדה שהחייב איחר בתשלום האחרון לפי הסכם הפשרה, וזאת לאור חוסר המידתיות שבין ההפרה (האיחור בתשלום) לבין הסנקציה בגינה (חידוש הליכים על מלוא החוב הרשום, זמן ממושך יחסית לאחר ההפרה) (עש"א (מחוזי ת"א) 1621-09 סדן נ' לב אביר הנדסת חשמל בע"מ (לא פורסם, 11.4.10)). 704
טענת תשלום במזומן כנגד קבלה, וטענה נגדית בדבר היות הקבלה מזויפת
אושרה החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי הנסמכת על טענת תשלום במזומן לנציגות בית משותף ועל קבלה שנטען שנמסרה ע"י הנציגות. הנציגות טענה לזיוף הקבלה, ובסופו של יום, ולאחר שמיעת ראיות וכן מומחה גרפולוג, נפסק לחובת החייבת (פסק דין מחוזי ת"א 8.1.07 ע"א 3771/04). 132
טענה בדבר משלוח שיק על פי פסק דין
בית המשפט מאשרר החלטת ראש ההוצאה לפועל הדוחה התנגדות של חייבת לביצוע פס"ד, תוך קביעה שאין די במשלוח הנטען של השיק ע"י החייבת, בנסיבות שהוכחו לפיהן השיק לא הגיע לייעדו. בית המשפט מאבחן בין הטעון הוכחה לצורך קבלת זוכה להגדלת קרן חוב לבין הטעון הוכחה במסגרת טענת פרעתי של חייב (פס"ד מחוזי ת"א 24.9.07 בר"ע 2589/06). 217
טענה בדבר אי-המצאת דפי בנק של הזוכה
- בימ"ש קובע, למעשה, שראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון בטענת חייב, לפיה החייב מופטר מחובו הרשום אצל הבנק הזוכה נוכח אי-המצאת דפיי בנק להוכחת החוב האמיתי ע"י הזוכה (פס"ד מחוזי ת"א הרכב 4.5.08 ע"א 1050/07). 328
- ביהמ"ש מאשר החלטות רשמי ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייבים להורות לזוכה (בנק למשכנתאות), בתיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא, לגלות מסמכים הנוגעים לשיעור החוב המובטח במשכנתא (כנראה לגבי חיובי הריבית וחישוב החוב), וזאת מאחר שממילא רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת חייב בדבר חיובי ריבית מופרזים במסגרת טענת פרעתי בתיק למימוש משכנתא (פס"ד מיום 20.7.09 של בימ"ש מחוזי ת"א בר"ע 1098/09 + בר"ע 1333/09 חיימוב נ' בנק אגוד לישראל בע"מ). 454
טענה בדבר שיהוי בביצוע פסק הדין
- אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל לקבל טענת פרעתי שנסמכה על טענת שיהוי. נפסק, על יסוד הלכת העליון בנושא השיהוי, כי הוכחו בדיון לפני ראש ההוצאה לפועל שני יסודות השיהוי ויתור על זכות התביעה/מימוש וכן הרעת מצב הנתבע/החייב עקב השיהוי (פסק דין מחוזי חיפה 12.4.07 ע"א 3918/06). 163
- פסה"ד הנ"ל בע"א 3918/06 אושר בבית המשפט העליון (החלטה עליון 27.2.08 רע"א 4398/07). 301
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי בדבר שיהוי בפתיחת תיק הוצאה לפועל ובדבר אי-זכאות הזוכה לריבית והפרשי הצמדה בגין השנים הרבות שחלפו מעת מתן פסה"ד עד מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מציג הדין הנוהג ומיישמו על נסיבות העניין, תוך קביעה שהיה לזוכה צידוק ענייני לפתוח את תיק ההוצאה לפועל במועד בו פתחו, בשים לב לכך שהיתה מניעות לפעול כנגד החייב לאור עונש מאסר ממושך אותו ריצה בחו"ל לאחר מתן פסה"ד (עש"א 1972/08 (מחוזי ת"א) פרי נ' עו"ד קשלס (טרם פורסם, 14.3.10)). 601
- ביהמ"ש קובע שהזוכה השתהה בביצוע פסה"ד ומסיק מכך מסקנות ראייתיות לרעת הזוכה (בקשת הפרעתי התקבלה), תוך הצגת ויישום הדין הנוהג, לפיו "השהיית הליכי הוצאה לפועל לזמן ארוך וללא הסבר, עשויה להעביר לזוכה, נטל משני להבאת ראיות שהחוב לא סולק ושהחייב לא הופטר מחיובו" הגם ש"תמיד מוטל על החייב הנטל העיקרי להוכיח כי הופטר מלמלא אחר פסק הדין" (ע"א (מחוזי ת"א) 1282-09 חפץ נ' דנובה שיווק יעוץ וניהול בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 702
טענה בדבר שינוי נסיבות שמצדיק אי מימוש של פסק דין פשרה
- לראש ההוצאה לפועל יש סמכות, במסגרת טענת פרעתי בפניו, לקבוע שאין לממש את פסק הדין, עקב שינוי נסיבות שחל מאז ניתן פסק הדין ועד למועד ביצועו. במקרה הנדון דובר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו התחייב החייב לפנות נכס מקרקעין, כאשר הבקשה לביצוע פסק הדין הוגשה 12 שנה אח"כ, וראש ההוצאה לפועל (והמחוזי והעליון בעקבותיו) קיבלו טענת החייב לפיה חל שינוי נסיבות, באופן שבו במציאות הקיימת לא יהיה במימוש פסק הדין משום יישום נכון וצודק של פסק הדין (החלטה עליון 11.5.05 רע"א 3259/04). 130
- אושרה במחוזי ואח"כ בעליון החלטת ראש הוצאה לפועל לדחות בקשה של זוכה לביצוע פסק דין פשרה (17 שנה לאחר מתן פסק הדין), תוך קביעה שהביצוע של פסק הדין כלשונו מחייב הריסת גן ציבורי, ולאור הנסיבות שהשתנו במציאות ולאור אי-הצדק שבכך (החלטה עליון 7.6.05 רע"א 1151/04). 131
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לסגור תיק הוצאה לפועל, תוך קביעה ששינוי הנסיבות שמאז מתן פסה"ד ועד לדיון מצדיק אי-ביצוע המשך גביה ע"פ פסה"ד. מדובר במקרה בו מועצה דתית חויבה בפיצויי הלנה, שתפחו מאוד בין היתר בשל בעיות ארגוניות במועצה (המועצה נותרה ללא מורשי חתימה בתקופה מסוימת), כאשר נקבע שהסכומים שכן שולמו כבר ע"י המועצה לחייב היו משמעותיים ועלו בהרבה על קרן החוב, כך שיתרת החוב העצומה שנותרה היתה מורכבת רק מפיצויי הלנה. נפסק איפא כי התקיים בנדון שינוי נסיבות קיצוני, והגם שאין לומר שהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד נוגד את תקנת הציבור, עדיין המשך ביצוע פס"ד הפשרה הנ"ל אינו ראוי (פס"ד מחוזי ת"א 6.10.08 ע"א 3560/06). 382
טענה לגבי כשירותו המשפטית של זוכה להיות צד להליכים משפטיים
- אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל במסרת טענת פרעתי לקבל טענת פרעתי, נוכח מחיקתה של החברה הזוכה מרשם החברות ופקיעת כשרותה המשפטית עקב כך. מוצגת האבחנה בין ההסדר שבפקודת החברות לבין זה שבחוק החברות (פסק דין מחוזי חיפה 11.2.07 ע"א 3486/06). 17
- כיום, בחוק החברות החדש וכו בהוראות פקודת החברות שנותרו עדיין בתוקף, אין כל מנגנון של מחיקה מנהלית של חברה מרשם החברות (עקב אי תשלום אגרה), ולכן כיום הדרך היחידה לסיים חייה של חברה היא בפירוק, המסתיים בחיסול, כאשר ביטולו של חיסול מנהלי פועל רטרואקטיבית לפי סעיף 369 לפקודת החברות. הותרה בצריך עיון השאלה, האם גם ביטולו של חיסול לפי סעיף 367(א) לפקודת החברות פועל רטרואקטיבית (החלטה עליון 16.4.07 רע"א 1120+9231/06). 160
פרשנות הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לגבי מועדי תשלום ולגבי סנקציה של פיצוי מוסכם
- פסק דין עליון ישן, לפיו ראש ההוצאה לפועל מחוסר סמכות לקבוע שאין לממש את הסנקציה שבהסכם בהוצאה לפועל, גם כאשר ברור שמצב החייב קשה והסנקציה תפגע בו (פסק דין עליון 20.2.68 בג"צ 389/67). 152
- אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל שקיבלה טענת פרעתי של חייב, בנסיבות בהן תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"פ לשון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (לשון ההסכם זיכתה את הזוכה בסנקציה חריפה על הפרה פעוטה של אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית). נפסק, כי מימוש הזכות (הסנקציה החריפה) ע"י הזוכה מהוה בנסיבות הפרה של חובת תום הלב ושימוש לרעה בהליכי ההוצאה לפועל. אוזכרה ההלכה, לפיה גם "ביצוע בקירוב" ע"י החייב יכול לבסס לו טענת פרעתי, הגם שבמקרה הנדון אין תחולה לדוקטרינת ביצוע בקירוב, שכן התשלום של הריבית נעשה רק לאחר מסירת האזהרה (פסק דין מחוזי ת"א 18.4.07 ע"א 1029/06). 161
- בית המשפט מחלק את פסק הדין המתפרשים לשלושה סוגים, וקובע כי פסק הדין שבנדון (פסק דין שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה) הוא מהסוג הראשון, המדבר על פסק דין ברור, נהיר ופשוט (נושא של תשלומים שנקבעו, מועדי תשלומם וכן הסנקציה של הפיצוי המוסכם שנקבעה), אשר אינו מחייב פרשנות מהותית הכרוכה בשמיעת ראיות לרוב. נפסק, כי ראש ההוצאה לפועל היה אכן מוסמך לדון בפרשנותו של פסק הדין הנדון, אם כי בית המשפט אינו מקבל את הפירוש התכליתי המסוים שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל, וממירו בפירוש תכליתי אחר הנגזר מעקרונות של צדק ותום לב (פסק דין מחוזי ת"א 10.1.06 ע"א 2194/03). 150
- הצדדים נחלקו ביניהם בפרשנות הוראות הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, בכל הנוגע לתנאים שנקבעו בהסכם לתשלום יתרת התמורה בהסכם. בימ"ש מקבל חלקית הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (שדחה כליל את טענת הפרעתי) וקובע כי, למרות שהשתכנע שלא היה מקום מלכתחילה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל (מאחר שבאותו מועד לא התקיים תנאי הכרחי לתשלום לפי ההסכם), הרי, שבנסיבות העניין, לאור חלוף הזמן הרב מאוד מאז פתיחת התיק ומאז הגשת בקשת הפרעתי וגם לאור העובדה שממילא החייבת מנהלת תביעה משפטית כספית נגד הזוכה בגין נזקיה הנטענים, יש להגיע לתוצאה מאוזנת, שלפיה יש להותיר תיק ההוצאה לפועל פתוח, אך להפחית קרן החוב ולהעמידה על הסכום המקורי לתשלום, ללא רכיב הפיצוי המוסכם בהסכם (פס"ד מחוזי ת"א 12.10.08 ע"א 2739/07). 379
- ביהמ"ש מנתח ביסודיות את המצב המשפטי וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך ברגיל להאריך מועד שנקבע בפס"ד (או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד), אך בנסיבות המקרה המיוחדות, שבהן הופנה וחזר והופנה החייב מראש ההוצאה לפועל לבית המשפט שנתן את פסה"ד ובחזרה (כל אחד מהערכאות דחתה את החייב בנימוק של חוסר סמכות), קנה ראש ההוצאה לפועל סמכות, מכוח העברת העניין אליו ע"י בית המשפט. ביהמ"ש קובע כי בנסיבות המקרה הנדון לא היה מקום להאריך המועד שנקבע בפסה"ד, לאור הלכת העליון (ע"א 597/72 + דנ"א 22/73 + ע"א 230/87 + ע"א 499/81 + רע"א 1233/91) לפיה לבית המשפט שנתן את פסה"ד יש סמכות להאריך מועד שנקבע בפסה"ד רק בנסיבות מיוחדות של כוח עליון ולמניעת עוול. ביהמ"ש בוחן את הדברים גם במסגרת של טענת פרעתי (טענה של חוסר תום לב מצד הזוכה לעמוד על הסנקציה החוזית לאור הפרת החוזה), וקובע כי אין כל חוסר תום לב מצד הזוכה והזוכה עמד כדין ובתום לב על זכויותיו החוזיות, תוך האמירה הבאה: "ההסכם כבר החיל הוראות בעניין מועדי התשלום וארכות לביצועם ולא היה מקום או חובה ליתן ארכות נוספות, שאחרת לעולם לא תיכנס לתוקפה החובה לשלם את הכסף". יצוין, כי ביהמ"ש מדגיש בנימוקיו כי מדובר בהסכם שהצדדים חילקו בו סיכונים ועשו בו ויתורים (הזוכה ויתר על חלק מכספו כדי לקבל פחות יותר אך מהר יותר), ולכן אין להשקיף על הסנקציה החוזית כמחמירה או כגורמת עוול (פס"ד מיום 14.12.03 של בימ"ש מחוזי נצרת (הרכב שלושה שופטים) ע"א 3058/03 עבד אבו ראס נ' אברהים ארשיד). 458
פסק בוררות
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי וקובע, כי דין טענת החייבים לגבי רכיב המע"מ הפסוק להידחות, מאחר שטענה זו היתה צריכה להיטען בפני בית המשפט שאישר את פסק הבוררות ולכן לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בה. במקרה הנדון דובר בפסק בוררות שנקב בסכום שקלי מוחלט כשווה ערך ל-18 אחוז מע"מ (שיעור המע"מ החוקי שהיה במועד מתן פסק הבוררות), אך בתקופה שלאחר מתן פסק הבוררות ועד למתן פסה"ד בבימ"ש שאישר את פסק הבוררות ירד שיעור המע"מ החוקי ל- 17 אחוז. נפסק שעל החייבים לשלם את שיעור המע"מ הגבוה של 18 אחוז שננקב בפסה"ד, מאחר שעל ראש ההוצאה לפועל לבצע פסה"ד ככתבו וכלשונו ומאחר שהיתה לחייבים הזדמנות לטעון לעניין המע"מ בבימ"ש שאישר פסק הבוררות והם החמיצו הזדמנות זאת. בימ"ש ער לכך שמדובר בתוצאה קשה ואף ב"עשיית עושר ולא במשפט" ע"י החייבים, בכך ששילשלו לכיסיהם את הפרש המע"מ (1% מע"מ), אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה (פס"ד מיום 1.1.09 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 1184/07 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 424
- ביהמ"ש העליון מאשר החלטת המחוזי הנ"ל (ע"א 1184/07) (החלטה עליון 2.6.09 רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 460
- ביהמ"ש מקבל טענת חייבים בהוצאה לפועל כי אין לפעול נגדם אישית בהוצאה לפועל מאחר שאינם צד לפסק הבוררות, תוך קביעה שמשעה שאושר פסק הבוררות תוכנו של הפסק הוא היחיד הקובע לצורכי אכיפתו. יצוין, כי ביהמ"ש מגיע למסקנה שהחייבים (התובעים) אינם צד לפסק הבוררות לאחר עיון גם בכתבי הטענות שהוגשו בבוררות (ה"פ (מחוזי ת"א) 51169-05-10 הראל נ' ahmet selcuk sayinsoy (לא פורסם, 7.7.10)). 714
- ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
טענה לפיה סכום שננקב בפסק הדין לתשלום הוא סכום נטו, ולא ברוטו
מדובר בחיוב הנוגע לשכר עבודה, שלגביו יש הלכה כללית לפיה כאשר לא מצוין אם מדובר בסכום נטו או ברוטו, כי אז החזקה היא שמדובר בסכום ברוטו (לפני ניכויי חובה המוטלים על המעביד). למרות זאת ראש ההוצאה לפועל פירשה הדברים והגיעה למסקנה שמדובר בסכום נטו, וזאת על יסוד פרשנות נסיבתית של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין (פסק דין מחוזי חיפה 28.5.07 ע"א 4298/07). 212
ניכוי מס במקור
- בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, בעקבות הלכת העליון שלהלן (ע"א 1097/99), כי זוכה שחייב בניכוי מס במקור רשאי (וחייב, ע"פ דינוי המס) לבצע ניכוי זה, ואח"כ רשאי לטעון "פרעתי" בגין סכום הניכוי במקור אותו העביר לרשות המס. במקרה הנדון בוצע בהוצאה לפועל פס"ד של בית הדין לעבודה, ובימ"ש של ערעור קובע שראש ההוצאה לפועל טעתה בכך שלא ראתה בחיוב ע"פ פס"ד משום שכר עבודה החייב במס (פס"ד מחוזי 13.7.99 ע"א 1097/99). 383
- בהלכה תקדימית ועקרונית קובע העליון, כי גורם שחייב ע"פ דיני המס לבצע ניכוי במקור רשאי לטעון "פרעתי" בהוצאה לפועל בגין הניכוי במקור, והכל ביחס לרכיב הריבית הפסוקה בפסה"ד (פס"ד עליון 25.12.80 ע"א 370/80 + ע"א 386/80, פ"ד לה (2) 148). 384
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל המקבלת טענת פרעתי וקובע, למעשה, כי על חייב, שמתבקש ע"י זוכה להמציא לזוכה אישור מרשות המס על פטור מניכוי מס במקור, להמציא לזוכה אישור זה, שאחרת רשאי הזוכה לבצע ניכוי מס במקור בשיעור המס המירבי הקבוע בדין. בימ"ש מדגיש את העובדה שחייב, שרואה עצמו נפגע משיעור המס הגבוה שנוכה במקור, רשאי לפנות לרשות המס בבקשה להחזר מס, ובנסיבות כאלו לא ראוי שהזוכה ישלם כפליים (הן לרשות המס והן לחייב בגין "ניכוי היתר") (פס"ד מיום 11.2.09 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 3693/07 ברנדה קרסנטי נ' תדיראן קשר בע"מ). 429
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת המחוזי (שקיבל מצידו ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל) וקובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בטענת פירעון שלפיה החוב נפרע בכך שהחייבת שילמה מס (ניכוי מס במקור בשל כך שהעברת הרכב נחשבת טובת הנאה שניתנה לעובד) בגין רכב שהועבר מהחייבת לזוכה, בנסיבות בהן נושא העברת הרכב ושאלת ההתחשבנות הכספית בגינה נידונו ע"י ביהמ"ש עובר למתן פסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל אך לא נידונה ולא הוכרעה הסוגיה של המס הנ"ל וחובת תשלומו. העליון קובע כי טענת הפירעון הנ"ל מהווה תביעה אחרת של החייבת כנגד הזוכה, שראש ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בה. עוד קובע העליון, כי לא מדובר בטענה רגילה של "ניכוי מס במקור" שראש ההוצאה לפועל כן מוסמך לדון בה, שכן במקרה הנדון לא יצר עניין המכונית הנ"ל את עילת החיוב הפסוק המבוצע בהוצאה לפועל (פס"ד עליון 15.8.85 ע"א 449/83 משה רבהון נ' ל' גליקמן בע"מ, פ"ד לט (3) 250). 461
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי יש לקבל טענת פרעתי בנימוק שהחייב שילם הדרוש על דרך של ניכוי מס במקור, וזאת הן בהתבסס על הוראות פסה"ד שבוצע והן על הגיון ומהות הדברים (עש"א (מחוזי ב"ש) 1081-09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלטרץ (לא פורסם, 15.4.10)). 703
טענה לפיה זוכה בפסק דין צריך להוציא חשבונית מס על רכיב המע"מ בתוך שכר הטרחה הפסוק
פס"ד שסוקר בהרחבה הנושא וקובע, כי חייב ששילם לזוכה שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ ע"פ פסה"ד, לא זכאי לקבל חשבונית מס בגין רכיב המע"מ, שכן חוק המע"מ לא חל בעניין (פס"ד שלום ת"א 1.7.07 ת"ק 5293/06). 216
גבול סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפרש פסק דין במסגרת טענת פרעתי
- בית המשפט הופך החלטת ראש ההוצאה לפועל, תוך קביעה שראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בכך שקרא לתוך פסק הדין המבוצע בהוצאה לפועל, על דרך של פרשנות מרחיקת לכת, סעד שלא היה כלול בפסק הדין. מדובר במקרה שבו נפסק שעל החייב לפנות מגרש. ראש ההוצאה לפועל פירש פסק הדין ככולל גם חיוב להרוס את המבנה הבנוי במגרש (פסק דין מחוזי ת"א 12.3.07 ע"א 3155/05). 204
- פס"ד הסוקר את הפסיקה, בדבר סמכותו הפרשנית של ראש ההוצאה לפועל את פסקי הדין אותם הוא מבצע (פס"ד מחוזי ת"א 24.9.07 בר"ע 2589/06). 217
- העליון קובע כך: "אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק-דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם מקום בו יש אי-בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול השעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטבעו. מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין ונסיבותיו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת פסק הדין. במקרים של חוסר בהירות יידרש אפוא השלב השני באכיפת החיוב, היינו שלב הבהרת פסק הדין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל." במקרה שנדון בפסה"ד היתה מחלוקת פרשנית לגבי ביטוי בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד (פס"ד פשרה זה הוא שבוצע בהוצאה לפועל), כאשר ביהמ"ש קובע שאכן הביטוי שבמחלוקת הינו דו-משמעי. ביהמ"ש מפרש ומבהיר את הביטוי בעזרת פניה לרקע העובדתי לתביעה (עיון בכתבי הטענות והשוואת תוכנם עם תוכן הפשרה שהושגה) (6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח (5) 785 (29.12.94)). 618
- ביהמ"ש קובע, כי רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה כאשר פירשה את פסה"ד המבוצע בתיק באופן שבו אימצה פירוש אחד מתוך שניים אפשריים וסבירים של פסה"ד לגבי סוג הריבית שנפסקה (בפסה"ד לא נאמר מהו סוג הריבית, כאשר התביעה היא תביעת בנק שתבע ריבית בנקאית וכאשר לשון פסה"ד תומכת בשתי האפשרויות הפרשניות גם יחד). ביהמ"ש ביטל החלטת הרשמת, שניתנה במסגרת טענת פרעתי, והורה לה לפנות בבקשה למתן הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (ע"א 1094/03 (מחוזי ת"א) בנק מסד בע"מ נ' עו"ד הרצל יצחק (לא פורסם, 21.9.04)). 628
- ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
אי-ביצוע חיוב על ידי החייבת, כאשר פסק הדין קובע חיובים משולבים/מותנים
- העליון מאשר החלטת מחוזי להפוך החלטת ראש ההוצאה לפועל, תוך קביעה של העליון והמחוזי, לפיה התקבלה טענת פרעתי של חייבת, שסירבה לקיים את החיוב הכספי שהוטל עליה בפסק הדין (פסק הדין שבוצע בתיק ההוצאה לפועל) מאחר שהזוכה לא ביצע באופן מלא את החיוב שהוטל עליו בפסק הדין (פינוי המושכר תוך פירוק מלא של בריכת הג'קוזי). נפסק, כי הביצוע החלקי של הזוכה (פירק חלק מהבריכה) אינו ממלא אחר החיוב בפסק הדין, לאור נוסח הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ובנסיבות המקרה (החלטה עליון 12.12.07 רע"א 5248/07). 268
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי של חייב שטען שהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד מתנה את חיוב החייב לפנות נכס בחיובי הזוכה להמציא הדרוש לפי ההסכם, תוך קביעה שראש ההוצאה לפועל היה מוסמך לפרש את הוראות ההסכם ולהגיע למסקנה לפיה מלשון ההסכם עולה שהחיובים בהסכם אינם שלובים והחיוב לפנות הנכס אינו מותנה בתנאים כנטען ע"י החייב. בימ"ש מסיים פסה"ד בהערה, לפיה אם החייב סבור שהזוכה מפרה את תנאיי ההסכם ומעוניין לבטל את פסה"ד שאישר את ההסכם, על החייב לפנות לבית המשפט המוסמך בתובענה מתאימה (פס"ד מיום 12.11.08 של בימ"ש מחוזי ת"א ב-ע"א 3015/07 עמותת שער ציון נ' עיריית ת"א). 402
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי, תוך קביעה שפסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל כולל חיובים שלובים ומותנים (חיוב של הזוכה לשלם לחייב סכום כסף ובעקבות כך על החייב לפנות נכס מקרקעין), כאשר ביהמ"ש קובע שהזוכה היה פטור מלעמוד בחיוב הכספי שלו כל עוד החייב לא משתף עימו פעולה לביצוע פסה"ד (הזוכה פנה בכתב אל החייב לצורך תיאום ביצוע חיובי פסה"ד, והחייב התעלם מפניה זו) (החלטה מיום 2.7.09 של בימ"ש שלום ירושלים ע"ש 105/09 גרוס אברהם נ' אהרון רייכמן). 463
על חייב מוטלת חובה ליזום ולקדם ביצוע בפועל של פסה"ד, גם אם הזוכה לא דוחק בו לעשות זאת
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייב בטענת פרעתי, כאשר לפי פסה"ד על החייב היה לדאוג להזמין, בלוחות זמנים שנקבעו בפסה"ד, אנשי מקצוע לבדיקה ולתיקון של דירת הזוכה וכאשר החייב רק החל בביצוע הנ"ל, וכאשר היוזמה הראשנה של החייב לא יצאה לפועל, בגלל הזוכה (זמן ביצוע התיקון לא התאים לו), זנח למעשה החייב את חובתו לדאוג לביצוע התיקון, עד אשר הזוכה, בלית ברירה, תיקן בעצמו הדרוש (ע"פ זכותו בחלופה מפורשת שנקבעה בפסה"ד) ופתח תיק הוצאה לפועל לגביית עלות התיקון. בימ"ש מצדיק ההתנהלות הסופית הנ"ל של הזוכה, תוך קביעה שהיה על החייב ליזום פניות נוספות (לאחר שהפניה הראשונה הנ"ל לא הביאה לביצוע פסה"ד) לשם ביצוע סופי ובפועל של פסה"ד (פס"ד מחוזי ת"א 12.8.08 ע"א 2963/07). 387
המועד לביצוע פסה"ד – מיום קבלת פסה"ד או מיום נתינתו
- ביהמ"ש קובע כי בנסיבות העניין (כאשר פסה"ד ניתן בהיעדר צדדים וקבע שהביצוע לפיו יהיה תוך 60 יום, ולא ציין תוך 60 יום "מהיום") ובהיקש מתקנה 402 לתקנות סד"א, המועד לביצוע פסה"ד לצורכי הדיון בטענת פרעתי הוא מיום קבלת פסה"ד, ולא מיום נתינתו (החלטה מיום 2.7.09 של בימ"ש שלום ירושלים ע"ש 105/09 גרוס אברהם נ' אהרון רייכמן). 463
טענה בדבר אי-התקיימות תנאי שבפסק הדין לצורך אכיפת פסק הדין אינה טענת "פרעתי"
- כך נפסק. מדובר היה בפסק דין שהיתנה את אכיפת פסק הדין בהפקדת ערבות בנקאית, שלא הופקדה. נפסק, כי לא מדובר בטענה המתאימה לפרעתי בפני ראש ההוצאה לפועל ועל החייב היה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (החלטה מחוזי חיפה 15.4.07 בש"א 35880/07, ע"א 4196/07) 164
פס"ד להריסת מבנה
- בימ"ש פוסק כי לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון ולהכריע בשאלה, האם מתקיים במציאות תנאי להריסת מבנה (תנאי שלפיו בתוך שנה מיום פס"ד הפשרה על החייב לקבל היתר לשימוש חורג במבנה), כאשר הצדדים חלוקים בשאלה האם דרוש כלל היתר, כשהחייב טוען שהשימוש החורג (שהצריך לפי פסה"ד קבלת היתר) נפסק ולא קיים עוד במציאות ואילו הזוכה טוען שהוא נמשך. בימ"ש קובע, כי כאשר החייב טוען (די בטענתו!) שהשימוש החורג נשוא פסה"ד הופסק והשימוש במבנה בהווה הינו שונה בתכלית, הרי שלאור השינוי המהותי בנסיבות, אין לראש ההוצאה לפועל סמכות לקבוע האם ניתן להחיל את הקביות הנורמטיביות שנקבעו בפסה"ד על מצב עובדתי שונה מזה הקיים במקרקעין כיום. הערה שלנו: קריאת פסה"ד מעוררת אי-נוחות מסוימת, שכן יוצא לכאורה מפסה"ד, שכל אימת שחייב שכנגדו ניתן פסה"ד לפינוי/הריסה יטען (לא יוכיח, אלא יטען בלבד) שהשימוש החורג הופסק, לא ניתן יהיה לבצע בהוצאה לפועל את פסה"ד נגדו, וכך, תיאורטית, יוכל הזוכה למצוא עצמו במעגל בלתי נפסק של הליכים משפטיים ללא יכולת ביצוע בפועל של ההריסה (פס"ד מיום 28.12.08 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 1396/08מינהל מקרקעי ישראל נ' אלמליח שלום). 427
טענה לפיה הכרזתו של חוב כ"חוב אבוד" מונעת היכולת לפעול לגבייתו
- טענה זו נסמכת על נפקות משתמעת מהלכת העליון בענייני מס. ע"פ אותה הלכה, מחילה של נושה על חוב (למשל כאשר הנושה עצמו מדווח על החוב כעל חוב אבוד) מהווה הכנסה חייבת במס בידי החייב. מצ"ב גם מאמרים שנכתבו בעקבות פסק דין זה (פסק דין עליון 24.1.05 ע"א 9715/03). 21
- העליון מאשרר החלטות המחוזי וראש ההוצאה לפועל, לפיהן נושה רשאי להמשיך בגביית חוב שהוכר לו ע"י רשויות המס כ"חוב אבוד" ולא יראו בהכרה זו, לצורכי הגביה, כמחילה על החוב (החלטה עליון 14.5.07 רע"א 1310/07). 206
הכרעה בטענת פרעתי לפי הסכמה דיונית למינוי מומחה שמאי
בית המשפט מאשרר החלטת ראש הוצאה לפועל הדוחה בקשת חייב לתיקון שומה בעניין מע"מ, כאשר השומה נערכה ע"י שמאי מומחה ע"פ הסכמה דיונית (פסק דין מחוזי ת"א 3.7.07 בר"ע 1711/05). 179
טענה בדבר הפטר של ערב שגורר פטור גם של החייב – סעיף 55 לחוק החוזים
- בימ"ש מאשר תוצאת החלטה של ראש ההוצאה לפועל (אך לא את כל נימוקי ההחלטה) לדחות טענת פרעתי. בימ"ש פוסק, כי לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענת חייב, לפיה הוא פטור מתשלום החוב לזוכה נוכח הפטר שהזוכה נתן לערב אחר לחוב, והכל למרות שההפטר הנטען לערב ניתן לאחר מתן פסק הדין המבוצע בתיק ההוצאה לפועל ובשים לב לסמכות הדיון המוגבלת של ראש ההוצאה לפועל וגם בשים לב למורכבות העובדתית והמשפטית של המחלוקת (הבנק כופר גם בטענה כי הפטיר את הערב הנוסף) (פס"ד מחוזי ת"א 21.5.08 ע"א 2387/06). 323
- העליון מסתייג מהקביעה הגורפת והעקרונית בהלכה הנ"ל (ע"א 2387/06) וקובע, בהערת אגב, כי יתכנו מצבים שבהם ראש ההוצאה לפועל כן יהיה בעל סמכות לדון בטענת פרעתי שנסמכת על טענת פטור בעקבות הפטר של ערב לפי סעיף 66(ב)+(ג) לחוק החוזים. בימ"ש לא נותן רשות ערעור על ההלכה הנ"ל, אך מבהיר עמדתו בסוגיה (החלטה עליון מיום 15.1.09 רע"א 5788/08 לאון שנקלר נ' בנק דיסקונט). 428
טענות בעניין מע"מ
- בית המשפט מאשרר החלטת ראש הוצאה לפועל הדוחה בקשת חייב לתיקון שומה בעניין מע"מ, כאשר השומה נערכה ע"י שמאי מומחה ע"פ הסכמה דיונית (פסק דין מחוזי ת"א 3.7.07 בר"ע 1711/05). 179
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת פרעתי, לפיה החייב פטור מלשלם את החוב בהוצאה לפועל (שנפתח בשל רכיב המע"מ בלבד), כל עוד הזוכה לא הוכיחה כי שילמה את המע"מ לרשות המס והוציאה חשבונית מס כדין, והכל ביחס לפס"ד שקבע שעל החייב לשלם לזוכה סכום כסף כפיצוי בצירוף מע"מ (קרן החוב שולמה בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל) (פס"ד מחוזי ת"א 15.5.08 ע"א 3690/07). 324
- בימ"ש נעתר לבקשת הבהרה שמופנית אליו ע"י ראש ההוצאה לפועל, ומפרש ומבהיר פס"ד בעניין מחלוקת לגבי רכיב המע"מ. בימ"ש מבהיר, כי מאחר שפסה"ד פסק מהותית פיצוי לזוכה, אין מדובר בעסקה החייבת במס, ולפיכך החייב צריך לשלם מלוא הסכום הפסוק ולא להפחית ממנו רכיב המע"מ ולפיכך גם אין חובת הוצאת חשבונית מס (החלטה מחוזי ת"א 12.8.08 בש"א 13942/08, ה"פ 1406/00). 366
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי וקובע, כי דין טענת החייבים לגבי רכיב המע"מ הפסוק להידחות, מאחר שטענה זו היתה צריכה להיטען בפני בית המשפט שאישר את פסק הבוררות ולכן לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בה. במקרה הנדון דובר בפסק בוררות שנקב בסכום שקלי מוחלט כשווה ערך ל-18% מע"מ (שיעור המע"מ החוקי שהיה במועד מתן פסק הבוררות), אך בתקופה שלאחר מתן פסק הבוררות ועד למתן פסה"ד בבימ"ש שאישר את פסק הבוררות ירד שיעור המע"מ החוקי ל- 17%. נפסק שעל החייבים לשלם את שיעור המע"מ הגבוה של 18% שננקב בפסה"ד, מאחר שעל ראש ההוצאה לפועל לבצע פסה"ד ככתבו וכלשונו ומאחר שהיתה לחייבים הזדמנות לטעון לעניין המע"מ בבימ"ש שאישר פסק הבוררות והם החמיצו הזדמנות זאת. בימ"ש ער לכך שמדובר בתוצאה קשה ואף ב"עשיית עושר ולא במשפט" ע"י החייבים, בכך ששילשלו לכיסיהם את הפרש המע"מ (1% מע"מ), אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה (פס"ד מיום 1.1.09 של בימ"ש מחוזי ת"א ע"א 1184/07 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 424
- ביהמ"ש העליון מאשר החלטת המחוזי הנ"ל (ע"א 1184/07) (החלטה עליון 2.6.09 רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ). 460
