הוצאה לפועל - מפתח עניינים
אנא עיין בתפריט הימני המכיל את מפתח העניינים המלא ובחר בנושא הרצוי.
להלן העדכונים האחרונים בתחום הוצאה לפועל:
(עודכן לאחרונה בתאריך 6 באוגוסט 2010)
תפקידו של ראש ההוצאה לפועל
סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל (סמכות מינהלית-מעין-שיפוטית בדיון בטענת פרעתי):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ לחייב עו"ד מייצג של חייב בהוצאות אישיות, תוך פסיקה שקיימת סמכות טבועה להטלת הוצאות כאלו בנסיבות המתאימות (רע"צ (שלום ת"א) עו"ד פורר נ' טוב גל (2005) רכב בע"מ (לא פורסם, 16.5.10)). 719
אגרת הוצאה לפועל
השבת אגרה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ שלא להשיב אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, עפם"י בקשה מוסכמת של הזוכה והחייב, בנסיבות בהן החייב שילם מלוא החוב תחת מחאה וללא דיונים והליכים בהוצל"פ. ביהמ"ש נתן משקל לשיקולים הבאים: האגרה משולמת בגין השירות השלטוני הניתן במסגרת תיק ההוצל"פ; הסכם פשרה כשלעצמו שנכרת במהלך הליכי הוצל"פ אינו מהווה עילה להחזר אגרה; המדינה אינה צד למחלוקת בין הצדדים ואין היא חייבת לתרום לתהליך גביית החוב ולקידום הסדר פשרה באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק; האגרה משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות שהשלטון נותן לפרט ואינה נקבעת כפונקציה של מספר פעולות המבוצעות בתיק או כפונקציה של ערך השירות והיא אינה אמורה לשקף את מידת המאמץ אותו השקיע הזוכה ו/או לשכת ההוצל"פ בגביית החוב (רע"צ (שלום ת"א) 18518-03-10 גד חברה להפצה בע"מ נ' בנק הבינלאומי (לא פורסם, 11.5.10)). 720
השבת מצב לקדמותו לאחר ביטול פסק הדין המבוצע בהוצאה לפועל – סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל
ביטול הליכים וסגירת תיק בעקבות ביטול פסק הדין:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי כאשר החיוב הכספי המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוקטן בערכאת הערעור (לאחר פתיחת התיק) אין מקום לסגירת התיק, אלא אך להקטנת החיוב בו, בנסיבות בהן ברור שלא התקיימו תנאי פסה"ד בערעור לסגירת התיק (החייב לא שילם החיוב המופחת) וכאשר ברור שמטרת הצדדים היתה להביא לגביה מהירה ויעילה של החוב, ואם תתקבל עמדת החייב (לפיה יש לסגור התיק הנוכחי ולפתוח תחתיו תיק עם סכום חוב נמוך יותר המותאם לפסה"ד בערעור) יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הצדדים הנ"ל (בר"ע (מחוזי ת"א) 1362-09 שיף נ' unusion gemstones ltd (לא פורסם, 27.4.10)). 706
אי-זכאות זוכה לריבית פיגורים בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין ובתקופת התנגדות לביצוע שטר
פס"ד תקדימי של בית המשפט העליון הקובע אי-זכאות בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי זוכה זכאי לריבית פיגורים גם כאשר לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ניתן פס"ד המאשר הסדר חוב של פריסת החוב לתשלומים והמורה על השהיית הליכים בזמן העמידה בתשלומים. יצוין, כי ביהמ"ש לא מקבל עמדת החייב שמדובר בהסדר פשרה, אלא פוסק שמדובר בהסדר חוב/תשלומים. עוד יצוין, כי ביהמ"ש מוצא להוסיף בסוף פסה"ד אפשרות של הגשת בקשה להפחתת שיעור הריבית, בנסיבות ולאור ועפ"י סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל (מדובר בתיק לביצוע שטר) (רצ"פ (מחוזי ת"א) 1245-09 כהן חללה נ' עינת סוכנות (לא פורסם, 28.6.10)). 718
חזקה בדבר נכונות רישומי מחשב ומסמכי ההוצאה לפועל
נושא:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה של החייב להמציא לידיו את מסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בנסיבות בהן מדובר בתיק ישן מאוד ובהן ברור כי כבר לפני 9 שנים לפחות ידע החייב על קיום תיק ההוצאה לפועל אך לא ביקש לקבל מסמכי החוב/פתיחת התיק. (רע"צ (שלום ת"א) 23402-09-09 חגלה נ' סוכונת עמירון (לא פורסם, 30.9.09)). 723
הליכים לפני מסירת אזהרה
עיקול בטרם מסירת אזהרה בתיק לביצוע שטר:
בהלכה ישנה נפסק, כי רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לנקוט הליכים בטרם אזהרה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר/המחאה. הערה שלנו: מדובר בהלכה ישנה ולא מוכרת שפרקטיקה לא נוהגים לפיה (בפרקטיקה ננקטים הליכים בטרם מסירת אזהרה בתיק לביצוע שטר, בדומה לתיק רגיל לביצוע פס"ד) (בר"ע (מחוזי חי') 236/80 תעשיות הצפון בע"מ נ' ש. פרידמן ושות' (1975) בע"מ, פ"מ תשמ"ד (1) 42). 717
עיכוב ביצוע פסק דין/משכנתא
לראש ההוצאה לפועל סמכות לעכב ביצוע רק במקרים מעטים שהוגדרו בחוק:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק כי הרשם פעל בחוסר סמכות, כאשר עיכוב ביצועו של פס"ד נוכח טענת חייב כי פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל ניתן בטעות ובמעמד צד אחד והחייב פועל לביטולו בביהמ"ש. נפסק, כי הסמכות לעכב ביצוע פס"ד במקרה זה נתונה אך ורק לביהמ"ש שנתן את פסה"ד, ורשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לעכב ההליכים כאן (רע"צ (שלום ראשל"צ) 2-09 חיים נ' עושרי (לא פורסם, 2.5.10)). 712
מה בין עיכוב הליכים לבין השהיית הליכים:
ביהמ"ש מאזכר בהסכמה את ההלכה ב-בר"ע (מחוזי י-ם) 3222/01, לפיה השהיית הליכים (לפי סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל) נבדלת מעיכוב הליכים, כאשר מטרתו של מנגנון ההשהייה הינה לעכב ביצוע הליך מסוים מבין כלל ההליכים, אך כאשר הבקשה היא להשהות את כל ההליכים, מדובר בבקשה לעיכוב הליכים, ואז רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב רק עפ"י אחת העילות המצומצמות שהוקנו לו בחוק (רע"צ (שלום ראשל"צ) 2-09 חיים נ' עושרי (לא פורסם, 2.5.10)). 712
הטלת הגבלות (סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל)
הגבלת רשיון נהיגה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל שדחתה בקשת החייב לביטול הגבלה שהוטלה על רשיון הנהיגה שלו, תוך שביהמ"ש קובע שהתקיימו בנסיבות כל התנאים הדרושים בחוק כדי להטיל את ההגבלה ותוך שביהמ"ש קובע שלא עלה בידי החייב לשכנע כי הטלת ההגלה עלולה לפגוע "פגיעה ממשית" בעיסוקו, להבדיל מפגיעה סתם/מסוימת. יצוין בהקשר זה, כי ביהמ"ש היה ער לטענת החייב כי הוא עושה שימוש ברשיון הנהיגה לצורכי עבודתו, אך ביהמ"ש קבע שלא הוכח שהחייב הוא היחיד שיכול וצריך לנהוג ברכב לצורכי ביצוע הדרוש בעבודתו (רע"צ (שלום ת"א) 7704-03-10 קובוביץ נ' מנשה (לא פורסם, 15.4.10)). 709
נכסים שלא ניתן לעקלם
האם מסגרת אשראי שמעמיד צד ג' (שאינו בנק) לחייב הוא נכס בר עיקול:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
חיוב צד שלישי שלא פעל ע"פ צו עיקול
אין עיקול תופס חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
דוגמות לפסיקות בבקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה לחייב צד ג' בחוב הפסוק, בנסיבות ראיותיות בהן היו בעבר משאים ומתנים לפשרה בין החייב לבין צד ג' שבמסגרתם התחייב צד ג' להעביר כספים לחייב, אך נקבע שבסופו של יום משאים ומתנים אלו לא הבשילו לחוזה מחייב ואין בנמצא הודאה בחוב מטעם צד ג'. יצוין, כי ביהמ"ש מציין את הזהירות בה יש לנקוט בטרם קביעת מסקנות לחובת צד ג', בשל היותו זר לסכסוך בהוצאה לפועל (עש"א (מחוזי ת"א) 2607-08 בן-שפרוט נ' אונגר (לא פורסם, 7.7.10)). 713
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
טענת פרעתי
הליך שבמהותו הינו בקשה בטענת "פרעתי" צריך להידון ככזה:
ביהמ"ש קובע כי ניתן לקיים דיון חוזר בטענת פרעתי, אם הדיון הראשון באותה טענה נערך שלא במתכונת של בקשה בטענת פרעתי. יצוין, כי המקרה שנדון בפסה"ד נשלט ע"י ההוראות הישנות של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל שחייב דיון פרונטאלי (על דרך המרצה) בבקשה בטענת פרעתי, ואם ההכרעה הראשונה בטענת הפרעתי נעשתה ללא דיון פרונטאלי כזה, ניתן לעורר ולדון מחדש באותה טענה (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
הסכם שנעשה בין החייב לבין הזוכה לאחר פסק הדין המבוצע, והשלכתו על סמכות ראש ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל היה מוסמך לדון בהסכם שנעשה בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (הסכם שהפחית כנראה את יתרת החוב הכוללת ופרס אותו לתשלומים), תוך שביהמ"ש קובע שלא מדובר בהסכם שמאיין את פסה"ד המבוצע בתיק (בתיק בוצע שטר, שההתנגדות לגביו נדחתה), אלא בהסכם שמבצע ומקיים את פסה"ד (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
ביהמ"ש קובע כי כאשר נטענת ע"י חייב טענה שהוסכם בין הצדדים על ביטול פסה"ד המבוצע בתיק, על הרשם לדון ולהכריע בשאלה אם אמנם הוסכם כך, כאשר אם מסקנת הרשם שלא הוסכם כך – יש לדחות טענת הפרעתי, ואילו אם המסקנה היא שאכן הוסכם כך – על הרשם לקבל טענת הפרעתי ובמקרה כזה על הצד שטוען להפרת ההסכם לפנות לביהמ"ש המוסמך בסעד מתאים, מאחר שרשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בשאלת ההפרה ובתרופות ההפרה. ביהמ"ש קובע כי הסכמה של זוכה וחייב על ביטול פס"ד המבוצע בהוצאה לפועל מחייבת מסקנה שאין עוד לאפשר ביצועו של פסה"ד, גם אם הזוכה טוען שההסכם לביטול פסה"ד הופר ע"י החייב (רע"א (מחוזי י-ם) 5066-04-10 הפטריאכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' חברת פיתוח מזרח ירושלים בע"מ (לא פורסם, 27.4.10). 701
החלטה בטענת פרעתי יוצרת "מעשה בית דין":
ביהמ"ש דוחה תביעה משפטית על הסף, תוך קבלת טענה בדבר השתק פלוגתא שנוצר כאשר רשמת ההוצאה לפועל קבעה ממצאים עובדתיים לפני שנים רבות, לאחר שהמחלוקת הרלוונטית נשטחה בפניה באופן ממצה. יצוין, כי הכרעה הרשמת לא נעשתה במסגרת הליך של בקשה בטענת פרעתי, אלא במסגרת בקשה לגבי הליך כינוס שננקט בהוצאה לפועל (בש"א 1898/09 ת.א. (שלום ראשל"צ) 1646/09 יוספי נ' בן שושן (לא פורסם, 13.9.09)). 721
הסדר ישיר בין החייב לבין הזוכה, שלא לוקח בחשבון את שכ"ט ב"כ הזוכה:
ביהמ"ש קובע כי למרות שהחייב מילא כל הוראות הסדר החוב אותו עשה ישירות עם הזוכה (הסדר חוב שעפ"י הוראותיו זכאי החייב לסגירת התיק עם מילוי התחייבויותיו בהסדר), אין לסגור את תיק ההוצאה לפועל ועל החייב לפרוע גם את שכ"ט ב"כ הזוכה. יצוין, כי ביהמ"ש, לפי לשון פסה"ד, מבקש להעביר מסק כי הדרך הראויה להסדרת חוב כאשר זוכה מיוצג ע"י עו"ד היא בהסדר מול ב"כ הזוכה. הערה שלנו: אפשר כי פסה"ד מחמיר יתר על המידה עם החייב, שאחרי הכל עשה הסכם עם הזוכה ועמד בו, כאשר פסה"ד לא נותן לדעתנו ביטוי מספיק לעובדה שהזוכה עצמו בחר לעקוף את בא-כוחו ולהסדיר החוב ישירות עם החייב. (ע"א (מחוזי חי') 2780/01 פרבר נ' קאדרי (לא פורסם, 18.3.02)). 725
חידוש הליכים בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כפוף גם הוא לחובת תום לב מצד הזוכה:
ביהמ"ש הופך החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל כן מוסמך לדון, במסגרת בקשה בטענת פרעתי, בטענת חייב לפיה אין מקום לחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה בין הצדדים לאחר מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש פוסק כי יש לקבל את טענת הפרעתי ולסגור את תיק ההוצאה לפועל, חרף העובדה שהחייב איחר בתשלום האחרון לפי הסכם הפשרה, וזאת לאור חוסר המידתיות שבין ההפרה (האיחור בתשלום) לבין הסנקציה בגינה (חידוש הליכים על מלוא החוב הרשום, זמן ממושך יחסית לאחר ההפרה) (עש"א (מחוזי ת"א) 1621-09 סדן נ' לב אביר הנדסת חשמל בע"מ (לא פורסם, 11.4.10)). 704
טענה בדבר שיהוי בביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש קובע שהזוכה השתהה בביצוע פסה"ד ומסיק מכך מסקנות ראייתיות לרעת הזוכה (בקשת הפרעתי התקבלה), תוך הצגת ויישום הדין הנוהג, לפיו "השהיית הליכי הוצאה לפועל לזמן ארוך וללא הסבר, עשויה להעביר לזוכה, נטל משני להבאת ראיות שהחוב לא סולק ושהחייב לא הופטר מחיובו" הגם ש"תמיד מוטל על החייב הנטל העיקרי להוכיח כי הופטר מלמלא אחר פסק הדין" (ע"א (מחוזי ת"א) 1282-09 חפץ נ' דנובה שיווק יעוץ וניהול בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 702
פסק בוררות:
ביהמ"ש מקבל טענת חייבים בהוצאה לפועל כי אין לפעול נגדם אישית בהוצאה לפועל מאחר שאינם צד לפסק הבוררות, תוך קביעה שמשעה שאושר פסק הבוררות תוכנו של הפסק הוא היחיד הקובע לצורכי אכיפתו. יצוין, כי ביהמ"ש מגיע למסקנה שהחייבים (התובעים) אינם צד לפסק הבוררות לאחר עיון גם בכתבי הטענות שהוגשו בבוררות (ה"פ (מחוזי ת"א) 51169-05-10 הראל נ' ahmet selcuk sayinsoy (לא פורסם, 7.7.10)). 714
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
ניכוי מס במקור:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי יש לקבל טענת פרעתי בנימוק שהחייב שילם הדרוש על דרך של ניכוי מס במקור, וזאת הן בהתבסס על הוראות פסה"ד שבוצע והן על הגיון ומהות הדברים (עש"א (מחוזי ב"ש) 1081-09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלטרץ (לא פורסם, 15.4.10)). 703
גבול סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפרש פסק דין במסגרת טענת פרעתי:
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
חייב מוגבל באמצעים
לראש ההוצאה לפועל יש שיקול דעת באם להכריז, ואין חובת הכרזה בהתקיים תנאי החוק:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת החייב לפתוח מחדש תיק איחוד (בעקבות הכרזת החייב כמוגבל באמצעים), לאחר שתיק האיחוד המקורי פוזר לא מכבר בשל אי-עמידת החייב בצו התשלומים ולא קיים החלטות רשמי ההוצאה לפועל בתיק האיחוד (רע"צ (שלום ת"א) 32813-06-10 לוי נ' בנק הפועלים (לא פורסם, 21.6.10)). 707
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש לקבל בקשת החייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ואת צו התשלומים הנמוך המוצע על ידו, וזאת לאחר שביהמ"ש קובע שהחייב המציא כל מסמך אפשרי וקיים מבחינתו, וחרף כך הדבר לא הניח את דעתו של רשם ההוצאה לפועל, כאשר במקרה כזה, כך נפסק, היה על הרשם להזמין את החייב לחקירת יכולת פרונטאלית כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו וממסמכיו, ולא לדחות את בקשת ההכרזה תוך הטלת חובה על החייב להמציא מסמכים נוספים שהחייב מצהיר שאינם בנמצא (רע"צ (שלום עכו) 18634-03-10 זהר נ' בנק ערבי ישראלי (לא פורסם, 29.4.10)). 708
עיכוב יציאה מן הארץ
עיכוב יציאתו מן הארץ של תושב זר (לרבות ישראלי "יורד"):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, בנסיבות בהן החייב התגורר עד לפני 3 שנים בישראל, יצר בה חובות במיליוני ₪ ועבר להתגורר במדינה אחרת מאימת נושיו. ביהמ"ש מאזכר בהסכמה את ההלכה הנ"ל ב-בר"ע (מחוזי ת"א) 1462/06 (רע"צ (שלום ת"א) 37269-05-10 דדון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 8.7.10)). 711
ביטול צו עיכוב יציאה שהוצא במסגרת הגבלה של הכרזת חייב מוגבל באמצעים:
ביהמ"ש הופך החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש מקום לאפשר לחייבת שהוכרזה כמוגבלת באמצעים ומזה שנים רבות עומדת בצו התשלומים בתיק האיחוד לצאת את הארץ כדי להיפגש עם בנה בחו"ל, כנגד העמדת ערבים מתאימים. ביהמ"ש קובע כי השיקולים אותם על רשם ההוצאה לפועל לשקול בעת ביטול זמני של הגבלה כזו והשיקולים אותם הוא שוקל לצורך ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ הם דומים (רע"צ (שלום טבריה) 7012-01-10 פרץ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 29.4.10)). 710
הרמת מסך התאגדות בהוצאה לפועל בין חברה חייבת לבין חברה הקשורה לה
נושא:
ביהמ"ש הופך החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש מקום להיעתר לבקשת הזוכה להרים מסך בין החברה החייבת לבין חברה הקשורה לה, בהתבסס על הוראות הדין וההלכה הפסוקה ובנסיבות העניין בהן הוצגו אינדיקציות מספיקות להברחת נכסים לחברה הקשורה. נקבע, כי עפ"י ההלכה הפסוקה סמכות הרשם היא להטיל עיקולים על נכסי החברה הקשורה הנ"ל, כאשר אם החברה הקשורה לא פונה לביהמ"ש בתובענה מתאימה לסעד הצהרתי, בסמכות הרשם להורות על מימוש העיקולים (רע"צ (שלום חי) 17455-08-09 ביראני נ' מאפית הכפריה בע"מ (לא פורסם, 12.4.10)). 705
חסינות ראש ההוצאה לפועל
נושא:
ביהמ"ש מקבל את בקשת המדינה למחיקה על הסף של כל סעיפי כתב התביעה הנוגעים לפעולות שבוצעו ע"י ראש ההוצאה לפועל, בשל החסינות השיפוטית (הלא מוחלטת) של ראש ההוצאה לפועל ובנסיבות העניין, בהן החלטת ראש ההוצאה לפועל מושא התביעה ניתנה בטעות (ואולי אף תוך חריגה מסמכות), אך תוקנה בהחלטה מתקנת זמן קצר אח"כ, מבלי שנגרמו נזקים של ממש וללא זדון (ת"א (שלום ת"א) 176896-09 ירוחם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.10.09)). 724
הוצאה לפועל והליכי פשיטת רגל
ביטול הליכי הוצאה לפועל נוכח אישור הסדר נושים בפש"ר:
ביהמ"ש פוסק כי משעה שאושר הסדר נושים בפש"ר לחברה ולמנהלים כערבים בהסדר (כאשר בהסדר נקבע שכל ההליכים נגד החברה והערבים ייבוטלו והגביה תיעשה עפ"י ההסדר), יש לבטל את הליכי ההוצאה לפועל נגד הערבים גם כאשר הוראות ההסדר טרם יושמו ואין ביטחון שיישומו. בכך, דחה ביהמ"ש בקשת נושה רגיל הפועל בהוצאה לפועל להותיר עיקולים בהוצאה לפועל נגד הערבים על כנם (בש"א 2589/09 פש"ר (מחוזי נצ') 253/09 מודול בטון השקעות בתעשיה בע"מ נ' ג'י אר בזיע בע"מ (לא פורסם, 20.1.10)). 715
