חיוב צד שלישי שלא פעל על פי צו עיקול
- על הזוכה הנטל להוכיח שצו העיקול נמסר לצד ג'
- על חשיבותו של עיקול אצל צד שלישי
- הליך חקירה לפי סעיף 46 לחוק, לפני הליך חיוב לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל
- דיון בפני ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף 48 לחוק, המשלב סוגיית הרמת מסך
- כתנאי להוצאת עיקול אצל צד שלישי על הזוכה להוכיח באופן ראשוני ושטחי בלבד כי צד שלישי אכן מחזיק בנכסי החייב
- האופן שבו זוכה מוכיח שהכספים המוחזקים בידי צד שלישי הינם בני עיקול
- זכותו של צד שלישי להחזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך הטיפול בצו העיקול
- על הזוכה רובץ נטל השכנוע בהליכי חיוב לפי סעיף 48 לחוק, ולאחר שהרימו, עובר לצד השלישי הנטל להוכחת "הצדק סביר"
- שתי חלופות החיוב שבסעיף 48 (א) לחוק ההוצאה לפועל
- פסק דין המחייב צד ג' ע"פ סעיף 48 אינו מעניק לזוכה קדימות בנשיה במסגרת סעיף 76 לחוק מול זוכים-מעקלים אחרים, שאין בידיהם פסק דין כזה
- הצדק סביר מהו
- צד שלישי עשוי להיות מחויב ע"פ סעיף 48 גם כאשר לא היה בידו נכס בר-עיקול, אם בתגובתו לצו העיקול אישר שרשם העיקול ובכך יצר התחייבות חוזית
- צד שלישי שקיבל צו עיקול לאחר שהוציא שטר לידי החייב
- הפטר של צד שלישי הפועל ע"פ צו העיקול
- אין עיקול תופס חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה
- אין עיקול תופס כספים המוחזקים ע"י בנק, כאשר הכספים משמשים ערבות בלתי מתמדת (של החייב לאחר) ומשועבדים לבנק
- אין עיקול תופס כספים המוחזקים ע"י בנק, המקזז בין שני חשבונות של החייב/הלקוח, כאשר אחד מהם ביתרת זכות והשני ביתרת חובה
- קיזוז מול עיקול
- חברת ביטוח המחזיקה בתגמולי ביטוח
- דוגמא לסיטואציה של ספק לגבי זהות המחזיק בכספים
- דוגמות לפסיקות בבקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק
- צו עיקול שהוצא בהוצאה לפועל המופנה לרשות שיפוטית
- הצגת אופן התנהלות סבירה של צד ג' (בנק או אחר) שמקבל צו עיקול
- הסנקציות הקיימות לזוכה כנגד צד שלישי שלא מוסר הודעה מפורטת כנדרש
על הזוכה הנטל להוכיח שצו העיקול נמסר לצד ג'
כך נקבע, תוך יישום ההלכה בע"א 6049/05 מחוזי ירושלים וכן תקנות ההוצאה לפועל (החלטה מיום 12.7.07 בתיק הוצאה לפועל 0399646034. פורסמה בנבו). 203
על חשיבותו של עיקול אצל צד שלישי
בעידן המודרני אין החייב מחזיק בידיו, בדרך כלל, באופן פיזי את כלל נכסיו וחלקם מוחזק בידי אחרים, כגון בנקים. על כן, חשוב לאפשר לנושים ללכוד ברשת העיקול גם נכסים וכספים של החייב המצוים בידי צד שלישי. הרחבת הליך העיקול אל עבר נכסי החייב שבידי צד שלישי אף חוסמת במידה רבה את יכולתו של החייב לחמוק מעיקול נכסיו ולסכל את הליך הגביה בהעברתם לצד שלישי. הנה כי כן, העיקול אצל צד שלישי מייעל מאוד את הליכי הגביה ותורם תרומה מהותית להשגת תכליתם. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת על ההוצאות שבהן עלול צד שלישי לצאת כתוצאה מהעיקול אצלו וכן על השמירה על זכויותיו של החייב לפרטיות ולחיסיון בנקאי. (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
הליך חקירה לפי סעיף 46 לחוק, לפני הליך חיוב לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל
- בהלכה תקדימית של בית המשפט העליון נפסק, כי זוכה לא רשאי להגיש בקשה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, אלא לאחר שהוכיח תחילה כי אכן קיימים בידי צד ג' נכסים מעוקלים, כאשר היעדר תגובה מטעם צד ג' לצו העיקול לא מספיק כדי לבסס קביעה שבידי צד מצויים נכסים ברי-עיקול. מכאן, שעל הזוכה לנקוט תחילה בהליך של חקירת צד ג' לפי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, כדי לברר בו אם אמנם בידי צד ג' נכסים ברי-עיקול (רע"א 5222/93 גוש 1992 בנין בע"מ נ' חברה חלקה 168 בגוש 6181 בע"מ (לא פורסם, 25.7.94). 637
- ביהמ"ש קובע (בשים לב להלכת העליון הנ"ל ב-רע"א 5222/93) כי כאשר צד ג' עצמו מודה שנמצאים בידיו נכסים של החייב, פטור הזוכה מלנקוט בחקירה לפי סעיף 46 לחוק כדי שמטרתה לברר אם צד ג' מחזיק בנכסי החייב. בכך, ביהמ"ש ביטל את קביעתו של רשם ההוצאה לפועל לפיה לא היה רשאי הזוכה לדלג על שלב החקירה לפי סעיף 46 לחוק (עש"א 474/08 (מחוזי חיפה) בנק אוצר החייל בע"מ נ' לבנת א.א. שירותים בע"מ (טרם פורסם, 31.1.10)). 636
דיון בפני ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, המשלב סוגיית הרמת מסך
- בית המשפט מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי למרות שהדיון המקורי שנקבע בפני ראש ההוצאה לפועל נקבע כדיון לפי סעיף 48 לחוק בבקשה להרים מסך בין החברה החייבת לבין חברה צד ג', רשאי היה ראש ההוצאה לפועל "לשנות חזית" במהלך הדיון ולדון באותו דיון בבקשה לחיובה של צד ג' נוכח אי מתן מסירת נכסים מעוקלים לפי סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל (פסק דין מחוזי חיפה 8.1.08 ע"א 4524/07). 265
כתנאי להוצאת עיקול אצל צד שלישי על הזוכה להוכיח באופן ראשוני ושטחי בלבד כי צד שלישי אכן מחזיק בנכסי החייב
מידת ההוכחה היא מועטה, ולגבי בנקים מחזיקים יש אף הנחה הסתברותית שלכל חייב יש חשבון בנק איזה שהוא (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
האופן שבו זוכה מוכיח שהכספים המוחזקים בידי צד שלישי הינם בני עיקול
- נטל ההוכחה הוא אמנם על הזוכה, אך מאחר שמוטל עליו נטל הוכחת יסוד שלישי (נטל להוכיח כי הכספים אינם פטורים מעיקול) מספיקה הודעת בעל דין (הצד השלישי) כי קיבל ורשם העיקול, ללא כל סייג, כדי להרים נטל הוכחה זה (החלטה מחוזי ירושלים 4.5.05 ע"א 6006/05). 52
זכותו של צד שלישי להחזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך הטיפול בצו העיקול
נפסק שצד שלישי זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך איתור, חיפוש ומסירה של נכסי החייב במסגרת עיקול (פסק דין עליון 15.12.05 ע"א 1167/01). 8
על הזוכה רובץ נטל השכנוע בהליכי חיוב לפי סעיף 48 לחוק, ולאחר שהרימו, עובר לצד השלישי הנטל להוכחת "הצדק סביר"
כך נפסק בפסק דין תקדימי בעליון (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
שתי חלופות החיוב שבסעיף 48 (א) לחוק ההוצאה לפועל
- בית המשפט מאשר החלטת ראש הוצאה לפועל לחייב צד ג' ע"פ סעיף 48 (א) לחוק, למרות שלא הוצא צו מימוש עיקול לפי סעיף 47 לחוק ולאור החלופה השניה בסעיף 48 (א) לחוק, לפיה גם כאשר לא מוצא צו מימוש כאמור על צד ג' חל איסור להוציא מידו נכס לאחר קבלת צו העיקול (פסק דין מחוזי ת"א 15.3.05 ע"א 2347/03). 292
- בית המשפט משאיר ב"צריך עיון" את השאלה, האם ניתן לפטור צד ג' מחיוב לפי סעיף 48 לחוק, אך בשל כך שלא יצא כל צו "מימוש" לפי סעיף 47 לחוק, בעקבות צו העיקול הראשוני, כל זאת כאשר במקרה הנדון ראש ההוצאה לפועל השתית את דחיית הבקשה לחיוב ע"פ סעיף 48 לחוק על הנימוק החלופי הנ"ל של אי-הוצאת צו מימוש מקובל (פס"ד מחוזי ת"א 3.4.08 ע"א 2328/07). 317
פסק דין המחייב צד ג' ע"פ סעיף 48 אינו מעניק לזוכה קדימות בנשיה במסגרת סעיף 76 לחוק מול זוכים-מעקלים אחרים, שאין בידיהם פסק דין כזה
- בית המשפט עומד בהרחבה על הרציונאל של סעיף 48 לחוק, שלפיו אין לחייב צד ג' אלא במה שהוא היה חייב לשלמו אילו פעל מלכתחילה כדין (כלומר הסכום אותו מחזיק בפועל צד ג' עבור החייב, ולא יותר). מתוך רציונאל זה גוזר בית המשפט את הקביעה, לפיה כל נושי החייב השונים, בין אלו שנקטו בהליך לפי סעיף 48 וקיבלו פס"ד נגד צד ג' ובין אלה שרק הטילו עיקול אצל צד ג', צריכים להתחלק באותו סכום אחד, במסגרת סעיף 76 לחוק, כאשר העדיפות היחידה שניתנת לזוכה שנקט בהליך לפי סעיף 48 הוא בקדימות פירעון ההוצאות שהוציא בהליך זה (פס"ד מחוזי חיפה 10.2.08 בר"ע 1881/07). 293
הצדק סביר מהו
- הגדרת "הצדק סביר": אין בחוק ההוצאה לפועל הגדרה של הצדק סביר. בפסק דין עליון תקדימי מאמץ בית המשפט את הגדרותו של השופט בר-אופיר בספרו הצדק סביר הוא כל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו. הביטוי "סביר" מעמיד מבחן אובייקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל המוציא לפועל, כלומר מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל הצד השלישי (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
- נדחית טענת "הצדק סביר" שנטענה על יסוד הוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (קיזוז חוב מחייב שניתן כנגד צו כינוס נכסים) ועל יסוד צו כינוס נכסים שניתן נגד החייב בהליכי פש"ר, תוך ניתוח התנאים לקיזוז ע"פ סעיף 74 הנ"ל וקביעה שאינם מתקיימים במקרה הנדון (פסק דין מחוזי חיפה 13.8.02 ע"א 2021/02). 266
- דחיית טענת הצדק סביר של רשות מקומית, שטענה למצב משפטי שמנע ממנה מלמסור למעקל את הכספים בהם החזיקה, אך בדיון בפני ראש ההוצאה לפועל הוכח שאין כל תשתית ראייתית למצב משפטי זה (החלטת עליון 7.3.06 רע"א 9058/05). 44
- מחזיק שמתעלם מצו עיקול ועושה דין לעצמו (גם אם בסופו של יום נפסק שהוא לא החזיק נכס בר עיקול) לא יכול להיחשב כמי שפעל בהצדק סביר (החלטה עליון 31.12.06 7909/06). 47
- טענת הצדק סביר חייבת להיתמך בתצהיר (החלטה מחוזי ירושלים 4.5.05 ע"א 6006/05). 52
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שחייבה צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בנסיבות בהן צד ג' הוציא שיק לפקודת החייב (נאמן של החייב) במועד שקדם למועד מסירת צו העיקול לידי צד ג', כאשר אף מועד הפירעון הרשום בשיק קדם למועד מסירת העיקול, אך בפועל השיק נפרע רק לאחר שצו העיקול נמסר לצד ג' בנסיבות בהן היה ביכולתו של צד ג' למנוע את פירעון השיק ו/או לפנות לקבלת הוראות, אך תחת זאת מסר הודעה לקונית ולא מספיקה לפיה העיקול לא תפס דבר. ביהמ"ש קובע שבנסיבות לא עומדת לצד ג' הגנת "הצדק סביר". ביהמ"ש מזכיר ההלכה הפסוקה הרלוונטית בעליון (ע"א 533/87 + רע"א 5222/93) (פס"ד 17.5.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 5791-01-09 מיכל דוד נ' דיפו גלוב בע"מ). 500
צד שלישי עשוי להיות מחויב ע"פ סעיף 48 גם כאשר לא היה בידו נכס בר-עיקול, אם בתגובתו לצו העיקול אישר שרשם העיקול ובכך יצר התחייבות חוזית
- כך נפסק, בנסיבות שבהן במועד קבלת הצו לא היה בידי צד ג' נכס בר-עיקול, ונכס כזה הגיע לידיו רק אח"כ (כשהחייב זכה בתביעה אותה הגיש נגד צד ג'). צד ג' נתפס וחויב בגין נוסח תגובתו לצו העיקול (פסק דין מחוזי חיפה 24.10.07 ע"א 4357/07). 242
- העליון מאשר ההלכה הנ"ל בע"א 4357/07 ודוחה בקשת רשות ערעור עליה (החלטה עליון 3.7.08 רע"א 9664/07). 350
צד שלישי שקיבל צו עיקול לאחר שהוציא שטר לידי החייב
- הצד השלישי חויב לשלם החוב. נפסק, כי גם אם צו העיקול מגיע לידי הצד השלישי (מושך השטר) לאחר שזה כבר מסרו פיסית לידי אחר (החייב במקרה של פסק הדין), וכל עוד טרם הגיע מועד פירעון השטר, רואים את הצד השלישי כמחזיק בכסף שהשטר מהווה אמצעי תשלום שלו. במקרה זה נקבע שלא היה למחזיק הצדק סביר, משום שהוא התעלם מצו העיקול ולא פנה בבקשה לקבלת הוראות מראש ההוצאה לפועל או מבית המשפט בדרך של "טען ביניים" (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שחייבה צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בנסיבות בהן צד ג' הוציא שיק לפקודת החייב (נאמן של החייב) במועד שקדם למועד מסירת צו העיקול לידי צד ג', כאשר אף מועד הפירעון הרשום בשיק קדם למועד מסירת העיקול, אך בפועל השיק נפרע רק לאחר שצו העיקול נמסר לצד ג' בנסיבות בהן היה ביכולתו של צד ג' למנוע את פירעון השיק ו/או לפנות לקבלת הוראות, אך תחת זאת מסר הודעה לקונית ולא מספיקה לפיה העיקול לא תפס דבר. ביהמ"ש קובע שבנסיבות לא עומדת לצד ג' הגנת "הצדק סביר". ביהמ"ש מזכיר ההלכה הפסוקה הרלוונטית בעליון (ע"א 533/87 + רע"א 5222/93) (פס"ד 17.5.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 5791-01-09 מיכל דוד נ' דיפו גלוב בע"מ). 500
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק, בנסיבות בהן במועד צו העיקול טרם הגיע מועד הפירעון בשיק, אך באותו מועד השיק סוחר לאחר ולא היה עוד קניינה של החייבת ולכן ביהמ"ש קובע שהוא לא היה בר-עיקול באותו מועד. ביהמ"ש קובע שעומד לצד ג' בנסיבות "הצדק סביר". יצוין, כי ביהמ"ש מאבחן למעשה את הלכת העליון ב-ע"א 533/87 (וזאת גם בעקבות איבחון דומה שנעשה ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים ב-1408/00) (עש"א 10220-05-09 (מחוזי חיפה) בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' חברת זלמן בראשי ואחיו בע"מ (טרם פורסם, 4.10.09)). 635
הפטר של צד שלישי הפועל ע"פ צו העיקול
- צד שלישי שפועל ע"פ צו העיקול ומעביר לרשויות ההוצאה לפועל את הכסף המוחזק בידו, מקבל בכך הפטר כלפי החייב. ובסיטואציה של שטר, צד שלישי שפועל כאמור מקבל הפטר מלא כלפי כל הצדדים לשטר (הערה שלי מאחר שבסעיף 51 לחוק ההוצאה לפועל מדובר על הפטר כלפי החייב בלבד, הדבר עלול אולי ליצור אלה של הפטר כלפי אחרים, בעלי שעבוד למשל. ולכן אולי יש מקום לפנות לבית המשפט ב"טען ביניים"). (פסק דין עליון 23.8.89 ע"א 533/87). 2
- החסינות המוקנית לצד ג' שפועל בהתאם להוראות ראש ההוצאה לפועל או בית המשפט (אם מגיש טען ביניים) מותנית בכך שאין מחלוקת לגבי גובה הסכום שעוקל אצל צד ג'. אולם אם קיימת מחלוקת כזו והזוכה טוען שנתפס אצל צד ג' סכום גדול יותר, רשאי הזוכה לזמן את צד ג' לחקירה ע"פ סעיף 46 לחוק ולבקש לחייבו בחוק הפסוק לפי סעיף 48 לחוק (פס"ד מחוזי חיפה 27.2.08 ע"א 4825/07). 294
- ביהמ"ש קובע כי במקרה הרגיל די לצד ג' שיפקיד את הסכום שבידו בלשכת ההוצאה לפועל שבו הוטל אחד העיקולים ויודיע על קיומם של שאר העיקולים שהוטלו אצלו, כדי לזכות בחסינות (בג"צ 375/66 עירית נהריה נ' יו"ר משרד ההוצאה לפועל, חיפה, פ"ד כא (1) 598 (25.5.67). 633
- ביהמ"ש קובע שיש להעניק חסינות לצד ג' שהעביר ללשכת ההוצאה לפועל כספים המחוזקים בידיו בצירוף החלטות רלוונטיות שניתנו ע"י גורמים שיפוטיים אחרים לגבי המועקלים. ביהמ"ש מוסיף, כי הדבר מתחייב גם מטעמים שבהגיון ויושר, שכן אין הצדקה לחייב פעמים צד ג' שנהג בסבירות וכדין ופנה לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות לגבי הכספים שבידיו (רע"א 467/99 קל בניין בע"מ נ' עבד יזבק בע"מ, פ"ד נד (2) 230 (31.5.00). 634
אין עיקול תופס חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה
- כך נפסק (החלטה עליון 19.10.06 רע"א 8365/05). 45
- החלטה תקדימית של הרשמת איריס לושי-עבודי מלשכת פ"ת בתיק 2007893054 בנק חויב ע"פ סעיף 48 במלוא החוב הפסוק, לאחר שנקבעו אלה, לחילופין א. כי הבנק היה מחויב לתת לחייבת מסגרת אשראי, ולפיכך הזכות לקבל ההלוואה (מסגרת האשראי) עוקלה באופן שבו היה על הבנק לתת לזוכה את מסגרת האשראי, ועל החייבת היה לפרוע ההלוואה; ב. גם אם הבנק לא היה מחויב לתת מסגרת אשראי, עדיין הוא התנהג בפועל כך שכיבד כלפי החייבת וכלפי נושיה (באופן סלקטיבי) את מסגרת האשראי, ולכן לא עומדת לבנק זכות הקיזוז (עליה ויתר למעשה) ומן הצדק שהוא יפרע ההלוואה (מסגרת האשראי). 157
- מאמר מקיף של עו"ד מיליס יואב בעקבות ההחלטה הנ"ל בתיק 2007893054 (שעליה כנראה לא הוגש ערעור), המנתח באופן מפורט את יסודות החלטה זו, כמו גם את ההלכה המנחה של העליון ב-ע"א 323/80 אילתית נ' בנק לאומי, פ"ד ל"ז (2) 673, ומשרטט מסקנות, המלצות ואפשרויות פעולה - 168
- בית המשפט מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשת זוכה לחיוב צד ג' (בנק) בחוב הפסוק. ראש ההוצאה לפועל קובע, כי ניתן עקרונית לאבחן את הילכת בית המשפט העליון בע"א 323/80 אלתית נ' בנק לאומי, פ"ד לז (2) 673 ולקבוע כי מסגרת אשראי אותה מעמיד צד ג' לרשות חייב הינה נכס בר-עיקול כאשר צד ג' מחויב להעמיד מסגרת אשראי זו, אך במקרה הנדון לא הוכיחה הזוכה שצד ג' אכן מחויב לכך (לא הוצג הסכם מסגרת האשראי), ולכן נדחתה בקשת חיוב צד ג' בחוב הפסוק. בית המשפט לא נוקט עמדה ברורה בשאלה המשפטית העקרונית הנ"ל, תוך שבית המשפט אומר שבמקרה הנדון ממילא טענה הזוכה כי במועד הטלת העיקול אצל צד ג' מימשה החייבת את מלוא זכותה לקבלת אשראי ואף חרגה ממנה, ולכן ברור, גם לשיטת הזוכה, כי מסגרת האשראי נוצלה כבר במלואה ואין מה לעקל. בית המשפט מסרב על הסף לדון בטענה נוספת של הזוכה, לפיה גם האשראי שהועמד ע"י צד ג' לחייבת, מעבר מסגרת האשראי, הינו נכס בר-עיקול, מאחר שטענה זו לא נטענה ולא נדונה בפני ראש ההוצאה לפועל (פס"ד מחוזי ת"א 15.4.08 ע"א 2443/07). 313
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
אין עיקול תופס כספים המוחזקים ע"י בנק, כאשר הכספים משמשים ערבות בלתי מתמדת (של החייב לאחר) ומשועבדים לבנק
כך נפסק בנסיבות פסק הדין (החלטה עליון 19.10.06 רע"א 8365/05). 45
אין עיקול תופס כספים המוחזקים ע"י בנק, המקזז בין שני חשבונות של החייב/הלקוח, כאשר אחד מהם ביתרת זכות והשני ביתרת חובה
מצוטטת ההלכה שנקבעה בע"א 1226/90 (החלטה עליון 19.10.06 רע"א 8365/05). 45
קיזוז מול עיקול
- זכות קיזוז קיימת לצד ג' כלפי נושה של החייב, רק כאשר ע"פ ההסכם שבין צד ג' לבין החייב החיובים הם שלובים, שאז לא נולד כלל חיוב עצמאי של צד ג' כלפי החייב. במקרה הנדון ראש ההוצאה לפועל מפרש את ההסכם שבין צד ג' לבין החייב וקובע שלא מדובר בחיובים שלובים, ולכן החיוב שהוטל על צד ג' בהסכם לשלם לחייב תמריצים ועמלות הוא חיוב עצמאי, ולכן חיוב קיים ובר-עיקול (החלטה מיום 12.7.07 בתיק הוצאה לפועל 0399646034. פורסמה בנבו). 203
- ניתוח ההלכה הקיימת, לפיה, לאור ההלכה התקדימית של העליון בפסק דין הסתדרות הרבנים דאמריקה (ע"א 1226/90), עדיפות זכות הקיזוז של צד ג' על פני העיקול מקורה בהסכם שבין צד ג' לבין החייב, ולכן בכל מקרה שבו מבקש צד ג' כלשהו (לאו דווקא בנק) להסתמך על זכות הקיזוז, עליו להשתית זאת על הוראות ההסכם בינו לבין החייב. במקרה הנדון נקבע, כי בזמן מסירת צו העיקול לצד ג' לא עמדה לצד ג' זכות קיזוז כלפי החייבת, שכן באותו מועד, וע"פ פירוש ההסכם הנ"ל, החייבת לא היתה מחויבת לשלם לצד ג' את יתרת החובה שבה היתה נתונה החייבת (וזאת בשונה מעובדות פסק דין הסתדרות דרבנים) (החלטה מיום 12.7.07 בתיק הוצאה לפועל 0399646034. פורסמה בנבו). 203
- בית המשפט מרחיב את הילכת העליון התקדימית בע"א 1226/90 הסתדרות הרבנים, שבה הוכרה זכותו של בנק צד ג' לבצע קיזוז של חוב החייב כלפיו מחוב הבנק כלפי החייב (החוב שנתפס בעיקול), גם על רשות מקומית ביחס לחוב שמקורו בתשלומי חובה של ארנונה והיטלים, לאור התקיימות הרציונאל של מתן זכות יתר זו (לבצע קיזוז לאחר קבלת צו העיקול) גם במקרה של רשות מקומית (פס"ד מחוזי חיפה 27.2.08 ע"א 4825/07). 294
- ביהמ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לחייב צד ג' בחוב הפסוק, תוך קביעה שלצד ג' פרטי (מעסיקו של החייב במקרה זה) אין זכות לבצע קיזוז בעקבות קבלת צד עיקול (בעקבות ההלכה שנקבעה ב-ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים, פ"ד מט(1) 177) (פס"ד 11.1.09 בימ"ש מחוזי חיפה עש"א 807/08 בני מאליק סוידאן בע"מ נ' מייסלון נאסר אלדין). 503
חברת ביטוח המחזיקה בתגמולי ביטוח
אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל לחייב מבטחת, ששילמה מלוא התגמולים לאחד משני מבוטחיה (המבוטח השני הוא החייב בהוצאה לפועל) לאחר שקיבלה צו העיקול, וזאת על יסוד הסתמכותה של המבטחת על הסכמת החייב לשלם כאמור למוטב השני בפוליסה. נפסק, כי העיקול מפקיע את כוחו של החייב לעשות פעולות בזכות המעוקלת, ובכלל זה להסכים לוותר על קבלת מחצית מהתגמולים לידיו (פסק דין מחוזי חיפה 6.2.05 ע"א 2626/04). 87
דוגמא לסיטואציה של ספק לגבי זהות המחזיק בכספים
בימ"ש אישר החלטת ראש ההוצל"פ לחייב את מפעל הפיס בחוב הפסוק, וזאת בנסיבות בהן מפעל הפיס טען שלא הוא, אלא הבנק הרלוונטי, מחזיק בכספים המיועדים לחייבת, לה מגיעים כספים מהרשות המקומית, בה תומך מפעל הפיס. כל זאת לאחר שהעיקול, כמו כל יתר העיקולים שהוטלו ביחס לחייבת, בוטלו ע"י בית משפט של הקפאת הליכים (פסק דין מחוזי ת"א 23.9.07 ע"א 3468/06). 237
דוגמות לפסיקות בבקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה לחייב צד ג' בחוב הפסוק, בנסיבות ראיותיות בהן היו בעבר משאים ומתנים לפשרה בין החייב לבין צד ג' שבמסגרתם התחייב צד ג' להעביר כספים לחייב, אך נקבע שבסופו של יום משאים ומתנים אלו לא הבשילו לחוזה מחייב ואין בנמצא הודאה בחוב מטעם צד ג'. יצוין, כי ביהמ"ש מציין את הזהירות בה יש לנקוט בטרם קביעת מסקנות לחובת צד ג', בשל היותו זר לסכסוך בהוצאה לפועל (עש"א (מחוזי ת"א) 2607-08 בן-שפרוט נ' אונגר (לא פורסם, 7.7.10)). 713
- ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
צו עיקול שהוצא בהוצאה לפועל המופנה לרשות שיפוטית
- העליון קובע כי רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם שאמור לדון ולהכריע בשאלת גורל עיקול שהוצא בהוצאה לפועל והופנה לרשות שיפוטית כצד שלישי. העליון קובע עוד, כי על הרשות השיפוטית למסור לרשם ההוצאה לפועל תגובה מפורטת לצו העיקול (כולל הבעת דיעה לגבי זהות בעל הכספים שבידי הרשות השיפוטית), ורשם ההוצאה לפועל הוא שיכריע בדברים. במקרה שנדון בפס"ד זה הכרעת ביהמ"ש הפכה תיאורטית (עקב כך שבית הדין הכריע שהכספים לא שייכים לחייב והחזירם כבר בפועל לאחר), אך העליון אומר, למעשה, כי המשיב (בית הדין הרבני) נהג שלא כשורה בכך שהחליט בעצמו על גורל צו העיקול וקבע והכריע כי אין בידיו כספים בני עיקול (היתה מחלוקת בשאלה למי שייכים כספי ערבות שהופקדו עבור החייב אצל בית הדין הרבני) (בג"צ 5637/08 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם, 28.3.10)). 238
הצגת אופן התנהלות סבירה של צד ג' (בנק או אחר) שמקבל צו עיקול
- ביהמ"ש מציג באופן מפורט את אופן ההתנהלות הסבירה המצופה מצד ג' שאליו מופנה צד עיקול, תוך קביעה שתשובה לצו עיקול מצריכה הפעלת שיקול דעת וקבלת ייעוץ משפטי ולא מדובר בעניין טכני נטול שיקול דעת. ביהמ"ש קובע כי כאשר לצד ג' שמקבל העיקול ברור שהעיקול לא אמור לתפוס דבר או אף להירשם, על צד ג' ליזום פניה לרשות שהוציאה את צו העיקול ולקבל ממנה הוראות מתאימות, ולא להקפיא את הכנס שעליו הוטל עיקול תוך גרימת נזק אפשרי לנוגעים בדבר. במקרה הנדון היה מדובר בבנק שקיבל צו עיקול שהוצא בגין חובו של עו"ד ששימש נאמן, כאשר לפי הדין כספי הנאמנות אינם נכס בר-עיקול. הבנק רשם את העיקול ולא שיחרר הכספים, לא פנה לרשות שהוציאה העיקול ולא יזם דבר, אלא גרם לנהנה בנאמנות לנקוט הליך משפטי, ולכן חויב הבנק צד ג' בהוצאות לטובת הנהנה (פס"ד 16.4.09 של בימ"ש שלום ת"א ה.פ. 200056/08 רבהון משה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ). 493
- העליון הופך החלטת המחוזי וקובע, בהלכה עקרונית וחשובה, כי גם כאשר צד ג' מקבל לידיו צו עיקול ששם הנמען בו שונה משמו של צד ג', אך ברור כי הצו מכוון לצד ג', אסור לצד ג' להתעלם מצו העיקול (כפי שנהג צד ג' במקרה הנדון) אלא עליו לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות. העליון קובע שחובה זו מוטלת על צד ג' מתוך עקרון תום הלב, כאשר במקרה הנדון חויב צד ג' לשלם לזוכה באופן חלקי (בהתחשב בנסיבות ובשים לב לכך שעדיין מדובר בצו בעייתי). בית המשפט משקיף על הסיטואציה במשקפיים של "אשם יחסי" (רע"א 1016/08 ע.א.מ. קונדוס בע"מ נ' אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ (טרם פורסם, 14.1.10)). 641
הסנקציות הקיימות לזוכה כנגד צד שלישי שלא מוסר הודעה מפורטת כנדרש
- נפסק שלא ניתן לחייב בחוב הפסוק צד שלישי, רק משום שנתן הודעה חסרה/מתחמקת בתגובה לצו העיקול. תמיד תנאי לחיובו של צד שלישי הוא הוכחה כי בפועל היה בידו נכס והוא לא נהג בו במצוות צו העיקול, בכפוף לטענות מהותיות (פסק דין מחוזי ירושלים 24.12.06 9293/06). 91
